מי המחרימות, מי המוחרמות: שאלות ותשובות
לקראת הצגת הסכם מסגרת בין ישראל לפלסטינים, הזהירה ארה"ב מהשלכות חרם בינלאומי על ישראל. איפה כבר ניכרת פגיעה? לאן נמשכים החוטים בקואליציית נתניהו? ומה הסיכוי "לשרוד" את החרם? כל התשובות
הנזק וההשלכות
במהלך נאומו במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל-אביב בשבוע שעבר חשף שר האוצר לפיד מחקר מיוחד שהוכן לדבריו לבקשתו בחודשים האחרונים באגף הכלכלן הראשי של משרד האוצר. לטענת לפיד, פיצוץ במשא ומתן עם הפלסטינים עלול להביא לפגיעה ביצוא בכ-20 מיליארד שקל ולכך ש-9,800 עובדים
בחודש שעבר דיווחה סוכנות הידיעות AP כי הקמפיין הבינלאומי להחרים את מוצרי ההתנחלויות הופך למציאות כלכלית מדאיגה עבור חקלאי בקעת הירדן. לפי חישובי AP, ההכנסה מבוססת הייצוא של החקלאים ב-21 היישובים באזור צנחה בשנה שעברה ביותר מ-14% - ירידה שוות ערך ל-29 מיליון דולר - בעיקר בגלל שיותר ויותר רשתות מזון אירופיות נמנעות מלקנות מוצרים ישראליים שמיוצרים מעבר לקו הירוק.
סימנים לחרם כבר מפוזרים בשטח. הבנק הגדול בדנמרק "דנסקה בנק" צירף את "בנק הפועלים" לרשימת החברות אותן והא מחרים מסיבוב אתיות בשל פעולות הבנק הישראלי מעבר לקו הירוק. חברת האבטחה הגדולה בעולם G4s הודיעה על סיום החוזים עם ממשלת ישראל הקשורים לאבטחת התנחלויות החל מהשנה הבאה. המשטרה הבריטית פתחה בחקירה נגד הקונצרן בחשד כי סיפק שירותי אבטחה ואמצעים טכנולוגיים להתנחלויות – בניגוד להנחיות ה-OECD.
ממשלת גרמניה מתנה העברת מענקים לחברות היי-טק בכך שלא יושקעו מעבר לקו הירוק. מדובר ב-12 מיליון שקל ובעוד סכומים שמיועדים להשקעה במגזר הפרטי. ממשלת בריטניה הוציאה הודעה שבה היא אינה ממליצה להשקיע בבתי עסק מעבר לקו הירוק. רומניה מאשרת ייבוא עובדים, בעיקר לענף הבנייה, אך ורק לתוך הקו הירוק. בכל אירופה הוסר הפטור ממוצאי התנחלויות, כך שמדינת ישראל צריכה לפצות את בתי העסק בשטחים על ההפסד.
רשתות מזון, בעיקר אלו של בריטניה וסקנדינביה, נמנעות מלקנות פלפלים, ענבים, תמרים ועשבי תיבול שמגדלים באזור בקעת הירדן. "הנזק עצום", אמר אחרי פרסום הממצאים דוד אלחיאני, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן. "למעשה, היום אנחנו כמעט ולא מוכרים למדינות מערב אירופה".
כאן מחרימים
בנאומו במכון למחקרי ביטחון לאומי, סקר שר האוצר לפיד רשימה של חברות, ארגונים ואנשים פרטיים שמחרימים לדבריו את ישראל. כך למשל ציין לפיד את ארגון העובדים האירי שהחליט להחרים
לפיד הזכיר בדבריו את קרן הפנסיה של ממשלת נורבגיה שהחליטה למכור את מניותיה בחברת "אלביט מערכות" בגלל המעורבות שלה בבניית גדר ההפרדה. הוא גם ציין בהקשר זה חברת מים גדולה בהולנד שהודיעה על הפסקת התקשרותה עם חברת "מקורות" וכן את אחת מרשתות הסופרמרקטים הגדולות בבריטניה שהחליטה להחרים כל יצוא של תוצרת חקלאית מהשטחים וכל ספק ישראלי שיש לו מגע עם מוצרים מהשטחים.
איפה מחרימים- לחצו להגדלה:
מובילים חרם
כבר ב-9 ביולי 2005 עלה לכותרות קמפיין בינלאומי על ידי 171 ארגונים לא-ממשלתיים פלסטיניים שקרא לחרם כלכלי, אקדמי ותרבותי על ישראל. בקמפיין שזכה לשם BDS (ראשי תיבות של Boycott, Divestment and Sanction - חרם, הימנעות מהשקעות ועיצומים), קראו מוביליו ל"הריסת החומה", להכרה של ישראל ב"זכויות האזרחים הערבים-הפלסטיניים של ישראל" ולכיבוד "זכויות הפליטים הפלסטיניים".
מצד אחד לבני, מצד אחר בנט
מלבד עמדתו המוצקה של שר האוצר לפיד בנוגע להשלכות הקשות של פיצוץ המשא ומתן עם הפלסטינים והחרם שיתלווה אליו, מדגישה ממשלתו של בנימין נתניהו את הקטבים בעמדות השונות בין כמה משריה. שרת המשפטים ויו"ר התנועה ציפי לבני שנאלצת להתמודד עם ביקורת לפיה היא "מעודדת חרם מדיני", אמרה בישיבת הממשלה בשבוע שעבר כי "מי שמתעקשים לבנות ולעודד התיישבות בהתנחלויות מבודדות הם אלה שמעודדים חרם בינלאומי על ישראל".
ברקע ההתקוטטות בקואליציה אמר הבוקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה השבועית כי "הניסיונות להטיל חרם על ישראל אינם מוסריים ואינם מוצדקים. מעבר לכך, הם לא ישיגו את מטרתם". לדברי נתניהו, אותם איומים בחרם שהושמעו גם על ידי מזכיר המדינה ג'ון קרי "גורמים לפלסטינים להתבצר בעמדתם הסרבנית ובכך להרחיק את השלום. בנוסף, שום לחץ לא יגרום לי לוותר על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ובראשם ביטחון אזרחי ישראל".
התמודדות הממשלה
במישור הדיפלומטי מנסה הממשלה, באמצעות משרד החוץ, לשכנע את ממשלות העולם שלא לתת יד לקריאות להחרים את ישראל. במישור הזה ישראל יכולה לרשום לעצמה כמה הצלחות, אם כי בכמה ממדינות אירופה היו גם מהלכיםכך למשל בצרפת, הצליחה חברת סודה סטרים לנצח ארגון שקרא להחרמתה, רק משום היותה חברה ישראלית. במשרד החוץ מתייחסים למישור המשפטי כאחד היעילים ביותר, בעיקר במדינות מתוקנות המתייחסות ברצינות למגזר העסקי. ואולם, המישור השלישי, זה המכיל בתוכו את היוזמה החופשית של חברות עסקיות המחליטות להחרים חברות ישראליות, לממסד הדיפלומטי סיכויים נמוכים ביותר להצליח, וכך גם לפוליטיקאים.
עמדת הקהילה הבינלאומית
לפי שעה, ישראל הצליחה לבלום יוזמות מקומיות לא מעטות ברחבי העולם להוביל מהלכים פוליטיים להחרמתה. גם במדינות שבהן התחושות האנטי-ישראליות חריפות, טרם נחקקו חוקים שנועדו להחרים את ישראל או את המוצרים המיוצרים כאן. עם זאת, במשרד החוץ לא פוסלים את האפשרות כי בשל הגל האנטי-ישראלי השוטף את העולם, פוליטיקאים מקומיים ייזמו שינויי חקירה שנועדו לפגוע בישראל.
"בינתיים הצלחנו לבלום", אומרים במשרד החוץ. ארה"ב נאבקה עד כה בניסיונות לייצר דה לגיטימציה לישראל, אולם לאחרונה, בשל הניסיון לייצר הסכם בין ישראל לפלסטינים, נשמעו חריקות גם מכיוון וושינגטון, כשאמש נשמע מזכיר המדינה קרי מחריף את הטונים בכל הנוגע לחרם.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
