אלביס, מאחוריך: כמה שווה הכיפה של הרבי?
טרנד חדש כובש את המגזר החרדי: "חפצי צדיקים". אם שמלה של מרילין מונרו יכולה להימכר בלמעלה ממיליון דולר, אז למה לא לשלם עבור מקל ההליכה של האדמו"ר מסטריקוב, או כלי העבודה של "הסנדלר הקדוש"? עלות השופר של הבבא סאלי, למשל, עומדת על 30 אלף דולר, וכל המרבה - הרי זה משובח
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
- עוד ביהדות: גם אתם הייתם פליטים ומהגרים/ הרב שמואל ריינר
טרנד חדש כובש את המגזר החרדי: "חפצי צדיקים". וכל המרבה (במחיר) - הרי זה משובח. אם שמלה של מרילין מונרו יכולה להימכר בלמעלה ממיליון דולרים, וקווצת שיער של אלביס פרסלי שווה יותר ממאה-אלף "ירוקים" – אז למה בעצם לא לשלם מחיר התחלתי של 8,000 דולרים עבור מקל ההליכה של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מסטריקוב?
שופר של הבאבא סאלי ב 30 אלף דולר
אבישי גלר, אברך עבדקן ממודיעין עילית שהפך את תחביב האספנות למקצוע, מסביר כי רכוש הצדיק נמדד ב"שוויו הרוחני". "יש כאן פריטים שאפשר למצוא בכל חנות לתשמישי קדושה ב-100 שקלים, כמו השופר הזה", הוא מצביע על שופר פשוט למראה. "אבל זה השופר של הבבא סאלי, ולכן מחירו ההתחלתי הוא 30 אלף דולר". וזו, מסתבר, התורה כולה על רגל אחת.
גלר, בכלל ר"מ בישיבה, הגיע לתחום המכירות הפומביות לאחר ש"נדבק בחיידק", כהגדרתו, בגיל צעיר – עוד בביתו, וכיום הוא מנהל את "קדם", בית מכירות פומביות. "המשיכה לתחום החלה באבא שלי", הוא מספר. "הוא היה אספן, ושהה תקופה בגרמניה וברומניה, שם אנשים מבוגרים הביאו לו חפצים שלא היה להם עניין בהם. אני גיליתי בזה עניין, ולכן הוא העביר את האוסף אלי. התחלתי לחפש בעצמי, ולהגיע למכירות פומביות – ונדבקתי".
לחיידק הזה, כך מתברר שותפים חרדים רבים. "זה תהליך שקורה בעולם", כך גלר. "פעם מרק בצל היה נחשב ל'אוכל של עניים', והיום זו מנת גורמה. פעם ספרים ישנים היו בביתו של מי שלא יכול היה להרשות לעצמו חדשים, והיום אנשים חשים צורך בשייכות ובמשהו מהעבר".
"החלילן מהמלין" - הגרסה היהודית
על השולחן שלפניי מונחת אסופת חפצים פשוטים למראה, ורק חרדת הקודש האופפת את המעריך הצעיר והממושקף (חילוני למהדרין, אגב), מבהירה כי יש כאן יותר מאשר רואה העין. "מלבד האוספים בעלי הערך האסטטי, ההיסטורי או אפילו הכלכלי, יש את האספנים שקונים פריט שהם מאמינים כי יש לו תכונות של קדושה, מכוח שייכותו לאדם מסוים. הרכישה היא לטובת הברכה והסגולה בחפץ של אותו הצדיק".
על "הרב מסגולת העכברים", שמעתם? האדמו"ר רבי ישעיה'לה מקרסטיר הוא "החלילן מהמלין"
לדברי גלר, החיפוש אחר המטאפיזי מוביל אספנים לגשש אחר פריטים נדירים ומיוחדים, דוגמת הספר "רזיאל המלאך" במהדורה הראשונה שלו, סגולה לשמירה ולהצלחה, ואפילו פריטים שייתפסו כאזוטריים, כמו מגל אימום סנדלרים של "הרב הסנדלר": רבי משה יעקב רביקוב היה מקובל וצדיק נסתר, שעבד לפרנסתו כסנדלר פשוט בתל אביב", מסביר גלר. "רבני דורו, כמו הרב קוק והחזון איש, שלחו אליו אנשים להתברך מפיו".
איך מוודאים את האוטנטיות של הפריטים?
"יש דברים שאנשים מכירים, במיוחד חפצים של רבנים בני זמנינו, כמו השופר של הבבא סאלי, שיש אישור מוצק לשימוש בו. יש עדויות או תיעוד למי השתייך הפריט. לצידם, ישנם חפצים שלא ידוע למי היו שייכים. יש אולי השערה או סבירות, ואז מחיר הפריט הוא בהתאם".
גלר מציג מקל הליכה, שהיה שייך לרב עזריאל הילדיסהיימר, מגדולי רבני גרמניה – וזוהה בעזרת סימן המוכיח בעלות. "כשיש כיתוב, חריטה או חותמת, אז מומחה יכול לוודא שהיא אוטנטית ולהעריך את השווי בהתאם".
"הייתה לנו כיפה שאנחנו יודעים כי עברה במשפחת אדמו"רים, רק שלא היה לנו מושג באיזו משפחה בדיוק. נראה היה שהגיעה מהאדמו"רים לבית בעלז. מחירה ההתחלתי עמד על אלף דולר, אבל היא נמכרה בסוף בפי-שישה: ששת-אלפים דולרים. מצד שני, ספר עם הקדשה של הרבנית בת שבע קנייבסקי נמכר ב-250 דולר בלבד, שזה מחיר זול במיוחד".
דרקונים סיניים בבית החרדי?
הרב גלר ושותפו ערן רייס, המתגורר בחוות בודדים בנגב, מהווים צמד מפתיע למדי, שלא לומר מרתק. "בבית שלי תלויה כתובה מדהימה, של זוג יהודי שנישא בסין. היא באנגלית ומעוטרת בדרקונים ושאר עיטורים סיניים. מי שרואה אותה לראשונה ולא יודע מה היא, מאוד מופתע מהמראה שלה - ועוד בבית חרדי".
גלר מציין כי אף שעדיין לא מדובר במיינסטרים של חברה החרדית, הרי שכמות המשתתפים במכירות מהסוג הזה גבוהה משמעותית ממקבילותיהן ה"סטנדרטיות". בין המשתתפים - גם אדמו"רים ידועים, המגיעים בחיפוש אחר חפצים מיוחדים. לדברי גלר, רובם מבקשים "תצוגה פרטית" ומכירה מוקדמת, אך חלקם גם שולחים "ייצוג" למכירה הפומבית לטובת פריטים ספציפיים שהיו מעוניינים לרכוש.
"כמו שמדברים על וינטג' שהפך לטרנד בציבור כללי - אצל חרדים זה פרטי רבנים, בעיקר מכתבים וכתבי יד. אין כמעט בחורים חרדים שיודעים מי ישב בכנסת הראשונה, אבל כל בחור חרדי יודע מי היו הרבנים לפני מאה שנה, כי הוא לומד את הספרים שלהם. הם מוקירים ומכירים את האיש ופועלו, ומכאן ועד לאסוף פריטים ששייכים לו - הדרך קצרה".
גלר אף טוען כי הפריטים הללו הופכים לאפיקי השקעה לגיטימיים, וחרדים בעלי יכולת מינימאלית שעד כה שמו את כספם במט"ח או נדל"ן - גילו לפתע את כוחו (הכלכלי) של מכתב בכתב ידו של "גדול דור", שנשמר בקפידה וערכו אף עתיד לעלות.
"יש אנשים שבאים אלי ואומרים: יש לי ספר בן 100 שנה, והם בטוחים שהם הולכים לקנות כמה דירות מהקופה שיעשו, אבל לאכזבתם הספר לא שווה כלום. ויש גם את ההוא שמגיע עם שקית, מתנצל ואומר שחשב בכלל לזרוק. ואז אתה פותח ומגלה שם אוצר ששווה מאה אלף דולר. מדפים נסתרים, בוידעמים שמספרים על המורשת וההיסטוריה היהודית - אלה המקומות שמרתקים אותי".
לפנייה לכתב/ת 
