שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מי המחרימות, מי המוחרמות: שאלות ותשובות
    לקראת הצגת הסכם מסגרת בין ישראל לפלסטינים, הזהירה ארה"ב מהשלכות חרם בינלאומי על ישראל. איפה כבר ניכרת פגיעה? לאן נמשכים החוטים בקואליציית נתניהו? ומה הסיכוי "לשרוד" את החרם? כל התשובות
    שני צדדים מסוכסכים, מעצמה שטוענת לתיווך הוגן במשא ומתן ואזכור אין סופי של המילה חרם על כל נגזרותיה: הלחץ שמפעילה ארה"ב על ישראל להגיע להכרעה בשיחות עם הפלסטינים, חידד הלכה למעשה את אזהרת החרם הבלתי-פוסקת. שר האוצר יאיר לפיד טען כי חרם אירופי עלול להביא לפגיעה דרמטית בכיס של הישראלים. האומנם? כדי לחדד את הסוגיה ננסה לעשות קצת סדר בשאלות הרות גורל: מה מקור החרם? מי מוביל אותו ולאן הוא יכול להידרדר? ומה עושה ממשלת ישראל כדי לצמצם את הנזק?

     

    הנזק וההשלכות 

    במהלך נאומו במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל-אביב בשבוע שעבר חשף שר האוצר לפיד מחקר מיוחד שהוכן לדבריו לבקשתו בחודשים האחרונים באגף הכלכלן הראשי של משרד האוצר. לטענת לפיד, פיצוץ במשא ומתן עם הפלסטינים עלול להביא לפגיעה ביצוא בכ-20 מיליארד שקל ולכך ש-9,800 עובדים יפוטרו באופן מיידי. עוד טען לפיד כי "ביטול 'הסכם האסוציאציות' עם האיחוד יביא לפגיעה ביצוא של כ-3.5 מיליארד שקל בשנה".

     

    בחודש שעבר דיווחה סוכנות הידיעות AP כי הקמפיין הבינלאומי להחרים את מוצרי ההתנחלויות הופך למציאות כלכלית מדאיגה עבור חקלאי בקעת הירדן. לפי חישובי AP, ההכנסה מבוססת הייצוא של החקלאים ב-21 היישובים באזור צנחה בשנה שעברה ביותר מ-14% - ירידה שוות ערך ל-29 מיליון דולר - בעיקר בגלל שיותר ויותר רשתות מזון אירופיות נמנעות מלקנות מוצרים ישראליים שמיוצרים מעבר לקו הירוק.

    הכנסת החקלאים בבקעה צנחה ב-14% (צילום: AP) (צילום: AP)
    הכנסת החקלאים בבקעה צנחה ב-14%(צילום: AP)

     

    סימנים לחרם כבר מפוזרים בשטח. הבנק הגדול בדנמרק "דנסקה בנק" צירף את "בנק הפועלים" לרשימת החברות אותן והא מחרים מסיבוב אתיות בשל פעולות הבנק הישראלי מעבר לקו הירוק. חברת האבטחה הגדולה בעולם G4s הודיעה על סיום החוזים עם ממשלת ישראל הקשורים לאבטחת התנחלויות החל מהשנה הבאה. המשטרה הבריטית פתחה בחקירה נגד הקונצרן בחשד כי סיפק שירותי אבטחה ואמצעים טכנולוגיים להתנחלויות – בניגוד להנחיות ה-OECD.

     

    ממשלת גרמניה מתנה העברת מענקים לחברות היי-טק בכך שלא יושקעו מעבר לקו הירוק. מדובר ב-12 מיליון שקל ובעוד סכומים שמיועדים להשקעה במגזר הפרטי. ממשלת בריטניה הוציאה הודעה שבה היא אינה ממליצה להשקיע בבתי עסק מעבר לקו הירוק. רומניה מאשרת ייבוא עובדים, בעיקר לענף הבנייה, אך ורק לתוך הקו הירוק. בכל אירופה הוסר הפטור ממוצאי התנחלויות, כך שמדינת ישראל צריכה לפצות את בתי העסק בשטחים על ההפסד.

     

    רשתות מזון, בעיקר אלו של בריטניה וסקנדינביה, נמנעות מלקנות פלפלים, ענבים, תמרים ועשבי תיבול שמגדלים באזור בקעת הירדן. "הנזק עצום", אמר אחרי פרסום הממצאים דוד אלחיאני, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן. "למעשה, היום אנחנו כמעט ולא מוכרים למדינות מערב אירופה".

     

    כאן מחרימים 

    בנאומו במכון למחקרי ביטחון לאומי, סקר שר האוצר לפיד רשימה של חברות, ארגונים ואנשים פרטיים שמחרימים לדבריו את ישראל. כך למשל ציין לפיד את ארגון העובדים האירי שהחליט להחרים מוצרים ושירותים ישראליים ואת איגוד המורים האירי שתומך בחרם אקדמי על ישראל. עוד ציין לפיד כי ארגון עובדי הדואר של קנדה אימץ מדיניות חרם על ישראל ואת האגודה ללימודים אמריקניים, שהצטרפה לחרם האקדמי על ישראל.

     

    לפיד הזכיר בדבריו את קרן הפנסיה של ממשלת נורבגיה שהחליטה למכור את מניותיה בחברת "אלביט מערכות" בגלל המעורבות שלה בבניית גדר ההפרדה. הוא גם ציין בהקשר זה חברת מים גדולה בהולנד שהודיעה על הפסקת התקשרותה עם חברת "מקורות" וכן את אחת מרשתות הסופרמרקטים הגדולות בבריטניה שהחליטה להחרים כל יצוא של תוצרת חקלאית מהשטחים וכל ספק ישראלי שיש לו מגע עם מוצרים מהשטחים.

     

    איפה מחרימים- לחצו להגדלה:


     

    מובילים חרם

    כבר ב-9 ביולי 2005 עלה לכותרות קמפיין בינלאומי על ידי 171 ארגונים לא-ממשלתיים פלסטיניים שקרא לחרם כלכלי, אקדמי ותרבותי על ישראל. בקמפיין שזכה לשם BDS (ראשי תיבות של Boycott, Divestment and Sanction - חרם, הימנעות מהשקעות ועיצומים), קראו מוביליו ל"הריסת החומה", להכרה של ישראל ב"זכויות האזרחים הערבים-הפלסטיניים של ישראל" ולכיבוד "זכויות הפליטים הפלסטיניים".

     

    מצד אחד לבני, מצד אחר בנט 

    מלבד עמדתו המוצקה של שר האוצר לפיד בנוגע להשלכות הקשות של פיצוץ המשא ומתן עם הפלסטינים והחרם שיתלווה אליו, מדגישה ממשלתו של בנימין נתניהו את הקטבים בעמדות השונות בין כמה משריה. שרת המשפטים ויו"ר התנועה ציפי לבני שנאלצת להתמודד עם ביקורת לפיה היא "מעודדת חרם מדיני", אמרה בישיבת הממשלה בשבוע שעבר כי "מי שמתעקשים לבנות ולעודד התיישבות בהתנחלויות מבודדות הם אלה שמעודדים חרם בינלאומי על ישראל".

     

    ברקע ההתקוטטות בקואליציה אמר הבוקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה השבועית כי "הניסיונות להטיל חרם על ישראל אינם מוסריים ואינם מוצדקים. מעבר לכך, הם לא ישיגו את מטרתם". לדברי נתניהו, אותם איומים בחרם שהושמעו גם על ידי מזכיר המדינה ג'ון קרי "גורמים לפלסטינים להתבצר בעמדתם הסרבנית ובכך להרחיק את השלום. בנוסף, שום לחץ לא יגרום לי לוותר על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ובראשם ביטחון אזרחי ישראל".

     

    "לא מוסרי ולא צודק": נתניהו על החרם    (צילום: אלי מנדלבאום)

    "לא מוסרי ולא צודק": נתניהו על החרם    (צילום: אלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מנגד, שר הכלכלה ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט לא מוכן להתקפל מעמדתו הנחרצת נגד איומי החרם. "עוד לא נולד העם שיוותר על ארצו בגלל איומים כלכליים, גם לא אנחנו", אמר אמש השר בנט. "רק ביטחון יביא יציבות כלכלית, לא מדינת טרור ליד נתב"ג. אנחנו מצפים מידידותינו בעולם לעמוד לצדנו מול ניסיונות החרם האנטישמי נגד ישראל, ולא להיות השופר שלהם".

     

    התמודדות הממשלה  

    במישור הדיפלומטי מנסה הממשלה, באמצעות משרד החוץ, לשכנע את ממשלות העולם שלא לתת יד לקריאות להחרים את ישראל. במישור הזה ישראל יכולה לרשום לעצמה כמה הצלחות, אם כי בכמה ממדינות אירופה היו גם מהלכים חריגים מצד משרדי ממשלה. אך בסך הכול, המישור המדיני הצליח לבלום קריאות לחרם. במקביל, מנסים במשרד החוץ, באמצעות משפטנים ותביעות לבלום את הקריאות לחרם מצד ארגונים פרו-פלסטיניים, המתמחים בשנים האחרונות בפעולות ציבוריות שנועדו לפגוע בסיכוייהן של חברות עסקיות ישראליות.

     

    כך למשל בצרפת, הצליחה חברת סודה סטרים לנצח ארגון שקרא להחרמתה, רק משום היותה חברה ישראלית. במשרד החוץ מתייחסים למישור המשפטי כאחד היעילים ביותר, בעיקר במדינות מתוקנות המתייחסות ברצינות למגזר העסקי. ואולם, המישור השלישי, זה המכיל בתוכו את היוזמה החופשית של חברות עסקיות המחליטות להחרים חברות ישראליות, לממסד הדיפלומטי סיכויים נמוכים ביותר להצליח, וכך גם לפוליטיקאים.

    סקרלט ג'והנסון בפרסומת ל"סודה סטרים". גם אותה מחרימים (צילום: AP) (צילום: AP)
    סקרלט ג'והנסון בפרסומת ל"סודה סטרים". גם אותה מחרימים(צילום: AP)

    במשרד החוץ מודים כי אין לישראל יכולת להתמודד עם חברות עסקיות, שבעליהן או חברי מועצות המנהלים שלהן מחליטים להחרים את ישראל. "זה קרב אבוד, ואין שום קמפיין שיכול להצליח בתחום הזה", אומרים במשרד החוץ. "אי אפשר לעשות קמפיין שאומר שתוצרת ההתנחלויות זה דבר טוב".

     

    עמדת הקהילה הבינלאומית

    לפי שעה, ישראל הצליחה לבלום יוזמות מקומיות לא מעטות ברחבי העולם להוביל מהלכים פוליטיים להחרמתה. גם במדינות שבהן התחושות האנטי-ישראליות חריפות, טרם נחקקו חוקים
    שנועדו להחרים את ישראל או את המוצרים המיוצרים כאן. עם זאת, במשרד החוץ לא פוסלים את האפשרות כי בשל הגל האנטי-ישראלי השוטף את העולם, פוליטיקאים מקומיים ייזמו שינויי חקירה שנועדו לפגוע בישראל.

     

    "בינתיים הצלחנו לבלום", אומרים במשרד החוץ. ארה"ב נאבקה עד כה בניסיונות לייצר דה לגיטימציה לישראל, אולם לאחרונה, בשל הניסיון לייצר הסכם בין ישראל לפלסטינים, נשמעו חריקות גם מכיוון וושינגטון, כשאמש נשמע מזכיר המדינה קרי מחריף את הטונים בכל הנוגע לחרם.

     

     

    Read this article in English

     

     

    בהכנת הכתבה השתתף אביטל להב
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: קובי גדעון, לע"מ
    סוגיה מחודדת. ראש הממשלה נתניהו ומזכיר המדינה קרי
    צילום: קובי גדעון, לע"מ
    מומלצים