שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התקף חרדה: איך הגוף מאותת כשזה קורה?
    דפיקות לב מואצות, כאבי בטן וצמרמורות הם רק חלק מהתחושות שיכולות ללוות התקפי חרדה ולחץ. מהם ההבדלים ביניהם, איך תדעו שזה אכן קורה מבחינה פיזית ומהן דרכי הטיפול היעילות?

    תחושות של לחץ , מתח, סטרס וחרדה קשורות לא פעם נובעות לאופי החיים המודרני. עולם בו מצד אחד אנשים נדרשים "לג'נגל" בין כמה משימות בו זמנית, להספיק כמה שיותר בכמה שפחות זמן, להיות ולהרגיש שהם הכי טובים שאפשר בכל תחום.

     

     

    חץ, מתח, סטרס וחרדה הם מילות תיאור (וכמובן קשיים רגשיים שאין להקל בהם ראש), שבמבט ראשון קשורות כולן לתחושה מעיקה של אי-נוחות מתמשכת. למעשה, בבחינה מעמיקה יותר ישנו הבדל, הן בהרגשה, בהשפעה על החיים וכמובן בהתמודדות, בין חרדה של ממש המתגבשת לכדי תסמונת לבין מתח ולחץ

     

    עוד כתבות

  1. חרדה או לחץ ומתח? מה ההבדל ואיך תטפלו 

    חווים התקף חרדה? 7 עצות להתמודדות יעילה

    מחקר מצא: הדרך הכי יעילה להפיג חרדה

     

    מה ההבדלים בין מתח וחרדה

    תחושת מתח ולחץ הם במקרים רבים תוצר של עומס. בין אם מדובר בעומס פנימי של רגשות ומחשבות ובין אם בעומס חיצוני של משימות אובייקטיבי או תוצר של חוסר איזון בין כמות המשימות להם אדם נדרש לבין כמות המשאבים והיכולת שלו לשאת את העומס הזה.

     

    לעתים אנשים חשים מתח לאו דווקא במצבים של עומס קיצוני במיוחד, אלא מצבים בהם השגרה העמוסה מופרת על ידי אירוע משמעותי נוסף, בין אם הוא שלילי ובין אם הוא חיובי. לא מפתיע אפוא לראות אנשים שמצליחים לנהל חיים עמוסים ומלאים במשך שנים, אך נשברים בדיוק כשהם צריכים לתכנן את בר המצווה של הבן שלהם.

     

    כמו כן, לעתים תחושות לחץ אינן נובעות בהכרח מעומס בלתי נתפס של משימות, אלא מהתחושות הדומיננטיות המלוות עומס זה. רבים מאתנו מתמודדים היטב עם עומס ומציגים תפקוד יום יומי מוצלח ועמידה בכל המטלות הנדרשות, אך תחושת המתח נוצרת דווקא מהמחשבות והרגשות הנלווים לכל המטלות הללו.

     

    עומס בלתי נסבל במשימות היום יום (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    עומס בלתי נסבל במשימות היום יום(צילום: shutterstock)

     

    כך ישנם אנשים שחוסר הערכה עצמית מלווה כל משימה ומשימה שהם מבצעים, בדגש על אכזבה עצמית לאור התפקוד שהפגינו. במקרים רבים, מעורבת כאן פרשנות סובייקטיבית של האדם על עצמו, הרואה את תפקדו כמעט תמיד באופן שלילי וכן ציפיות גבוהות עד בלתי מציאותיות של אדם מעצמו, אשר גם הן גורמות באופן ישיר לתחושה של אכזבה. יש החווים חוסר בטחון והתלבטות המלווה כל דבר שהם עושים, שוב, בלי קשר לעומס המטלות הקיים.

     

    לאורך זמן הצטברות של אכזבות עצמיות ושל אי סיפוק מהתפקוד המקצועי, המשפחתי, הזוגי או כל תפקיד אחר בחייו של אדם, כמו גם הצטברות של חוסר בטחון יוצרים תחושה של מתח בלתי פוסק.

     

    חרדה - פחד משמעותי

    לעומת זאת, מצבי חרדה מתארים מצבים של פחד משמעותי מאיום כלשהו, איום זה יכול להיות איום מציאותי, או איום פנימי במחשבותיו של האדם. ישנם אנשים החווים תגובה של חרדה בעת מצבים שהם חווים בחיים – עלייה במעלית, לפני מבחן, כשהם מבחינים בג'וק רץ לאורך הבית או בעתות של מתיחות ביטחונית.

     

    אחרים חווים חרדה גם ללא אירוע ספציפי המתרחש או עתיד להתרחש, אלא לאור האפשרות שמשהו יתרחש – למשל, פחד שילעגו לאדם בזמן הרצאה או בכל שיחה מול כמה אנשים, פחד מהשפלה, פחד ממחלה ממארת או כל מחלה אחרת בלי הוכחה סבירה לסיכוי שהיא תפרוץ, ועוד.

     

    כולנו חווים מדי פעם פחדים מסוימים וכמעט בלתי נמנע לפגוש בהם במהלך חיינו, אלא שחרדה יכולה להוביל גם לפגיעה משמעותית בתפקוד ובאיכות חייו של האדם, בעיקר בגלל ההמנעות. ניתן להגדיר חרדה באמצעות הופעתם של ארבעה מרכיבים – גופני, מחשבתי, התנהגותי ורגשי.

     

    מלבד תחושת הפחד, לחרדה מתלוות גם תחושות של אי שקט, דריכות, חוסר אונים, חוסר וודאות, כמו גם אשמה, בושה ולעיתים אף דיכאון. לאלו נוספות מחשבות מטרידות ובלתי פוסקות על מושא החרדה, שחזור של מצב שעורר חרדה בפעם הקודמת או מלכתחילה ועיסוק מחשבתי בקטסטרופה עתידית שעשויה להתרחש.

     

    עם הזמן תחושות ומחשבות אלו מביאות למרכיב השלישי המאפיין חרדה – שינויים בהתנהגות בדגש על הימנעות ממושא החרדה אך גם מאפיינים כמו עצבנות יתר, חוסר סבלנות, אדישות או תלותיות. להימנעות פוטנציאל משמעותי לפגיעה בתפקוד, במצבי קיצון אנשים אף נמנעים כל כך שהם מפסיקים לנהוג ואפילו לצאת מהבית.

     

    אגב, ישנם מקרים בהם מצבי מתח ולחץ יום-יומיים מפתחים לחרדה – בין אם חרדה ספציפית למשל חרדת קהל, התקפי חרדה או חרדה כללית. מסיבה זו חשוב לעקוב אחר הסימנים המלווים את תחושת המתח ולבדוק האם אינם למעשה מעידים על חרדה.

     

    כאבים בבית החזה. האם אתם בהתקף חרדה? (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    כאבים בבית החזה. האם אתם בהתקף חרדה?(צילום: shutterstock )

     

    איזה תחושות פיזיות מאפיינות מצבי מתח וחרדה ?

    רבים החשים מצבי מתח מתקשים להגדיר בדיוק את ההרגשה הפיזית המלווה אותם, למעשה, אין רשימה קבועה של סימפטומים פיזיים המאפיינים מצבי מתח ואלו משתנים מאדם לאדם ומעוצמת המתח שהוא חווה.

     

    מעניין לראות שאנשים נוטים לתאר מצבי מתח בביטויים כמו "אני מרגיש שאבן ענקית מונחת לי על הצוואר", ופחות מצליחים לשים את האצבע בדיוק על מה מציק להם בגוף במקביל לתחושה המעיקה של המתח.

     

    לעומת זאת, אחד המרכיבים המשמעותיים המאפיינים מצבי חרדה הוא המרכיב הגופני. מרכיב זה במקרים רבים הופך את כל חווית החרדה לחוויה בלתי נסבלת אשר פוגעת באופן משמעותי בתפקוד ובחוויה היום-יומית.

     

    להלן חלק מהתחושות הפיזיות המאפיינות מצבי חרדה:

    דפיקות לב מואצות

    מחנק בגרון

    כאב בבית החזה

    נשימות שטוחות ו/או קוצר נשימה

    תחושה של מתח בשרירים

    נימול בידיים וברגליים

    מיחושים שונים בגוף – כאבי בטן, כאבי ראש, התכווצויות של הבטן, כאבי גב, מתח בצוואר

    שינויים ביציאות לרבות שלשולים ותחושה כללית של אי נוחות בבטן

    רעד

    הזעה

    סחרחורות תוך תחושה של אובדן שליטה

    גלי חום או צמרמורות

      

    מה הטיפול המתאים?

    מתח וחרדה הם בין הקשיים הרגשיים הנפוצים כיום. הבשורה הטובה בכך היא שכיום ישנן גם אפשרויות טיפול רבות ומיעילות בקשיים אלו, כאשר לא מעט מהן הן שיטות קצרות טווח אשר ארוכות בין 10 ל- 15 מפגשים. 

      

    טיפול CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי: טיפול המוכר ביותר להתמודדות עם חרדה ונשען על ניתוק הקשר שבין המחשבה המטרידה והרגש המפחיד לבין ההתנהגות המבטאת חרדה. בטיפול לומד האדם להצליח ללכת למקום הומה אדם או להתמודד עם כל פחד אחר שהוא חווה למרות המחשבה המטרידה הקשורה בחרדה (למשל שהוא עשוי לקבל התקף חרדה בלי הכנה מוקדמת). במקביל, לומד האדם להפחית את המחשבות המטרידות, להסיח את הדעת מהן באופן קבוע וכך להתגבר על החרדה.

     

    טיפול באמצעות ביופידבק: טיפול קצר טווח, מבוסס על טכנולוגיה המאפשרת למדוד ולבחון את התגובות הגופניות המופיעות בזמן חרדה. היכרות עם האופן בו הגוף מגיב לחרדה (לחץ הדם, הדופק או מוליכות העור של האדם) מוצגות לו על מסך מחשב ובאמצעות הדרכה של המטפל המוסמך, לומד האדם לווסת תגובות אלו ובכך לשלוט בחרדה.

     

    טיפול פסיכולוגי: מאפשר לאדם ללמוד ולהבין מדוע, מעבר לדפוסי חשיבה לא יעילים, הוא חווה דווקא חרדה – מה ביחסים שלו מביא לכך, מה באישיותו מעורר אצלו החרדה, האם החרדה נובעת מקשיים רגשיים עמוקים ובסיסיים יותר, כמו ביטחון עצמי נמוך וקונפליקטים שונים,וכמובן כיצד הוא יכול להביא לשינוי תמידי ויציב תוך תחושה של ביטחון בעולם ובחייו.

     

    רגע לפני הפסיכולוג

    אך לפני שפונים לטיפול, אפשר לנסות ולהתמודד גם בבית. שיטות עצמיות להירגעות יכולות להיות דימיון מודרך, מדיטציה, הרפיית נשימות או הרפיית שרירים ושאר טכניקות אותן ניתן ללמוד באופן עצמאי.

     

    התמודדות עם המחשבות הטורדניות ותחושת הפחד יכולה להיות גם בשיחה עם חבר קרוב או בן משפחה, שמתמודד עם בצורה טובה בעצמו, במטרה להקל על התחושות המעיקות ולהביא להקלה.

     




  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מנסים להספיק כמה שיותר משימות בבת אחת
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים