שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "הדייט שהביך אותי": אותנו זה מביך יותר

    שלושה חברים בני עשרים ומשהו מחליטים לוותר על זוגיות אמיתית בשביל לחסוך מעצמם שיחות "יחסינו לאן" - ואז בוגדים בברית המשולשת וחוזרים למוטב. זהו, חסכנו מכם את "הדייט שהביך אותי" במשפט אחד. אתם לא צריכים להודות לנו

    שמו המקורי של "הדייט שהביך אותי" ("That Awkward Moment") מתייחס לרגע ההוא שבו בחור ובחורה אמורים לנהל את שיחת "יחסינו לאן". זהו, לפי הסרט, השלב שממנו ירא כל זכר ממוצע. וכך, בהשראת "אל תשטו באהבה" השייקספירי, מסופר פה על מעלליהם של שלושה חברים ניו-יורקרים בני עשרים ומשהו, הנשבעים זה לזה שלא להיכנס למערכת יחסים רצינית באמת ולהסתפק ביזיזות לעת צרה. הכל כדי לעקוף אותו רגע מביך שבכותרת.

     

    ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    הנה סרט שמציין את נקודת השפל של סרטי ה-bromance, אותן קומדיות שמעמידות במרכזן אינטימיות בין גברים שהיא חזקה יותר מכל מערכת יחסים רומנטית הטרוסקסואלית. בהתאם, גיבורי "הדייט" הם ג'ייסון (זאק אפרון), מעצב גרפי של עטיפות ספרים, שותפו לעבודה דניאל (מיילס טלר), וחברם הנשוי מייקי (השחקן השחור מייקל בי. ג'ורדן), רופא מתמחה שבתחילת הסרט נזרק על ידי אשתו.

     

    הסרט מציג את הקשר בין השלושה כמבוסס על יסודות אינפנטיליים למדי, ממש כאילו מדובר בחברי אחווה בקולג' ולא באנשים שהתבססו בחיים, לפחות כלכלית. בדיחה חוזרת בסרט היא אחת שבה דניאל מתעקש לעשות את צרכיו המוצקים דווקא בדירתו של ג'ייסון. בסצנה אחרת אפרון מסתובב במסיבה עם דילדו - הומור שמזוהה יותר עם סטודנטים מחורמנים מאשר עם צעירים במחצית שנות העשרים שלהם.

     

     

    ג'ייסון הוא הראשון לשבור את חוקי אבירי מסדר הטסטוסטרון כאשר הוא מתאהב באלי (אימוג'ן פוטס), צעירה מחוגי הספרות שג'ייסון טועה לחשוב שהיא זונה. אחריו נוטש דניאל שנדלק על חברתו האפלטונית צ'לסי (מקנזי דיוויס המצודדת), ובסוף נשבר גם מייקי שמחזר אחר פרודתו (ג'סיקה לוקאס) על מנת להחזיר אותה אליו. איכשהו, אף לא אחד מהשלושה מעלה על דעתו את דבר "בגידתם" של חבריו בחזון הברומנטי של התנזרות מקשר מחייב.

     

    אפילו בוולגריות הוא כושל

    "הדייט", עבודתו הראשונה כבמאי-תסריטאי של טום גורמיקן, מתרסק בכל מטרה שהוא מציב לעצמו. כקומדיה רומנטית שמעמידה במרכזה את הקשר בין ג'ייסון ואלי - הסרט אינו מוותר על אף קלישאה. הניסיון להעניק מעט קסם אורבני לסיפור - השניים סוחבים מפתח כניסה לגן הפרטי של שכונת גרמרסי פארק היוקרתית - נדמה כחיקוי פאתטי של סרטי קמרון קרואו ("ג'רי מגווייר" אפילו מצוטט כאן מפורשות), אך ללא החן והשנינות שאיפיינו כמה מהם.

     

    כנגד שלושה גברים. "הדייט שהביך אותי" ()
    כנגד שלושה גברים. "הדייט שהביך אותי"

    כמהתלת קולג' נוסח "אמריקן פאי" ושות' - ע"ע סיפורם של דניאל וצ'לסי - קשה לזהות כאן שמץ של מקוריות. ואילו הסיפור של משבר בחיי נישואים, שאמור להעניק לסרט

    מידה של "בגרות", קלוש אף משני האחרים.

     

    כבר צפינו בסרטים שעסקו בחרדה הגברית מהתחייבות לזוגיות ועל אחוות זכרים שמתבססת על הומור מתחום הגניטליה. כזה היה "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס", שהביא את הפוביה הזו לשיאים של בכחנליה מטורפת. הסרט שלפנינו אף לא מותיר רושם בתחום הוולגריות.

     

    התוצאה היא סרט שקשה לשייך אותו לקהל יעד מסוים. סביר להניח שעולמם של צעירים בגילאים האלה עשיר ומורכב יותר מזה שמציעים הגיבורים כאן. ומה שעגום עוד יותר, הסרט עצמו הוא לא יותר מערימה של סיטואציות מוכרות לעייפה, ובסופו כמובן הופכים הזכרים המשפילים והנצלנים לאנשים טובים יותר. אולי לא מביך, אבל בהחלט סתם מיותר וגרוע.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים