שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רוצים היתר בנייה בכ"ס? גדלו גינה על הגג
    תקן בנייה חדש שאימצה העירייה יחייב יזמים להקצות 50% מגג מבני תעשייה ומשרדים לפאנלים סולאריים או לגינת ירק. ראש העיר: "זה יחזיר את העלויות"

    תקן חדש שיזמה עיריית כפר סבא צפוי להפוך את העיר לראשונה שמאמצת ומחייבת יזמים להפוך את גגות המבנים לירוקים. במסגרת אוגדן חדש לבנייה ירוקה, שהתקבל בישיבת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לפני כמה ימים, הוחלט כי יזמים שיבקשו להקים מבני מסחר, תעשייה או משרדים חדשים בעיר יחויבו להקצות לפחות 50% מגג המבנה לטובת הקמת פאנלים סולאריים או לחלופין להסבת הגג לגינה ירוקה. בתוך כך תחום המגורים לא יחויב בגגות ירוקים, שכן בתים רבים עדיין נבנים עם גגות רעפים שאינם מאפשרים הקמת גינות.

     

     

    לדברי ראש העיר יהודה בן חמו, הנושא עלה לאחר שבמהלך השנה הקודמת קיימה מחלקת הקיימות בעירייה קורסים לתושבים, ואחת הקבוצות בחרה לעסוק בנושא גגות ירוקים וביצעה עבודה מקיפה כלכלית והנדסית בנושא. "למדנו את הנושא לעומק והחלטנו לשים את הנושא על סדר היום, וכך נתנו הנחיה לקדם את הנושא. בהתאם להנחיותיו, כל מבנה מסחרי ותעסוקתי חדש שיקום יחויב להקצות 50% משטח הגג שלו לגג ירוק - שבו יוקמו תאים וולטאים, גג ירוק ובו צמחיית בר", סיפר בן חמו.

     

    תמריץ לכל גג

    לדבריו, הגגות הירוקים יהיו חלק מההיתר של כל המבנה שמגיש הקבלן, הכולל תוכניות פיתוח, וזה יוביל בעתיד ליתרונות של הפחתת חום וניצול אנרגיית השמש לטובת ייצור חשמל. כך גם יתאפשר החזר העלויות בתוך זמן קצר.

     

    כאמור, בארץ מדובר באימוץ ראשון של נושא הגגות הירוקים באופן גורף ולא וולונטרי על ידי רשות מקומית, אך בעולם מדובר במודל שנבדק ונוסה בכמה ערים בהצלחה רבה. ערים אחרות בעולם שביקשו לקדם את הנושא השאירו זאת לשיקול דעתם של היזם או דיירי הבניין, ועודדו את היזמים לאמץ את השיטה באמצעות מתן תמריצים, כאשר המענק נקבע בדרך כלל לפי עלות למ"ר ועד לסכום מקסימלי של כ־80 אלף שקל לגג.

     

    עם זאת, בניגוד לנעשה בעולם, לכפר סבא אין היכולת לתמרץ כלכלית את היזמים. גורם בעירייה אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי בכוונת העירייה ללוות כל יזם ולהנחות אותו כיצד ליישם את הקמת הגג בצורה הטובה ביותר. לפי אותו גורם, הבחירה במבנים שאינם מגורים נובעת בין היתר מכך שלרוב מדובר בחברות או בבעלים יחיד של המבנה, ולכן ניתן ליישם זאת בקלות.

     

    "בדקנו שהעלויות של הקמת גג כזה אינן גבוהות ומסובכות, ועם זאת היתרון שלהן ברור ונותן תוצאות כמו הורדת הטמפרטורה בקומות שמתחת בכ־5 מעלות", סיפר הגורם. לגבי האכיפה אמר הגורם כי הוא מאמין שלא יהיה צורך בענישה, והכוונה היא ללוות את היזמים ולגרום להם להבין את יתרונות השיטה: "מקובל לדרוש טיפול בחזיתות, ומבחינתנו מדובר בחזית חמישית שבה אנחנו מנחים כיצד אנחנו רוצים שיטפלו". 

     

    כוכב לכל בניין

    העיר כפר סבא היתה העיר הראשונה בישראל שאימצה תקן בנייה ירוקה ב־2008, ועל פי תקן זה נבנתה השכונה הירוקה בצפון־מערב העיר. אחת מטענות היזמים בנוגע לחיוב התקן היא כי הדבר מייקר את הבנייה ומדיר את רגליהם של הזוגות הצעירים ממשרדי המכירות. ב־2012 אימץ המשרד להגנת הסביבה תקן חדש לבנייה ירוקה, אך קבע כי עדיין מדובר בתקן וולונטרי.

     

    בעיר החליטו לאמץ תקן מחמיר יותר שיחייב כל יזם, וחיברו אוגדן לבנייה ירוקה שנוגע לכל הצדדים הרלבנטיים ומדרג את המבנה לפי כוכבים מ־1 עד 5. כל מבנה חדש יידרש לעמוד בתקן של לפחות כוכב אחד, וייבחן על ידי ועדה מקצועית שתעניק לו את התו הירוק בהתאם לסיווגו. בהמשך, לאחר סיום הבנייה יסומן כל מבנה במספר הכוכבים שקיבל.

     

    התקן החדש יחול על כל בנייה חדשה, אך גם על מבנים המיועדים לשיפוץ וחיזוק (תמ"א 38) וכן על מבני משרדים, מוסדות חינוך, אכסון תיירותי, מוסדות בריאות, מסחר והתקהלות ציבורית. התקן כולל פרקים בנושאים של אנרגיה, קרקע, מים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר בנייה וחדשנות עירונית.

     

    נושא נוסף שבו הוחלט להחמיר מעבר לתקן הירוק הקיים הוא חיוב הקמת חדרי עגלות ואופניים, התקנת חדרי אשפה המותאמים להפרדת פסולת וחיוב בבידוד אקוסטי.

     

    בן חמו הוסיף כי "החלטה זו ממשיכה את המהלך העירוני שהחל ב־2008 לבנייה ירוקה בשיתוף היחידה האזורית לאיכות הסביבה. על פי האוגדן העירוני נבנו עד היום כלל מבני המגורים, אולם הוא לא חל על מבנים אחרים כגון מסחר, משרדים ותעסוקה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים