שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סכנת חיים למאושפזים: כך מונעים היווצרות פצעי לחץ מסוכנים
    חולים סיעודיים וקשישים המרותקים למיטתם סובלים מפצעי לחץ, מקור לזיהומים, סיבוכים, פגיעה אסתטית וגם סכנת מוות. הנחיות חדשות ממליצות כיצד יש למנוע את היווצרותם ולטפל בקיימים
    פעמים רבות קשישים נאלצים לבלות ימים רבים במיטתם, מה שעלול לגרום להם לסכנת חיים. אולם לא רק ההגבלה בתנועה פוגעת באיכות החיים, אלא גם תופעה שכיחה ביותר המסכנת את חייהם - פצעי לחץ. הם מתפתחים תוך שעות, אולם הטיפול בהם מתמשך חודשים ארוכים ולעתים גם שנים.

     

    במאמר שפורסם בכתב העת הישראלי לרפואה, שוטח ד"ר אפרים יאול, מומחה לגריאטריה, את הבעיה המורכבת ואת הטיפול הרב מערכתי הנדרש בה. פצעי לחץ ממשים להיות בעיה בריאותית לאנשים מוגבלים ומרותקים למיטה, בעיקר בקרב אוכלוסיית הזקנים אולם גם אצל חולים כרוניים צעירים יותר.

     

    מדובר בבעיה הקיימת בכל מסגרות האשפוז השונות: מחלקות אישפוז בבתי חולים כלליים, בתי אבות ובתים פרטיים.

     

    אשפוז בית חולים (צילום: shutterstock)
    הפצעים יכולים להתפתח תוך שעות. לא רק אצל קשישים(צילום: shutterstock)

     

    סכנה ממשית לחיי החולים

    פצעי לחץ מוגדרים כאיזור של נמק ברקמה הרכה של העור הנדחסת בין עצם לבין משטח קשיח כמו מזרן, מיטה או מושב, לפרק זמן. התפתחות פצעי לחץ מתרחשת תוך כמה שעות. לעומת זאת, הריפוי אם הוא מצליח, אורך חודשים רבים.

     

    מדוע נוצרים הפצעים? בדיקות הראו כי הלחץ בתוך כלי הדם באופן תקין נע בין 20 עד 40 מילימטר כספית, בעוד שבישיבה על כיסא נוצר על העכוז לחץ שבין 300 עד 500 מילימטר כספית, ובשכיבה על מיטת בית החולים נוצר על העקבים והגב התחתון לחץ של עד 94 מ"מ כספית. לחץ זה מגביל את זרימת הדם והחמצן, והתוצאה היא נמק ההולך ומתפשט, עד כדי יצירת כיבים, פגיעה ברקמת העור, חדירת זיהומים וסכנה ממשית לחיי החולה.

     

    שכיחות התופעה הכפילה את עצמה בעשר השנים האחרונות. רבים מהפצעים אינם מתרפאים, נעשים כרוניים ונשארים במשך כל חיי החולה. בסופו של דבר החולה נפטר עם הפצעים, ולעיתים בגללם עקב סיבוכים שלהם.

     

    חלק מהסיבות העיקריות הן גידול באוכלוסיית הזקנים המרותקים למיטה ובעיקר בני 85 ומעלה שאינם מתפקדים. במקרים רבים גם קיימת חוסר מודעות של צוותים רפואיים וסיעודיים לפגיעות האוכלוסייה הזקנה לסיכון של התפתחות פצעי לחץ. עקב כך לא קיימות תוכניות למניעתם.

     

    אשפוז בית חולים (צילום: shutterstock)
    הטיפול עלול לקחת חודשים רבים(צילום: shutterstock)

     

    גישה כוללנית לטיפול בחולה

    לדעתו של ד"ר יאול, הסיבה העיקרית לתופעה זו היא שהטיפול בחולה הזקן הסובל מפצעי לחץ מצריך גישה טיפולית כוללנית שבה רואים לא רק את הפצע עצמו, אלא בעיקר את החולה שמאחורי הפצע. זאת באמצעות טיפול על ידי צוות רב מקצועי הנותן טיפול מקיף שכולל התערבויות למניעת היווצרות הפצעים, טיפול במחלות הרקע, במצב התזונתי של הקשיש ובאיכות החיים שלו ובמשפחתו.

     

    הסיבוכים של פצעי לחץ הם מקור כניסה לחיידקים וחדירת זיהומים, הארכת משך האישפוז וההחלמה, העלאת הסיכון לתמותה עד פי 2 בתוך שלושים יום מהשחרור מאשפוז, ירידה באיכות חיי המטופל עקב כאבים, אי נוחות, הפרשות, ריח לא נעים, בדידות, דיכאון וסדר יום המוכתב מהטיפול.

     

    חוסר התנועה הוא הפגיעה התפקודית הקשה ביותר וגורם הסיכון המשמעותי ביותר להופעת פצעי לחץ. חוסר התנועה גורם לאי שינוי התנוחה של האדם או של האיבר והמשך הלחץ.

     

    גם המצב התזונתי קשור קשר הדוק לפצעי לחץ בזקנים תשושים ופגיעים. הופעת פצע לחץ היא ביטוי של מצב המלווה באובדן חלבונים, בדלדול שרירים והרס רקמות. לכן, על המטפלים להעריך האם קיים אובדן משקל בששת החודשים האחרונים, בעיות לעיסה, בעיות בליעה, בעיות עיכול וספיגה, בחילות, הקאות, שילשולים, עצירות, בדידות חברתית, חוסר בתמיכה משפחתית ובעיות כלכליות.

     

    ישנן גם תרופות הפוגעות במערכת העיכול כמו תרופות הגורמות ליובש בפה, לחוסר תיאבון ולעצירות. הגבלות על הדיאטה כמו הימנעות מביצים ובשר הניתנות לעיתים על ידי מטפלים שונים, גורמות לחסר של חלבונים הדרושים לריפוי הפצעים.

     

    גם הרקע החברתי ומשאבי המשפחה וכוחותיה הם חלק בלתי נפרד מההתמודדות היום יומית עם פצעי לחץ. המטופל סובל מכאבים, מאי נוחות מתמשכת, מהתעסקות מרובה עם פצעים ומבידוד חברתי. המשפחה נאלצת לדאוג לו לטיפול יום יומי. נוצרים ריחות לא נעימות ואשפוזים תכופים הם עניין שבשגרה. כל אלה גורמים לתסכול מתמשך.

     

    כך זיהומים עלולים לסכן את חייכם:

     

    אנימציה ועריכה: בן שפייר

    אנימציה ועריכה: בן שפייר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    צוות רב מערכתי לטיפול בפצעים

    הטיפול בפצעים דורש התייחסות רב מערכתית ורב מקצועית לדעתו של ד"ר יאול, הכולל אחיות לטיפול מקומי בפצע ולמתן מידע, מטפלים סיעודיים לשינויי תנוחה להורדות והושבות, לרחצה, להחלפת חיתולים ולטיפול היגייני של העור. מטפלים שיקומיים לשיפור ניידות, להדרכת ישיבה ושכיבה נכונות, למתן מידע על ציוד להורדת לחץ כמו כריות מגרונים מגני עקבים ומרפקים.

     

    הטיפול בפצע עצמו דורש רופאים לניקוי הטריות של פצעים מזוהמים. גם תפקיד הדיאטניות אינו מבוטל והן נדרשות להערכת המצב התזונתי של החולה ולהמלצות על תוספות והעשרות של קלוריות וחלבונים. קלינאי תקשורת מסייע להערכת מנגנון הבליעה ולבעיות בהיבט זה המגבילים אף הם את מצבו התזונתי של החולה. עובדים סוציאליים אחראיים להכוונה לרכישת ציוד, להכוונה למטפלים סיעודיים למציאת מסגרת אשפוז ולתמיכה במשפחה.

     

    הטיפול הרפואי בפצעים מסייע לאיזון מצבים רפואיים המעכבים את הריפוי המקומי. הטיפול כולל פתיחת כלי דם חסומים המונעים אספקת דם וחמצן, איזון מחלות הגורמות לבצקות בעור כמו אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות ותת פעילות של בלוטת התריס. מתן דם באנמיה וחמצן במחלות נשימתיות, העשרה תזונתית בקלוריות ובחלבונים במצבי תת תזונה וטיפול אנטיביוטי בזיהומים הקשורים בפצע, ברקמות הרכות, בדם, וטיפול בזיהומים שאינם קשורים בפצע.

     

    הטיפול המקומי בפצע מתבסס על חבישות אטומות מתקדמות שמאפשרות טיפול לכמה ימים ללא צורך בהחלפה. השימוש הוא בחבישות המונעות דליפת ריח והפרשות ושאינן מכאיבות בהסרתן. הן מגנות בפני חדירת זיהומים, מבצעות הטריה וניקוי הפצעים, מונעות כאב סבל וריח ומאפשרות החלפות מדי יומיים שלושה. החבישות גם מעודדות צמיחת רקמה בריאה לסגירת הפצע תוך שהן מונעות התייבשות של הפצע.

     

    "מטרות הטיפול בפצעי לחץ אצל זקנים הם תחילה לנסות למנוע את הופעתן", מסביר ד"ר יאול, "כך למשל, לחולה לאחר שבר צוואר הירך או לאחר דלקת ריאות יש לספק אביזרים למניעת לחץ כמו מזרנים וכריות ולמנוע ממנו שכיבה ממושכת במיטה בחוסר תנועה, שיכוך כאבים, ישיבה נכונה בכורסה ועזרה בשיקומו.

     

    "כאשר מפתח פצע לחץ יש לטפל בו מקומית כדי להביאו לריפוי מלא", מסכם ד"ר יאול, "נוסף על כך יש לתת טיפולים מערכתיים ולייצב ולאזן מצבים רפואיים המעכבים את הטיפול המקומי. אם הפצע אינו מתרפא ונעשה כרוני, יש להשתדל לאפשר למטופל איכות חיים תוך שליטה על סימפטומים המפריעים לו ולמשפחתו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    השכיבה עלולה לסכן את החיים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים