שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למרגלות הר געש
    סופר רב המכר "האביב שבלב" הגיע לפני 15 שנים להוואי בעקבות החלום לשבת על החוף ולבהות בים הכחול, אבל גילה שיש בה הרבה יותר מזה. שלל המלצות לשרשרת האיים האקזוטיים

    בפעם הראשונה שבה ביקרתי בהוואי הייתי נער בן 15 שהגיע מעיירה הררית, ללא מוצא לים, במערב ארצות הברית. מה שהרשים אותי יותר מכל היה הסיור במסוק מעל, שהיה אז בעיצומה של התפרצות ממושכת. כשהסתכלתי, מזיע מחום, בלבה המקציפה המתערבלת בלוע ההר, הבנתי איך נוצר מקבץ האיים המרוחק הזה מחומרי הגלם שפרצו מכור ההיתוך של כדור הארץ.

     

    עוד טיולים בערוץ התיירות:

    מסע בקווקז המזרחי: טרק באזרבייג'ן

    חוף התכלת: המדריך המלא לריביירה הצרפתית

    וולדורף אסטוריה: הפתיחה

     

     

    לוע מאיים. הר הגעש קילאוואה  (צילום: shutterstock)
    לוע מאיים. הר הגעש קילאוואה (צילום: shutterstock)

     

    קטן וסגור בתוך המסוק, לנוכח האיים הנישאים, הרגשתי כאילו אני במעיו של יתוש הנתון בסכנה מיידית אם רק יחליט הענק שמולו להתעטש או למחות אותו בחבטה נזעמת. מפסגת ההר המשכנו לאורך נהר הלבה כל הדרך עד לים, שם ראינו איך נוצרת לנגד עינינו יבשה חדשה, כשמי המלח ציננו בן רגע את המתכות הרותחות לסלע גבשושי מוצק.

     

    הוואי היא משהו מיתי מעט בדמיונם של רבים - דקלים מתנופפים ברוח, רצועות חול לבנות שגלים כחולים מלחכים אותן, צוקים מוריקים ומפלים מפכפכים שמזינים בריכות מים צלולות, מקום שמזג האוויר בו מושלם כל השנה, קשתות ממסגרות בו כל פינה, קילומטרים של חוף, ניחוח אננס ופרחים טרופיים.

     

    בחלקו זהו דימוי אמיתי, ובחלקו תוצר של תעשיית התיירות. כפי שגיליתי בביקורי הראשון באיים, המציאות הממשית בהוואי עשירה ומורכבת הרבה יותר מהדימוי הזה, או ממה שנכתב בעלונים של סוכנויות הנסיעות.

     

    אוטופיה מיתית. הוואי (צילום: shutterstock)
    אוטופיה מיתית. הוואי(צילום: shutterstock)

     

    נסיעה להוואי מישראל מצריכה לעבור בערך שליש מהיקף כדור הארץ, ומחייבת זמן וכוחות. כדאי לייחד לה טיול בפני עצמו, ולהכיר את האקלים והצמחייה, הפלאים הגיאולוגיים, ובמיוחד התרבות המקומית המרתקת. מתחת לדימוי התיירותי המיופייף שוכנת הוואי האמיתית, השמורה, שמסבירה פנים לכל מי שמוכן להלך בה בזהירות.

     

    כשמדברים על נסיעה להוואי, מתייחסים בדרך כלל לאחד משישה איים עיקריים בשרשרת ההוואית: הוואי (הידוע גם כ"אי הגדול"),‬ מאווי, לאנאי, מולוקאי, אוֹהָאוּ וקאוואי. לכל אחד מהם מזג אוויר ותנאים שונים, כמו גם "תחושה" מקומית אופיינית.

     

    כל האיים מציעים טיולים רגליים, מסעות אופניים, שחייה, צלילה בשנורקל, צלילה חופשית וגלישה ברמות משתנות.  מלבד מולוקאי, בכל האיים יש גם אתרי נופש יוקרתיים ומסעדות מצוינות. מולוקאי, בהיותו האי ה"מקומי" ביותר, הוא כפרי יותר ופחות מותאם לתיירים, אבל אם מחפשים חוויה מחוספסת יותר - יש בו הרבה מה לראות.

     

    יש טיסות בין האיים, וגם מעבורות בין מאווי, מולוקאי ולאנאי. מומלץ לבלות לא פחות מארבעה או חמישה ימים בכל אחד מהם. אני מתגורר בהוואי כבר 15 שנים, תחילה במאווי וכעת במולוקאי. לאחר שראיתי את הוואי תחילה כתייר וכעת כתושב, פיתחתי רשימה של דברים שחשוב לראות ולעשות בכל אחד מן האיים. הנה תקציר המקומות החביבים עליי.

     

    בכל הצניעות המתבקשת, אם אתם מתארחים באי הגדול, סיור במסוק מעל הר הגעש קילאוואה הוא חוויה מכוננת שאין להחמיצה. היות שמדובר בעסק יקר, מי שמוגבל תקציבית יכול לנסוע במקום זה אל הפארק הלאומי וולקאנו, שם אפשר לצפות בהיבטים שונים של פעילות הר הגעש מהכביש ומשבילי ההליכה.

     

    למבקרים במאווי אני ממליץ לנסוע למכתש הָלֶאָקאלָה, שבו יש תצפית של 360 מעלות על כל שאר האיים. "מיטיבי הלכת" מוזמנים לצאת למסע אופנוע מראש ההלאקאלה (בגובה ‭3,000‬ מטר) ועד מטע הסוכר ההיסטורי של פאיה (בגובה פני הים)‭.‬ הרכיבה לנוכח הטבע העוצמתי תשנה לכם פרופורציות ותייצר את הצניעות המתבקשת.

     

    אם אתם מבקרים בלאנאי, הנמצא בבעלותו הפרטית של לארי אליסון, מנכ"ל אורקל, סביר להניח שאתם לנים באחד משני אתרי הנופש של "פור סיזנס‭."‬ אני ממליץ על שחייה במפרץ מאנֶלֶה, שנודע בלהקות גדולות של דולפינים שובבים מסוג סטנלה ארוכת חרטום, המגיעים לשם מדי יום כמעט.

     

    דולפינים שובבים. האי לאנאי (צילום: shutterstock)
    דולפינים שובבים. האי לאנאי(צילום: shutterstock)

     

    אם הקצב האיטי והאווירה המקומית של מולוקאי קולעים יותר לטעמכם, לא תרצו להחמיץ כאן את הביקור בקָלָאוּפּאפה שעל החוף הצפוני המרוחק. זהו חצי
    אי מבודד, שנודע במושבת המצורעים שלו. כאן עדיין בוחרים חולים במחלה להעביר את ימיהם האחרונים, אף שהיום, הודות לתרופות הסוּלפה, הם אינם צריכים יותר לחיות בהסגר. המקום הזה, העשיר בהיסטוריה שהתרחשה על רקע הצוקים הימיים הגבוהים בעולם, הוא אחת מנקודות המפגש הדרמטיות ביותר בין הטבע לבין רוח הניצחון האנושית. כדי לסייר באזור ניתן לטפס בשביל הצוק התלול, או לרכוב על פרדה, או לטוס מרחק קצר אל מסלול הנחיתה הקטן של חצי האי.

     

    אוהאו הוא האי המיושב והמתויר ביותר בהוואי. הוא נודע באתרי הגלישה, בחיי הלילה שלו ובאנדרטה לזכר פרל הרבור. זהו מקום נפלא להתעמק בו בתולדות הוואי, כולל מסע לארמון איולאני ולמוזיאון הבישופ.

     

    האי קאוואי, בפינה הצפון-מערבית המרוחקת של שרשרת האיים, הוא העתיק ביותר, כפי שמעידים ההרים השחוקים שלו והחופים רחבי הידיים שחולותיהם דקיקים כאבקה. כדאי שתעלו לרגל אל העיירה הקסומה הָנאלֵיי, המוקפת שדות של צמח הקולקס ושוכנת למרגלות צוקים תלולים ומפלים גבוהים. למיטיבי לכת, מומלצים צעידה או מסע קיאקים לאורכו של חוף נהפאלי, שהאווירה בו מזכירה חזרה לעידן היורה.

     

    האטו את הקצב  

    מה שמשך אותי לראשונה להוואי היה החיזיון האידילי של ישיבה שאננה על החוף, בהייה בקצף הגלים ולגימת חלב קוקוס בקש. מה שהשאיר אותי כאן היה קשור פחות לפיתויי "גן העדן" ויותר לתרבות המקומית. כתייר קשה לחדור אל הסצנה המקומית, אבל מחווה קטנה של תשומת לב, שיחה והבעת סקרנות וכבוד כלפי דרך החיים ההוואית, מתקבלות בדרך כלל בהתלהבות ובזרועות פתוחות.

     

    אחד מששת העיקריים. האי מאווי (צילום: shutterstock)
    אחד מששת העיקריים. האי מאווי(צילום: shutterstock)

     

    לשם כך, חפשו את השווקים המקומיים ואת הפסטיבלים בכל אי שתבחרו לבקר בו. תוכלו אפילו למצוא את עצמכם מוזמנים למפגש משפחתי. ואם תוזמנו, לכו! היו ידידותיים והאטו את הקצב. שאלו שאלות והיו מוכנים לצחוק. לפני שתלכו, קראו ספרים על תרבות הוואי ועל תולדותיה – זה יהפוך את הביקור לבעל משמעות רבה יותר ולבלתי-נשכח.

     

    בהוואי אנחנו מדברים לעיתים קרובות על "רוח האלוהה‭,"‬ עיקרון מנחה של תרבות הוואי. מובן המלה אלוהה הוא "שלום" וגם "להתראות‭,"‬ וכן אהבה וחיבה. המשמעות המילולית היא "נשמת החיים‭,"‬ כך שברכת אלוהה פירושה בעצם "אני חולק איתך את נשמת החיים‭."‬ אז אולי נתראה בהוואי, ובינתיים, אלוהה לכולכם מכל הלב.

     

    ברנדון ו. ג'ונס מחבר הרומן "האביב שבלב" אודות הנעשה מאחורי הקלעים של תעשיית המין והסחר בנשים בדרום-קוריאה ובארה"ב. הכתבה הופיעה במוסף "מסלול" של ידיעות אחרונות. 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים