שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    'הרקולס: האגדה מתחילה': התכווצות שרירים
    הבמאי הכושל רני הרלין מספק עוד מתכון לבזבוז תקציבי ענק עם סרטו המטופש והמרושל "הרקולס: האגדה מתחילה". אם לראות גברים חסונים נלחמים בסנדלים עושה לכם את זה, אתם מוזמנים - רק אל תצפו ליותר מזה

    אתם שומעים את הרעש? כך נשמעים 70 מליון דולר נוספים שאולפני מילניום שוטפים לתוך האסלה. אתם יכולים לבחור להיות חלק מהאירוע הקולנועי שהוא "הרקולס: האגדה מתחילה" ("The Legend of Hercules") אבל קשה להאמין, מאוד קשה, שיהיה קהל שיצליח ליהנות מסרט דל, משעמם ומטופש כמו סרט זה.

     

    ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    הטריילר של "הרקולס: האגדה מתחילה"

    הטריילר של "הרקולס: האגדה מתחילה"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ז'אנר ה"חרבות והסנדלים" אף פעם לא עסק בהרבה יותר מאשר בגברים שריריים החווים הרפתקאות בעולם העתיק. בצורתם המובהקת, כהפקות בתקציב נמוך של הקולנוע האיטלקי בשנות ה-50 וה-60, סרטים אלו יצרו את גרסת ה-B לאפוסים ההיסטוריים של הקולנוע ההוליוודי. לא במקרה דמותו של הרקולס הייתה אטרקטיבית במיוחד, והחלה את מיחזור הסרטים ב-1957 עם סרט בכיכובו של השרירן סטיב ריבס.

     

    בשנים האחרונות סוג סרטים זה זוכה לסיבוב נוסף בחסות האפקטים הדיגיטליים ודשדושה היצירתי של התעשייה. אך "הרקולס: האגדה מתחילה" חסר את האלמנטים שאפשרו לכמה מסרטים אלו להתבלט. אין לו את האסתטיקה המלאכותית של "300" (אלא אם כן גרסת חיקוי בשנקל נחשבת), אין לו את הפאתוס ויכולת הבימוי של הפקה הוליוודית גדולה כמו "גלדיאטור".

     

    מרושל, מטופש ועלוב. "הרקולס: האגדה מתחילה" ()
    מרושל, מטופש ועלוב. "הרקולס: האגדה מתחילה"
     

    אין בו עיבוד לאלמנטים מיתולוגיים מקוריים כמו ב"טרויה" (למרות שהסרט מתבשם במיתולוגיה יוונית עתיקה על אליה וגיבוריה, הוא מתרחש בחלקו בזירות הגלדיאטורים שהם חלק מהתרבות הרומאית דווקא - ביוון תהיה כמו רומאי), או סקס כמו בסדרת הטלוויזיה "ספרטקוס". אפילו את ההומור הלא ממש מבריק, והגישה הלא יותר מדי רצינית של סדרת הטלוויזיה "הרקולס: המסעות המופלאים" בכיכובו של קווין סורבו אין כאן.

     

    מה שיש הוא מחסן תחפושות בולגרי שנשפך על המסך, אפקטים ירודים של אנימציה ממוחשבת, תסריט שהתואר "חסר מעוף" יהיה מחמאה עבורו, ועבודת בימוי כושלת, נוספת, של רני הרלין - מי שאי אז בשנות ה-90 עשה סרט וחצי שיש בו עניין ("נשיקה ארוכה ללילה"). היתרון היחידי של הסרט הוא אורכו הצנוע שאינו עולה בהרבה על 90 דקות. האם זה אמור להספיק כדי להתמודד עם "Hercules: The Thracian Wars" של ברט ראטנר שאמור לצאת בקיץ הקרוב ובו יגלם דוויין ג'ונסון את תפקיד הגיבור? קשה להאמין שעד הקיץ מישהו עוד יזכור שהנפל הזה הופיע בתחילת השנה.

     

    קלן לוץ. גזע עץ ()
    קלן לוץ. גזע עץ
     

    הרקולס (קלן לוץ בהופעה עצית במיוחד) נולד בארמונו של המלך אמפטריון (סקוט אדקינס), למלכה אלכימנה (רוקסן מקי). אך אביו אינו המלך אלא האל זאוס, שבגרסא הבלתי נראית שלו (חסכנו אפקט!)
    הוא מתנה אהבים עם המלכה ומעבר אותה. כל זה קשור איכשהו לרתיעה של המלכה מתאוות הכוח והאלימות של בעלה המלך - אבל אל תבקשו ממני להסביר איך.

     

    אמפטריון מתפרץ למיטת התזנונים של המלכה אך לא מוצא את המאהב שהניע לנגד עיניו את רגליה. למרות זאת הוא מקבל בקור רוח מפתיע את העובדה שהיא התעברה ואף מאפשר לוולד להישאר בחיים. שמו הרשמי של התינוק אלכידס, אך השם הסודי שאימו נותנת לו הוא הרקולס.

     

    העלילה המתרחשת 20 שנה מאוחר יותר מוצאת את הרקולס כגבר צעיר, מבלה באהבהבים עם הבח"לית שלו, אהובתו הבלונדינית, שהיא גם נסיכת כרתים, הבה (גאיה וייס). בסרט זה הרקולס הוא מופת של מונוגמיה. כשם שהאפקטים מיצרים גרסה סינתטית של אלימות, כך גם הרקולס עצמו הוא דמות קרטון פוריטנית.

     

    קלן לוץ וגאיה וייס. דמויות קרטון ()
    קלן לוץ וגאיה וייס. דמויות קרטון
     

    יש גם אח, בן אמיתי לאמפטריון ששמו הוא איפקלס (ליאם גאריגן), והוא גם החתן המיועד להבה, מה שכמובן מעורר מורת רוח אצל זוג האוהבים. כחלק מהניסיונות לטפל בבעיה של אלכידס/הרקולס שולח אותו המלך למצרים למקום בו הוא אמור למצוא את מותו, ושבו הוא יגלה את ייעודו ויבין את זהותו האמיתית. בדרכו לסיום מפתיע זה הוא יפגוש שלל דמויות, מגולמות במידת כישרון לו ניתן לצפות מהפקות ממין זה. כולל הבלחה של שרי גבעתי (תשתדלו לא למצמץ).

     

    גם עם 70 מליון דולר שבהם ניתן לקנות יותר על אדמת בולגריה עדיין הסרט לא יכול להציע חזיונות משמעותיים של פנטזיה מיתולוגית. לבושתי אודה שאפילו "התנגשות הטיטאנים 2" נראה קצת יותר טוב לאחר צפייה בסרט הנוכחי. ללא אלי אולימפוס או מפלצות מסעירות - מה שיש ב"הרקולס" הוא בעיקר גברים נלחמים בחרבות, ושימוש מופרז בהילוכים איטיים וזינוקים אוויריים במהלך פעולות הלחימה. אבל כמה כבר אפשר לצפות בכל אלו כשאין דמויות או עלילה?

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים