שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הפצ"ר ל-ynet: "צריך להגן גם על פלסטינים"
    השולחן של הפרקליט הצבאי הראשי עמוס: פרשת הרפז, הטיפול בתג מחיר והאפשרויות להתלקחות בגדה או בצפון. בראיון מיוחד מדבר אלוף דני עפרוני על החיילים שעומדים מנגד כשמתנחלים מתפרעים, על אירועי "עמוד ענן", ועל ההכנה המשפטית של המח"טים לקראת האינתיפאדה הבאה

    תחילת שנות ה-80, מתקן חקירות מסווג של אמ"ן בצפון הארץ. ארגוני הטרור המבוססים בדרום לבנון מגבירים את הניסיונות לשגר קטיושות לאצבע הגליל ולהוציא לפועל פיגועי דמים ביישובי הצפון. בשב"כ ובצה"ל מנסים לייצר רשת מודיעינית בתוך שטח לבנון, אבל בימים ההם היו היכולות הטכנולוגיות להאזין, לעקוב ולצלם מצומצמות יחסית, וישראל התבססה יותר על ה"יומינט" (מודיעין אנושי) הקלאסי: סוכנים, מרגלים, משתפי פעולה.

     

    האמונים על השגת המידע הזה היו החוקרים הצעירים מיחידת הסוכנים של אגף המודיעין, 504. הם אלה שבאו במגע עם פעילי הטרור שנעצרו בעומק השטח ונלקחו דרומה אל המתקן המסווג בישראל. החקירות שלהם הפכו את פעילי הטרור לסוכנים צה"ליים, כאלה שהסגירו סודות שתורגמו בדיעבד לסיכולי פיגועים והשמדת מחסני אמל"ח.

     

    לאחד החוקרים באותה תקופה מורכבת קראו דני עפרוני, לימים אלוף בצה"ל ובשנתיים וחצי האחרונות הפרקליט הצבאי הראשי, זה שאחראי על החקירות המתנהלות בצבא - חקירות חיילים באופן ישיר, וחקירות גורמים עוינים ברמת פיקוח משפטי.

    "זה צבא אחר מזה שהתגייסתי אליו ב-1976". עפרוני בראיון (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    "זה צבא אחר מזה שהתגייסתי אליו ב-1976". עפרוני בראיון(צילום: מוטי קמחי)


    בסיור בשטח, עם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    בסיור בשטח, עם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין(צילום: דובר צה"ל)

    מה הפצ"ר דני עפרוני היה אומר על שיטות העבודה של החוקר דני עפרוני, 35 שנה אחרי?

    "חלו תמורות בצבא שאליו אני התגייסתי ב-76'. חלו גם תמורות בדינים הבינלאומיים. העקרונות שהיו לנו אז הם אותם עקרונות של היום, אבל חשיבות ההטמעה והמשקל שלהם עלו. בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 לא ידעתי שיש חיה כזאת, הפרקליטות הצבאית. כיום נלווית לעשייה הצבאית עשייה משפטית איתנה ונבונה יותר, ביותר תחומים, כולל בנושא של חקירות".

     

    חקירת המסמך בעיצומה

    כומתה בגוון ירוק בקבוק של אמ"ן וסיכה גדולה של 504 על דש המדים הן השרידים החיצוניים היחידים שנותרו אצל עפרוני מהתפקיד שבו החל את הקריירה הצבאית שלו. לתפקידו הנוכחי הוא הגיע אחרי שפרש מצה"ל ועבד במשך שנה כסמנכ"ל בחברת תשתיות אמריקנית. מינויו נחשב פשרה בין הרמטכ"ל בני גנץ, שהעדיף את סגן הפצ"ר באותם ימים, אל"מ שרון אופק, לבין שר הביטחון דאז אהוד ברק, שהעדיף את שופט בית הדין הצבאי לערעורים, אל"מ אבי לוי.

     

    עפרוני הביא עמו רקורד לא רק בתפקידים שמילא באמ"ן, אלא בעיקר בפרקליטות הצבאית: הוא כיהן בין היתר כסגן הפצ"ר, כסגן התובעת הצבאית הראשית, כסנגור הצבאי הראשי וכפרקליט פיקוד צפון.

     

    הוויכוח בזמנו בין ברק לגנץ נשען גם על שיקול רגיש: כיצד ינהג הפצ"ר החדש בתפוח האדמה הלוהט שנקרא פרשת המסמך/הרפז/אשכנזי. בראיון ל-ynet שומר עפרוני כמעט לגמרי על הקו התקשורתי הברור והיבש של צה"ל בנוגע להתקדמות החקירה הפלילית שעליה הורה לפתוח, באופן חסר תקדים, נגד הרמטכ"ל הקודם גבי אשכנזי. ההוראה ניתנה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, והחקירה שהתרחבה מובלת כעת על-ידי משטרת ישראל.

    עפרוני היה פשרה בין בני גנץ לאהוד ברק (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון) (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
    עפרוני היה פשרה בין בני גנץ לאהוד ברק(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

    עפרוני: "החקירה בעיצומה, ועד 27 בפברואר היא תישאר תחת איסור פרסום. ההחלטה לפתוח בחקירה היא של היועץ המשפטי לממשלה, על סמך דיונים שנערכו וחומרים שהוצגו".

     

    חומרי החקירה הרבים, בהם הקלטות ותמלולים רבים, הולידו שמועות שלפיהן הפרשה הובילה לגיוס עשרות חוקרי מצ"ח, חלקם אף במילואים, אבל אלוף עפרוני מצנן את ההתלהבות: "בתיק מטעם מצ"ח פועלים חמישה חוקרים בלבד".

     

    כמביט מהצד, מה הפרשה שינתה בצמרת צה"ל?

    "אי-אפשר לקחת את כל מה שפורסם על הפרשה ולהשליך אותה על כל הצבא. מה שהיה דרוש טיפול – טופל".

     

    להגן על הפלסטינים

    עפרוני יושב בלשכתו בקריה, במבנה ישן יחסית בהשוואה לחבריו האלופים, שלשכותיהם פועלות במגדל צה"ל ומשרד הביטחון. הראיון עמו נערך מעט לאחר שפורעים יהודים השחיתו ביצהר את הג'יפ של מח"ט שומרון, אל"מ יואב ירום; השליכו אבנים בכפר בית עוריף לצד חיילי צה"ל שלא עצרו בעדם; שרפו כניסה למסגד בדיר איסתיא; חיבלו במשתלה בכפר קאסם; איימו על פקח בנייה של המִנהל האזרחי וחולצו בשן ועין מהמון פלסטיני, לאחר שלפי החשד נכנסו לכפר קוסרא כדי לנקום על הריסת מבנה לא חוקי במאחז אש קודש.

     

    חייל באחת החטיבות המרחביות בגדה טען שבאזורים שבהם נמצאים פעילי הימין – הם השולטים, ולא המשטרה או הצבא.

    "עמידה מנגד באירועים כאלו היא דבר שלא צריך לקרות, והיכן שקורה, זה צריך להתברר על-ידי המפקדים. צה"ל נמצא בשטחים גם כדי להגן על האוכלוסייה הפלסטינית. לא ייתכן שחיילים יעמדו בלי להגיב בהפרות סדר, ולא משנה מי מבצע אותן".

    המתנחלים בקוסרא (צילום: זאכריה, רבנים למען זכויות האדם) (צילום: זאכריה, רבנים למען זכויות האדם)
    המתנחלים בקוסרא(צילום: זאכריה, רבנים למען זכויות האדם)

    לפני כשנה הרשתה הממשלה להגדיר פעילות טרור יהודי כהתאגדות בלתי חוקית, אבל זה לא עזר לצמצם את התופעה. מג"דים ומח"טים מרחביים מתלוננים על הדלת המסתובבת והיד הרכה בבתי המשפט האזרחיים שאליהם מגיעים פעילי הימין העצורים. מה דעתך על ההצעה שלפיה גם פורעי חוק יהודים על רקע לאומני יישפטו בבתי הדין הצבאיים בגדה?

    "אני לא תומך במעבר הזה, כי לבית הדין הצבאי יש אותה גישה שיש לבית המשפט האזרחי, ואותם כלים. גם שופט צבאי יוכל לשחרר חשודים. כל מקרה צריך

    להיבחן לגופו. היכן שאין שוטרים, מצופה מחיילים לאכוף דין, לעכב את אותם פעילים עד הגעת המשטרה, ואם ניתן - גם לאסוף ראיות. אבל לא תמיד חייל יכול לצלם באמצע הפרת סדר. כיום יש כעשרה צווי הרחקה שהוציא אלוף פיקוד מרכז נגד פעילים וזהו כלי נוסף. בסך הכול, יש ירידה בשנה האחרונה באירועי תג מחיר".

     

    אלמנט נוסף שמעיד על הגדה כשטח הפקר הוא האכיפה הרופפת של בנייה בלתי חוקית, שזכתה לביקורת קשה מצד מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח שפרסם בקיץ האחרון. כיום, פלסטיני או יהודי ביהודה ושומרון שביתו נהרס על-ידי המנהל האזרחי בגין בנייה לא חוקית, יכול לבנותו שוב ושוב באין מפריע. מנגד, תושב רעננה או סכנין שיעשה זאת – יזכה לאחר ההריסה לכתב אישום פלילי ולקנסות גדולים.

     

    "המבקר התפרץ לדלת פתוחה", מדגיש האלוף עפרוני. "כעת אנחנו מתחילים למלא תקנים ותפקידים חדשים ומשאבים שיאפשרו את מלוא האכיפה בנושא. כיום יש מאות תיקי בנייה בלתי חוקית בצד הפלסטיני וכ-200 בצד היהודי, אבל עד לשינוי אין מי שיעמיד את אותם מפרי חוק לדין".

     

    אינתיפאדה בכל רגע

    אבל לא רק מפרי חוק פלסטינים או יהודים נמצאים על הכוונת של גורמי האכיפה בצה"ל, אלא גם חיילי וקציני צה"ל עצמם. בשנה האחרונה, בנוהל שעורר ביקורת מצד לוחמים ומפקדים זוטרים, מגיעים חוקרי מצ"ח באופן מיידי ואוטומטי למוצבי צה"ל באוגדת איו"ש אחרי במקרים שבהם נהרגו פלסטינים שלא במהלך חילופי אש.

     

    "הפרת סדר צריכה להיגמר ללא נפגעים", מבהיר הפצ"ר. "גם מג"דים ומח"טים מבינים את המדיניות הזו שאימצנו ועליה הודענו לבג"ץ. ב-2013 היו 24 אירועים כאלה, מתוכם 12 חייבו חקירה מיידית ועוד 12 בבדיקה. מקרה אחד בדרום הר חברון שבו נהרג שב"ח הביא לכתב אישום והרשעה".

    עפרוני (שני מימין). "חייבים להגיב להתפרעות, לא משנה מי מבצע אותה" (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    עפרוני (שני מימין). "חייבים להגיב להתפרעות, לא משנה מי מבצע אותה"
    תקיפה בעזה ב"עמוד ענן". 60 תיקים נסגרו (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    תקיפה בעזה ב"עמוד ענן". 60 תיקים נסגרו(צילום: EPA)

    מצד שני החיילים טוענים שהפרקליטות הצבאית מחשקת קצינים שמפחדים לקחת יוזמה. הם חוזרים על האמרה שכל קצין צריך להסתובב עם סנגור צמוד.

    "אנו בלחימה א-סימטרית מול ארגוני טרור שפועלים מתוך סביבה אזרחית.

    אנחנו מחויבים לחוק הבינלאומי והם לא. אין צבא בעולם שפעל בסביבה אזרחית צפופה כמו רצועת עזה, ותוצאות 'עמוד ענן' מדברות בעד עצמן: מתוך 82 בדיקות שקיימנו על מקרים שבהם נהרגו בלתי מעורבים, 60 כבר נסגרו. לגבי חמישה אנחנו שוקלים אם להעביר לחקירת מצ"ח. לפי הדין הבינלאומי, אם אתה תוקף מטרה חוקית ונהרגים בה בלתי מעורבים – אז הפעולה חוקית. ניסינו להיות מדויקים כמה שיכלנו, אבל לא היה שום מקרה שבו משפטנים בלמו תקיפות בעמוד ענן. לא הוגשו צווי מעצר בעולם אחרי עמוד ענן נגד קציני צה"ל, וגם לא תביעות".

     

    כשאתה משחזר את דו"ח גולדסטון, ושומע קצינים מפיקוד צפון אומרים שחלקים מדרום לבנון ייחרבו במלחמה הבאה עם חיזבאללה, אתה מתכווץ?

    "אני לא בטוח שנוכל לשמור על תוצאות כמו של עמוד ענן במלחמה הבאה בצפון. יש מערך טילים צפוף בתוך האוכלוסייה במודע, ומי שצריך לנקוט שם אמצעי מניעה ולהיזהר - שיעשה זאת כבר עכשיו. צה"ל יפעל לפי הדין הבינלאומי ואני לא רואה סיבה לגולדסטון נוסף אחרי לבנון השלישית".

     

    צה"ל נערך לאפשרות של אינתיפאדה שלישית שתפרוץ אם ייכשל המו"מ המדיני?

    "הענקנו סמכויות שיפוטיות למח"טים, וכל מפקד כבר ערוך, גם על-ידי כלים משפטיים שנתנו לו, למצב שבו לא מחר - אלא בעוד רגע תפרוץ אינתיפאדה. אם צריך אז היועץ המשפטי בפיקוד מרכז ילווה את המח"ט גם בשטח. יש לנו קצינים בכל חטיבה מרחבית שמתפקדים כבר כמו חלק מחדר הפיקוד. לחימה משפטית מתנהלת כל יום".

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    אלוף דני עפרוני. "כשאני הייתי חוקר לא הכרתי חיה שנקראת הפרקליטות הצבאית"
    צילום: מוטי קמחי
    מומלצים