מהפכת החיפוש: אני ואתה נגלה את המטוס
3 מיליון איש שחיפשו את המטוס בצילומי לוויין באינטרנט יצרו את מבצע ה-Crowd-Searching הגדול בהיסטוריה. אם הפוטנציאל יתממש, בצונאמי הבא הם כבר יצילו חיים
אם להסתמך על העדכונים האחרונים של ממשלת מלזיה, שנתקלת בימים אלה בביקורת חריפה על הטיפול שלה בפרשת היעלמותה של טיסה MH370, מאות ספינות וכלי טיס מ-26 מדינות משתתפים כעת בחיפושים אחרי המטוס המלזי שנעלם כבר לפני 13 יום. אבל גם בזה המלזים טועים: לאלפי האנשים שמשתתפים בחיפושים בשמיים, בים וביבשה, צריך להוסיף עוד כשלושה מיליון מתנדבים שסורקים מאז השבוע שעבר את מיליוני תמונות לוויין שהועלו לאתר Tomnod. אף אחד כבר לא בטוח שהמטוס המלזי יימצא אי פעם, אבל דבר אחד הוא בוודאי ישאיר אחריו: את מבצע ה-Crowd-Searching ("חיפוש המונים") הגדול ביותר בהיסטוריה.
עוד חדשות מהעולם :
- מלזיה: קבצים נמחקו מהסימולטור של הטייס
- אנאלפביתים: דור שלם של סורים נעדר מבי"ס
ממולדובה עד פולין: מי הבאה בתור של פוטין? תלתלים, שחורים: אפריקה חוזרת למקורזל
המבצע החריג בממדיו הושק בשבוע שעבר, כשחברת צילומי הלוויין "דיגיטל גלוב", שמושבה בקולורדו, הודיעה כי הפנתה כמה מהלוויינים שלה לאזור מפרץ תאילנד וים סין הדרומי, שם התמקדו אז החיפושים, והעלתה את התמונות לאתר Tomnod. היא ביקשה ממתנדבים מרחבי העולם לגלוש לאתר, לבחון את התמונות שבהן כל פיקסל הוא שווה ערך לכחצי מטר, ולתייג כל סימן חשוד. היא הודיעה כי בהמשך תתמקד בעזרת אלגוריתמים באזורים עם הכי הרבה סימונים, בתקווה למצוא את הריסות המטוס.
תמונות הלוויין של החברה הציגו שטח של כ-24 אלף קמ"ר, ובהמשך היא הוסיפה להן עוד ועוד תמונות מדי יום עם התרחבות שטח
החיפושים. בעמוד הפייסבוק של החברה מדווחים למתנדבים כשעולות תמונות לוויין חדשות, והם נקראים להביט בהן. לוק ברינגטון מהחברה אמר ל-ABC News האמריקנית: "עבור אנשים שלא יכולים להפליג בעצמם בסירה באוקיינוס כדי להגיע לאזור מלזיה או שלא יכולים להטיס מטוס כדי לחפש שם, זאת הדרך לתרום ולנסות לעזור".
קצת יותר משבוע אחרי השקת מבצע החיפושים הווירטואלי, נראה שמדובר בתקדים שעוד ידובר בו רבות בעתיד בכל הקשור להיקף המתנדבים. לטענת החברה, כשלושה מיליון איש השתמשו בשירות שלה ב-Tomnod כדי לחפש את המטוס הנעדר. כבר זמן קצר אחרי תחילת המבצע נכנסו לאתר כ-100 אלף איש בממוצע לשעה, וכל פיקסל זכה למבט של 30 זוגות עיניים לפחות. לפני ארבעה ימים, לפי העדכון האחרון שאותו מצאנו, עמד מספר הצפיות בתמונות ב-Tomnod על יותר מ-190 מיליון.
עבודה של חודשיים ב-5 ימים
הביטוי Crowd-Searching מקורו במונח ותיק יותר - Crowdsourcing, "מיקור המונים" בעברית. זהו מונח שפירושו הפניית משימה שנועדה במקור להתבצע על-ידי צוות מצומצם, לקהל המונים כדי לחסוך זמן ומשאבים ולהגדיל את היעילות. ההעברה של מיקור ההמונים למרחב הווירטואלי תוך ציוד הגולשים בתמונות לוויין, אם תרצו, היא השלב הבא של מיקור המונים מהסוג המסורתי יותר כמו למשל בקשה של המשטרה לסייע בחיפוש אחרי נעדר או אפילו פרויקט האנציקלופדיה החופשית המקוונת "ויקיפדיה", שבו הגולשים כותבים את התכנים. גם אתרי גיוס הכספים לפרויקטים או אפליקציות חדשות נחשבים ל-Crowdsourcing.
פרשת המטוס המלזי הציתה אמנם את מבצע ה-Crowd-Searching הגדול בהיסטוריה, אבל בכל זאת לא מדובר במבצע הראשון מסוגו. באתר Quartz מזכירים כי כבר בשנת 2007 נקראו גולשים לסייע בחיפוש מדען המחשבים ג'ים גריי, שנעלם בים כשיצא להפליג לבדו, וב-2011 סייעו מתנדבי פרויקט דומה לסוכנות הפליטים של האו"ם למפות אזור מוכה בצורת בסומליה כדי להבין כמה אנשים נעקרו מבתיהם. לפי דיווחים הם סיימו אז את העבודה בתוך חמישה ימים, ואילו שנתיים לפני כן כשאותה הסוכנות ניהלה בכוחות עצמה מיפוי דומה - לקח לה חודשיים להשלים את המשימה.
בארה"ב השנה נערך מבצע חיפושים מאותו הסוג אחרי מטוס פרטי שנעלם בשמי איידהו, ובשנה שעברה סייעו מתנדבי Tomnod לאתר זירות הרס מבודדות בפיליפינים אחרי סופת הטייפון "הייאן". כך למשל תיעדו הלוויינים מהשמיים את קריאות הסיוע שכתבו המקומיים בעזרת חפצים: "HELP". אם ימומש הפוטנציאל של ה-Crowd-Searching, אפשר רק לשער עד כמה הוא ישנה את הטיפול בזירות אסון גדולות, במיוחד אם ממשלות יסכימו להכיר בשירות הזה. מממשלת מלזיה לא התקבלה התייחסות משמעותית למיזם הפעם, אבל אלה שעומדים מאחוריו מזכירים שגם העובדה שעד כה לא מצאו המתנדבים דבר בשטח שאותו סרקו שוב ושוב היא בשורה - היא יכולה לסייע לצוותי החיפוש בשטח לזנוח את אזור החיפושים הזה ולהתמקד במקומות אחרים, על דרך האלימינציה.
מחפשת ברשת: "זה ממכר"
למרות זיהוי הפוטנציאל, עד לאסון הבא שימשוך תשומת לב רבה כל כך יצטרך ה-Crowd-Searching לעשות כברת דרך. החיפושים אחרי ג'ים גריי ב-2007 לא הובילו למציאתו, למשל, וה-Crowd-Searching עדיין מחכה להישג הענקי הראשון שלו. מעבר לכך, אחרי שהתברר כי המטוס ביצע פנייה חדה, שינה את המסלול וכלל לא נמצא כנראה במפרץ תאילנד או בים סין הדרומי, הורחבו החיפושים לשטח אדיר של מיליוני קילומטרים רבועים, ובקצב הזה כבר קשה ל"דיגיטל גלוב" לעמוד.
חשוב לזכור גם שבשעות שאחרי השקת הפרויקט ובעקבות הפרסומים בתקשורת העולמית, קרס האתר כמה פעמים וגולשים התקשו להיכנס אליו, מה שמצביע על הצורך בשרתים חזקים יותר. מומחים אומרים גם שכדי להפוך את העבודה ליעילה יותר יש לצייד את הגולשים בתמונות ברזולוציה גבוהה יותר, אבל לצד כל השיפורים נראה שדבר אחד ברור לכולם: הפוטנציאל קיים.
על הקהל, לפחות, אפשר לסמוך. הוא יהיה שם. אולי זה המסתורין יוצא הדופן שאופף את פרשת המטוס, אולי זה הסיקור הנרחב במיוחד, אולי זה הרצון לתרום תרומה משמעותית, אבל משהו ריתק השבוע מיליונים למסכי המחשב, וזה לא מקרי. "כמו אנשים רבים כל-כך אני מודאגת בנוגע למה שקרה ובאמת רוצה שימצאו את המטוס לפחות כדי שהמשפחות יתחילו את תהליך ההחלמה", אמרה ל"גרדיאן" הבריטי מנדי פיין
מאוסטרליה, שהשתתפה בחיפושים מהמחשב הביתי שלה. "חיפשתי היום ארבע שעות, למרות שנאלצתי להפסיק לזמן מה כי היה לי כאב ראש רציני. אעשה את זה עוד כמה שעות הלילה עד שהעיניים שלי ייכנעו. זה נעשה די ממכר".
היא מדווחת גם על תחושת-קהילה שנוצרה במהלך החיפושים: "כולם תומכים מאוד אחד בשני ולכולם יש מטרה משותפת, אף אחד לא מנסה להיות האחד והיחיד שפותר את התעלומה". אנג'ה מיילונן מבלגיה נשאלה על-ידי העיתון, שהתחקה אחרי כמה וכמה מתנדבים, אם כמי שנמנית עם המחפשים היא לא חשה אי נוחות מכך שאנשים שלא עברו שום הכשרה מקצועית משתתפים במשימה, והשיבה בשלילה: "מחמם את הלב לראות שזרים רבים כל-כך מעורבים בעבודה משותפת, חולקים את ממצאיהם ומבקשים עצה זה מזה".
מי יודע, אולי בסוף הם ימצאו. את המטוס הזה, או את הנעדר הבא.
