שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחשב העל: ממלך הטריוויה לשף ורופא
    מחשב-העל של IBM, ווטסון, הביס את אלופי העולם בשעשועון "מלך הטריוויה". אולם מאז הוא לא קופא על שמריו: מסייע לרפואה, ממציא מעדנים קולינריים ובקרוב מופיע גם בסמארטפונים, ווטסון מסמל שלב חשוב בהתפתחות הבינה המלאכותית

    בשנת 2004, צ'ארלס ליקל, מנהל המחקר של חברת IBM, התיישב לאכול ארוחת ערב יחד עם קולגות מהעבודה במסעדה מקומית. לפתע, המסעדה הסואנת השתתקה. במהרה, התבררה לצ'ארלס הסיבה: כל יושבי המסעדה הצטופפו סביב מסך טלוויזיה קטן, בו שודר שעשועון הטריוויה הפופולרי "!Jeopardy" (שהיה מוכר בישראל כ"מלך הטריוויה"), במסגרתו המתחרה קן ג'נינס שבר את כל שיא כל הזמנים בתכנית, והגיע לרצף של 74 ניצחונות.

     

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    האירוע הצית רעיון במוחו של ליקל. מאז שהמחשב העל של החברה, "כחול עמוק", הביס את אלוף השחמט העולמי גארי קספרוב ב-1997, IBM ניסתה למצוא את האתגר הבא בפיתוח המחשבים החושבים והלומדים. עתה, ליקל מצא אותו. מה שהוא לא ידע ב-2004, היא העובדה שהפרויקט החדש עומד לבשר על מהפכה של ממש בתחום הבינה המלאכותית וחיפוש המידע.

     

      

    הולדתו של מחשב הטריוויה

    בשנת 2006 נולד ווטסון, שנקרא על שם המנכ"ל האגדי של החברה מתחילת המאה. המחשב החדש נדרש להציג יכולות גבוהות בהרבה מקודמו כחול עמוק. "כחול" נדרש לבצע מספר רב וכמעט אינסופי של פעולות, אולם בסופו של עניין אלו היו מוגבלות למשחק בעל חוקים מוגדרים ומתוחמים, יכולת שיש כיום במידה כזו או אחרת גם לבינות מלאכותיות של משחקי ווידאו ומחשב.

     

    לעומתו, ווטסון נדרש ראשית, לזהות קול אנושי, ושנית, לענות על מאגר כמעט אינסופי של שאלות, או ליתר דיוק, לתת שאלות למאגר אינסופי של תשובות. כלומר, לא רק להחליט לאיזה כיוון להזיז כלי של שחמט.

     

    למרות שווטסון מכיל מאגרי מידע עצומים, בין השאר גישה לאנציקלופדיות שונות כגון ויקיפדיה ואחרות, מילונים, יצירות ספרותיות ומאגרי חדשות עיתונאיים, הוא לא היה מחובר לאינטרנט בזמן משחק השעשועון. לפיכך, לא מדובר רק במכונת ידע גדולה במיוחד, אלא במערכת ממוחשבת מתוחכמת לפתרון בעיות, שצריכה לדעת לעבד קלט חדש במהירות רבה יותר ממתחריו האנושיים, לגשת למאגרי המידע הרלוונטיים ולספק בזריזות תשובה, בניסוח של שאלה כמובן.

     

    המחשב המקלל - איזה בולשיט

    ווטסון נבנה מחומרה רבת-עצמה: הוא מכיל 750 שרתים, בהם נמצאים מעבדי Power 7 חזקים של IBM, שנבנו במיוחד למטרת ניתוח מידע, יצירת היפותזות ואיסוף ראיות. בסך הכל הוא מכיל 2880 מעבדים שכאלו ו-16 טרה-בייטים של זיכרון RAM. המשמעות של חומרה שכזו הינה שבשנייה בודדת, ווטסון יכול לעבד 750 גיגה-בייטים של מידע, כמות השווה ערך לכמיליון ספרים. סך הביצועים של ווטסון מסתכמים ב-80 טרה-פלופים. עוצמה זו אינה מספיקה על מנת להיכנס לרשימת ה-500 של מחשבי-העל, אולם הוא מפצה על כך באמצעות תוכנה מתוחכמת. מלבד מאגרי מידע ענקיים, המחשב מכיל תוכנות בינה מלאכותיות מתקדמות, המסוגלות ליישם טכניקות של עיבוד שפה, אחזור מידע ו"למידת מכונה".

     

    במהלך ההתקדמות על בניית ותכנותו המחשב נתקל צוות הפיתוח בלא מעט קשיים. המשעשע ביותר היה דווקא תרבות הדיבור של מחשב-העל המתוחכם. נוכח העובדה שווטסון למד שפה ממילונים רבים, ומאידך לא עבר קורס בהליכות ונימוסים, הוא החל להשתמש בלא מעט קללות. כך למשל, בחלק מהמבחנים, הוא החל להשיב במילה "בולשיט" לחלק משאלות החוקרים. גסות-הרוח של ווטסון גרמה לצוות הפיתוח למחוק ולתכנת מחדש חלק מהמידע שהוא הכיל.

     

    התחרות מתחילה

    בשנת 2008 גורמים ב-IBM החלו במשא ומתן עם מפיקי !Jeopardy על השתתפות מחשב-העל שלהם בתכנית. בהתחלה הצדדים היו מלאים בחשדות אחד כלפי השני. מפיקי התכנית חששו כי יריבים אנושיים אינם שקולים לרפלקסים העל-אנושיים של המחשב. כך למשל, הם דרשו כי המחשב ילחץ פיזית על הבאזר כמו כל מתחרה אחר, אולם גם עם אצבע מכאנית, הוא מהיר הרבה ביותר מכל מתחרה בן-תמותה. הפשרה נמצאה בדמות אלגוריתם שהוכנס למחשב: הוא לא ילחץ על הזמזם לפני שידע את התשובה, טקטיקה חביבה על מתחרים אנושיים.

     

    גם המפתחים ב- IBM נתקלו במכשולים מצד מפיקי התכנית: למשל, הם חששו כי השאלות ינוסחו בצורה שתחשוף את הפגמים הקוגניטיביים של מחשב-העל, ויהיו למעשה "מבחן טיורינג" בתחפושת. ולבסוף הוסכם כי בתחרויות בהם ישתתף המחשב, ינוסחו השאלות על ידי צד שלישי.

     

    לאחר שהתגברו על הקשיים הראשוניים, החל ווטסון בתחרות. לאחר מספר משחקי אימון, ב-2011 התרחש המשחק הראשון, שנערך מול שני אלופים בתכנית: שיאן הניצחונות ג'נינגס, ושיאן סכומי הזכייה, בראד רוטר. למרות מספר מעידות מצידו של ווטסון, שבאו לידי ביטוי בכך שחזר על תשובות שגויות של מתחריו, מחשב-העל ניצח בהפרש ניכר מהמתחרים. גם המשחק השני והמשחק המסכם הסתיימו בניצחונות מוחצים לווטסון. IBM גרפה את כספי הזכייה, מיליון דולר ותרמה עשרה אחוזים מהם לצדקה. ג'נינגס סיכם את האירוע, כאשר כתב לצד התשובה האחרונה שלו את המשפט של ה.ג. וולס שהפך למם: "אני מקבל בשמחה את אדוני-העל החדשים שלנו, המחשבים".

     

     

     

    הניצחון הכה גלים בעולם הטכנולוגיה, הרובוטיקה, מדעי המוח ואפילו הפילוסופיה. למשל פילוסוף המוח ג'ון סירל, טוען (PDF) כי ווטסון אינו מייצג בינה מלאכותית "חזקה", כיוון שהוא אינו יודע שהוא ניצח את משחק הטריוויה (למי שמעוניין להתעמק בטיעון זה, מומלץ לקרוא על הניסוי המחשבה של סירל, "החדר הסיני"). מאידך, לטיעוניו של סירל יש גם מתנגדים ומבקרים, שתוקפים את המודל המחשבתי שלו. ויש הוגים שרואים בווטסון יותר מקושיה פילוסופית, אלא כאתגר טכנולוגי. כך למשל הגורו הטכנולוגי והעתידן ריי קורצוויל, אשר אחראי על פרוייקטי הבינה המלאכותית והלמידה הממוחשבת של גוגל, הכריז כי תפקידו הוא לבנות מחשב שיביס את אלוף הטריוויה של IBM ולפתח בינה שלא רק תדע לזהות שפה ולענות על שאלות, אלא גם להבין וללמוד אותה באופן עמוק ואנושי יותר.

     

    המשחק המלא בשני חלקים: 

     

     

     

    חלומה של כל אמא פולניה: רופא ובשלן

    מה עושה מחשב-העל בימים אלו? מלבד העובדה שהוא מנצל את כספי הזכייה לנפוש ולהכיר מחשבות-על חמודות, ווטסון עובר הסבה למספר תחומים. ראשית, הוא מתעניין בקולינריה: IBM ציוותה את מחשב-העל יחד עם מספר שפים מוכשרים מרחבי העולם, על מנת ליצור מתכונים מיוחדים ומורכבים. ווטסון בוחן עשרות אלפי מתכונים ומרכיבים מרחבי העולם, ומייצר מנות ייחודיות, אשר משלבות את הבנתו בכימיה של המזון ואת מורכבות הטעם האנושי. וכך, יצר ווטסון מנות יצירתיות כגון "פאי תפוחים בלטי", "רול לובסטר פורטוגזי" ו"בוריטו שוקולד אוסטרי". לפרויקט הזה יש משמעות רבה יותר מלאתגר את החך של הטועמים האומללים. לראשונה, מחשב משמש לא רק ככלי לעיבוד נתונים, אלא גם כזרז ליצירתיות, בתחום שבדרך כלל נחשב לאומנות אנושית ייחודית.

     

     

      

    ווטסון לא עוצר בסירים ומחבתות. אחד הפרויקטים החשובים עליו הוא שוקד בימים אלו הינו בתחום הרפואה. המחשב משמש כעוזר אלקטרוני במרכז לרפואת סרטן במחוז וסטצ'סטר בניו-יורק. רופאים יכולים להיעזר בשירותיו על מנת לסרוק מידע רפואי רב בתחום סרטן הריאות, ולתת הצעות לטיפולים שונים, אשר מסווגים לפי רמות שונות של וודאות. וזה לא הפרוייקט האלטרואיסטי היחיד של המחשב: לא מכבר IBM הפנתה את משאביו של ווטסון ליבשת אפריקה שם הוא יעמוד במרכזו של "פרוייקט לוסי", שיעסוק בהצעת פתרונות לאתגרים רפואיים, כלכליים ומסחריים.

     

    ווטסון בכל סמארטפון?

    מה צופן העתיד עבור המחשב המוכשר? יתכן כי לא ירחק היום, ותוכנה דמוית ווטסון תגיע לכל בית ברחבי העולם. בכנס הסלולר שנערך לא מכבר בברצלונה, IBM הכריזה על תחרות לפיתוח "אפליקציות מבוססות ווטסון" לטלפונים חכמים. החברה מעוניינת לרתום את כישורי זיהוי השפה וחיפוש המידע של ווטסון עבור יישומים בשוק העסקי והפרטי, ו"לשנות את האופן שבו מתקבלות החלטות".

     

    עוד קשה להבין מהי המשמעות של כוח חישוב רב כל כך שיהיה מונח בכף ידינו: אם נניח בצד לרגע את האסוציאציות הלעוסות על "סקיינט", יתכן כי היכולת להביא ידע וכוח חישוב גדול לכל אדם ברחבי הפלנטה, יכולה להיות שלב משמעותי בדרך לעולם חכם, מהיר ומחובר יותר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים