מחדל מסוכן: רק פראמדיק 1 ל-65 אלף אנשים

הם הראשונים להציל חיים בניידות הטיפול נמרץ, אבל טוענים שמתייחסים אליהם כאל סבלים: ישראל היא עדיין המקום היחיד בעולם שבו מסרב משרד הבריאות להכיר בפראמדיק כמקצוע רפואי.

מאות כבר נטשו את התחום, אחרים מחזיקים מעמד רק שלוש שנים בעבודה - בתנאי שכר נמוכים, ללא אפשרויות קידום ובפיקוח בלעדי של מד"א. עכשיו מזהירים הפראמדיקים: מדי יום אנו מאבדים עוד אנשי מקצוע מעולים, וחיי אדם בסכנה.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

עוד על פראמדיקים:

• סופית: פראמדיקים יוכלו לקבוע מוות בלי רופא
• התאונה הקשה שגרמה לאורטל להפוך לפראמדיק
• הכירו: בוגרי קורס הפרמדיקים של צה"ל
  

מי יודע כמה פראמדיקים יש?

פראמדיק הוא איש צוות הרפואה הבכיר בניידות הטיפול הנמרץ. את ההכשרה הוא עובר באחד משני מסלולים: במסגרת לימודי תואר ראשון ברפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון הנמשכים שלוש שנים, או במד"א בלימודים הנמשכים כשנה וחצי.

פראמדיק מוסמך לתת טיפול רפואי ראשוני מיידי, כולל החייאה מתקדמת, מתן תרופות לווריד ואפילו קביעת מוות בשטח. אבל בצד ההסמכה הרפואית, מדינת ישראל למעשה אינה מכירה בפראמדיק כמקצוע. לפני כחודש העביר משרד הבריאות נתונים חדשים על צוותי הרפואה בישראל, וברשימות המפורטות חשף את מספרי הרופאים בישראל, האחיות, הפיזיותרפיסטים, טכנאי הרנטגן ואפילו שינניות וסייעות השיניים. אבל אנשי ההצלה הראשונים בקו האש, הפראמדיקים, נעדרו מהרשימה.

כך מתנהלים הפראמדיקים כבר שנים ארוכות. משרד הבריאות מבטיח לפתור את הסוגיה ולהכיר בהם כאנשי מקצוע רפואי לכל דבר, אך דבר לא משתנה. מאחר שהם אינם רשומים בפנקס המקצועות, למשרד הבריאות לא ידוע כמה פראמדיקים עובדים בישראל, כמה פרשו, באילו ערים הם מועסקים ומה רמת ההכשרה שלהם. המספרים המצויים בידיו מבוססים על הערכות בלבד.

אחד האבסורדים בעניין הוא מספר הרישיון הניתן לכל פראמדיק על ידי מד"א בסיום הקורס. המספר מצוי בחותמת של כל פראמדיק, בדומה לרופאים ולאחיות, ומאפשר את זיהויו במשרד הבריאות במקרה של צורך בבירור - אך עבור כל הפראמדיקים שאינם מועסקים במד"א אין כל משמעות למספר הזה.

על פי נתונים שהעביר מד"א למשרד הבריאות, הוסמכו 2,200 פראמדיקים בישראל בקורס שאותו מעביר הארגון. מתוכם עובדים כיום רק 550 פראמדיקים - 450 באמבולנסים ובניידות טיפול נמרץ במד"א ובחברות פרטיות, וכ-100 במרפאות רפואת חירום.

על פי ההערכות, כ-120 פראמדיקים נמצאים בכל רגע נתון במשמרת ברחבי הארץ, כך שפראמדיק אחד אחראי לבריאותם של כ-65 אלף ישראלים. מנתונים עולמיים שאספה היחידה לרפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון, עולה כי שיעור הפראמדיקים בישראל לכל 100 אלף איש הוא בין הנמוכים בעולם - רק 7 רשומים (לא בהכרח במשמרת) לעומת 28 לכל מאה אלף איש באנגליה ו-44-10 לכל מאה אלף איש בארצות הברית, תלוי במדינה.

אין חוק - אין מספיק פראמדיקים

מרבית הרגולציה על תפקיד הפראמדיקים נותרה באחריות המעסיקים: 80% מהפראמדיקים עובדים במגן דוד אדום, והיתר בחברות פרטיות כמו נטלי ושח"ל. החברות, מצדן, אינן עושות הרבה כדי לקדם את המקצוע.

כבר בשנת 1978 הועברה דרישה ראשונה של משרד הבריאות למד"א לדון בקידום הפראמדיקים. במסמך שכתב אז מנהל המחלקה למקצועות רפואיים, יוסי שבתי, נקרא נציג מד"א להגיע ולדון בתקנות הרלוונטיות, אולם מאז לא נרשמה כל התקדמות משמעותית. 17 שנים מאוחר יותר, ב-1995, פנה יו"ר איגוד הפראמדיקים בישראל אלון סמורלנסקי לשר הבריאות אפרים סנה בבקשה לכלול את הפראמדיקים ברשימת המקצועות הרפואיים. משרד הבריאות השיב כי הוא שוקד על כך. והנה, 19 שנים מאוחר יותר - מאום לא השתנה.

אחת התוצאות של אי-הסדרת מעמד הפראמדיקים בחוק היא מחסור אדיר בעובדים: משרד הבריאות התיר למד"א להציב פראמדיק לצד חובש-נהג באמבולנס טיפול נמרץ, ללא צורך ברופא. הפראמדיקים של מד"א הוסמכו על ידי הארגון ומשרד הבריאות לבצע החייאה מתקדמת ואף לקבוע מוות, אך בחברות הפרטיות הם אינם מורשים לטפל ללא נוכחות רופא, כל אין עוד חוק המכיר בהם. מספר הפראמדיקים שיכול לפעול בכל משמרת יורד בשל הצורך ברופא - והמחסור בניידות טיפול נמרץ מורגש בשטח.

באזור טבריה, למשל, פועלות שתי ניידות בלבד, האחת של מד"א והאחת של חברה פרטית שבה חייב להימצא רופא. שני פראמדיקים נותנים יחד מענה לאוכלוסייה המונה כ-80 אלף איש. "יש אינספור מקרים שבהם מגיע אמבולנס עם חובש לאנשים הנתונים בסכנת חיים", מספר ל-ynet הפראמדיק דידי מריזן, העובד בחברת אמבולנסים בבעלות משפחתית. "זה קורה ברמה היומיומית, משום שפראמדיקים יכולים לתפקד לבד רק במד"א. חוק שבו המדינה הייתה מכירה בפראמדיקים היה מאפשר להפעיל עוד ניידות טיפול נמרץ. אין ספק שחיי אדם בפריפריה נמצאים בסכנה".

"למד"א יש אינטרס ברור שחוק הפראמדיקים לא יעבור", טוען מריזן. "כך לא תהיה עזיבה נוספת של פראמדיקים לחברות אחרות ולא יפתחו אמבולנסי טיפול נמרץ מתחרים. השליטה המוחלטת נשארת בידיו, אין רגולציה, לאף אחד אין מושג מי מתפקד איפה - והברדק חוגג. מי שסובל מכך הם תושבי המדינה. אחוז הנשירה של הפראמדיקים עצום, אין כל כבוד במקצוע והכל מתחיל מהקודקוד. למה לצפות למשהו כשאנחנו לא מוכרים בכלל במדינה?".

"חיי אדם בפריפריה נמצאים בסכנה". דידי מריזן

"המקצוע במשבר עמוק"

על פי הנתונים המצויים באוניברסיטת בן גוריון, עזיבת מקצוע הפראמדיק בישראל היא הגבוהה בעולם ומגיעה ל-50% בשלוש השנים האחרונות, בהשוואה לנטישה של 1% בקרב אחיות ורופאים. פראמדיק מתחיל מרוויח פחות מ-5,000 שקלים לעבודה במשרה מלאה, והשכר משתפר אך במעט בתוספת משמרות רבות.

"המקצוע נמצא במשבר עמוק", אומר ד"ר אורן וכט, פראמדיק מהמחלקה לרפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון. "שיעור העזיבה כאן את המקצוע הוא הגבוה בעולם. יום-יום אנחנו מפסידים אנשי מקצוע מעולים שנאלצים לבצע הסבה, בהיעדר תנאי העסקה ראויים ואופק תעסוקתי.

"אי אפשר לדמיין מדינה ללא פראמדיקים. אנחנו הראשונים שמטפלים בפצועים, הראשונים לבצע החייאות בדקות הקריטיות שקובעות אם האדם ישרוד או לא. אבל כבר עשרות שנים שהמדינה מזלזלת בנו ולא רואה אותנו כחלק מהצוותים הרפואיים. אנחנו נופלים בין הכיסאות, וכתוצאה מכך למדינת ישראל אין מושג כמה פראמדיקים עובדים בשטח, היכן קיים מחסור בעובדים. 

"אין לנו שום אפשרויות קידום, שום אופק. התחושה היום היא שאנו באים לעבודה בתחילת המשמרת והולכים הביתה. אנשים איבדו את תחושת הגאווה, ומחזיקים מעמד במקצוע שלוש שנים לכל היותר. בכל העולם מקצוע הפראמדיק הוא מושג לגאווה ולכבוד, ורק כאן מתייחסים אלינו כאל סבלים שמפנים מטופלים לבית החולים".

צילום מתוך אתר משרד הבריאות. נעדרים - הפראמדיקים

משרד הבריאות: הצעת החוק בדרך

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות נמצא בשלב מתקדם של הסדרת מעמד הפראמדיק בחקיקה. הצעת החוק גובשה על ידי המשרד בתיאום עם משרד המשפטים, כאשר על פי החלטת המשרד מעמד הפראמדיק יוסדר בחוק נפרד ועצמאי ולא במסגרת פקודת הרופאים כפי שנקבע בעבר. הצעת החוק במתכונתה החדשה תופץ כתזכיר חוק בימים הקרובים.

"משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בפיתוח וקידום מעמדם של הפראמדיקים בישראל, לא רק בהסדרה בחקיקה ראשית כפי שמתבצע בימים אלה אלא גם בהרחבת הסמכויות המקצועיות שלהם, וזאת בין הית, באמצעות נוהל שהוציא המשרד המאפשר לפראמדיק להכריז על מוות בלא נוכחות רופא, ולאחרונה גם במסגרת המלצות הוועדה לעוזר רופא אשר בהתאם להמלצותיה יוכלו פראמדיקים לפעול במסגרות נרחבות יותר מכפי הקיים כיום. פעילות הפראמדיקים, נכון להיום, מתבצעת בעיקר במסגרת מערך רפואת החירום הטרום-אשפוזית".

באשר לפרסומים שלא כללו את הפראמדיקים כמקצוע רפואי, נמסר בתגובה: "הפרסום כלל מקצועות שניתן להם רישוי על פי חוק. בעתיד הקרוב, לאחר שיוסדר בחוק רישוי הפראמדיקים, הפרסום יכלול נתונים גם בנוגע לפראמדיקים. עם זאת, לאור החשיבות שהמשרד רואה במקצוע ובעוסקים בו ותרומתם למערכת הבריאות, הרי הנתונים על היקפי כוח האדם נבדקים על ידי המשרד.

"נכון להיום, היקפי הפראמדיקים שסיימו לימודיהם וקיבלו תעודת פראמדיק קיימים במשרד הבריאות ומעודכנים באופן מלא. לגבי היקף העוסקים במקצוע, גם סוגיה זו נבחנה לאחרונה על ידי המשרד ולאור חשיבות הפעילות גם לשעת חירום".

"יום יום אנחנו מפסידים אנשי מקצוע מעולים". ד"ר אורן וכט

מד"א: שוללים את הטענות

במד"א, מצדם, שוללים את טענות הפראמדיקים, שהארגון לכאורה אינו עושה דבר כדי להאיץ את חקיקת חוק הפראמדיק. וכך מסר הארגון בתגובה:

"מד"א פועל מזה שנים למען קידום מעמדו של הפאראמדיק בישראל, והיה הראשון לדרוש שהפאראמדיק יוכר כמקצוע לכל דבר. לאור זאת, כבר היום מוכר הפאראמדיק כמקצוע בישראל מכוח תקנה מיוחדת (תקנה 10 לפקודת הרופאים), ומד"א ממשיך בכל דרך לפעול לקידום מעמדו.

"לא קיים מחסור בפאראמדיקים בכלל ובפריפריה בפרט. שורות מד"א מלאות, ומאפשרות מענה מלא, מהיר ומקצועי לכל קריאה ברחבי הארץ. מקצוע הפאראמדיק מוכר היום על ידי מדינת ישראל מכוחה של תקנה 10 לפקודת הרופאים, והליך החקיקה בנושא זה נמצא בעיצומו (המקצוע נמצא בפקודות הרופאים סעיף 7, והנושא נמצא "בחקיקה" כבר 30 שנה - א.ג.).

"לא קיימת נטישה של המקצוע, ישנם פאראמדיקים שמראש מייעדים לעצמם את העיסוק כפאראמדיק כזמני לתקופות שונות בחיים, במהלך לימודים שבסיומן פונים למקצועות שונים".