שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "רכבת הקרח": המדע הבדיוני יוצא מהקרון

    הבמאי הקוריאני המוערך ג'ון-הו בונג מוכיח שאפשר לעשות סרט מדע בדיוני אפקטיבי מחוץ להוליווד. ב"רכבת הקרח" הוא מצליח לשלב אקשן מסחרר ומותח במשל אינטליגנטי על מלחמת המעמדות האנושית. האיזון מאפשר הנאה מושכלת

    נדמה כי המדע הבדיוני הקולנועי הוא במהותו ז'אנר אמריקאי. ניתן אמנם לעשות סרטי מדע בדיוני דלי תקציב, ובוודאי שהטריטוריה של ארצות הברית או השפה האנגלית אינם מרכיבים הכרחיים בז'אנר, אך למעט מאוד הפקות מחוץ להוליווד יש תקציב המאפשר להעמיד עולם חלופי, מורכב ומפורט. האלטרנטיבה המשמעותית היחידה היא האנימה היפנית.

     

    ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet :

     

    מגבלה זו מצערת במיוחד בז'אנר המדע בדיוני. לדיון במתחים הנמצאים במוקד של סרטי מדע בדיוני אינטליגנטים - בין בני אדם וטכנולוגיה ובין הטכנולוגיה והחברה, יש חשיבות רבה בהווה. חסרים סרטים שמנסים לדון בנושאים אלו בדרך מקורית ורצינית, מבלי להתמכר לספקטקלים של אפקטים מיוחדים, ומבלי להסתפק בפרספקטיבה של התרבות האמריקאית.

     

    חלק מהפתרון מצוי ביכולתם של במאי "זרים", כמו גיירמו דל טורו המקסיקני ("פסיפיק רים") או ניל בלומקמפ ("אליסיום") הדרום אפריקאי, להביא פרספקטיבה חיצונית לתעשייה ההוליוודית. האפשרות השנייה, הנדירה יותר, ובמקרה זה גם המוצלחת יותר, מתקיימת ב"רכבת הקרח" ("Snowpiercer") - הפקת מדע בדיוני שנעשתה מחוץ למערכת ההוליוודית על ידי הבמאי הדרום קוריאני המוכשר ג'ון-הו בונג.

     

    כריס אוונס וג'יימי בל ב"רכבת הקרח". קפטן אמריקה בדמות סטלין ()
    כריס אוונס וג'יימי בל ב"רכבת הקרח". קפטן אמריקה בדמות סטלין
     

    בסרטיו הקודמים (שלא הוקרנו בישראל באופן מסחרי) הוכיח ג'ון-הו בונג את יכולתו להבעה מורכבת ומקורית בז'אנרים פופולריים. סרטי המתח "זיכרונות של רצח" (2003) ו"אמא" (2009) התמקדו בתהליך הפסיכולוגי של אלו העומדים מול מעשי הפשע. ב"מארח" (2006) הוא יצר את סרט המפלצות המשעשע והמעניין של השנים האחרונות. אין ספק שהוא יכול היה למצוא את מקומו במערכת ההוליוודית, אך טוב שבינתיים הוא נמנע מכך.

     

    "רכבת הקרח" הוא עיבוד שנעשה על ידי התסריטאי קלי מאסטרסון ("לפני שהשטן ידע") לקומיקס הצרפתי "Le Transperceneige" מאת ז'אק לוב, ז'אן-מארק רושט ובנז'מין לגראן. בהתאמה למקור, הסרט מציע שילוב של דימויים יוצאי דופן, ועלילה המנסה לשלב בין אלגוריה חברתית-פוליטית ואקשן. זהו איזון לא פשוט מכיוון שאלגוריה מאפשרת הפשטה והגיון עלילתי ייחודי, ואילו אקשן אפקטיבי ואינטליגנטי מחייב אמינות סיבתית.

     

    ככל שהעלילה מתקדמת, אתגר השמירה על האיזון בין השניים גדל, ו"רכבת הקרח" מתחיל להתקשות לעמוד בו. אך עד שהאיזון מופר, ואפילו לאחר הפרת האיזון, זהו עדיין סרט מרתק ברעיונותיו ומרשים באופן הביצוע הסוחף.

     

    לאזן בין אקשן לאלגוריה. "רכבת הקרח" ()
    לאזן בין אקשן לאלגוריה. "רכבת הקרח"

    בשנות השלושים של המאה הנוכחית, רובה המוחלט של האנושות הושמד לאחר שכדור הארץ קפא. אסון זה התרחש לאחר ניסוי מדעי שהשתבש בקיץ 2014 ושמטרתו הייתה לתקן את נזקי האקלים מעשה ידי אדם. שארית הפליטה של האנושות מרוכזת ברכבת אדירת ממדים אותה יצר התעשיין והממציא ווילפורד, והנוסעת במסלול המקיף את כל העולם. היא לעולם לא עוצרת, גם כאשר היא צריכה לפלח גושי שלג ענקיים שנפלו על המסילה.

     

    בתוך הרכבת מתקיים מבנה חברתי היררכי, הנובע מצורתה. "מטרופוליס" (1927) של פריץ לאנג הדגים היררכיה חברתית אנכית בין העיר העליונה של המעמד הגבוה, והעיר התחתונה של הפועלים. ב"אליסיום" החלוקה היתה שוב אנכית בין רוב האנושות שחיה בתנאי מחנה פליטים על כדור הארץ, והאליטה שחיה בתחנת חלל שנראית כמו קאונטרי קלאב לאלפיון העליון. כאן המודל להיררכיה החברתית הוא אופקי - בראש יושבים בני המעמדות, ובזנב האספסוף חסר הערך.

     

    זמן למהפכה. "רכבת הקרח" ()
    זמן למהפכה. "רכבת הקרח"

    העלילה מתארת ניסיון מרד של היושבים בזנב להשתלט על הרכבת, ולנקום בעוולות שנגרמו להם על ידי בני המעמד הגבוה. בראשם עומד קרטיס (כריס אוונס בהופעה מזוקנת ושונה מאוד מתפקידו כ"קפטן אמריקה")

    ולצדו סגנו הצעיר והנאמן אדגר (ג'יימי בל). גיליאם (ג'ון הארט) הוא המנהיג הזקן והנכה של השבט, שעומד להעביר את התואר לקרטיס. לצידם גם טניה (אוקטביה ספנסר), שבנה בן החמש נלקח בצורה ברוטלית על ידי חייליו למטרה לא ידועה, ונמגונג מינסו (הכוכב הדרום קוריאני קאנג-הו סונג) שהתקין את מערכות הנעילה המפרידות בין הקרונות, ועכשיו אמור להיות מי שיפרוץ אותן.

     

    המהלך העלילתי מוכתב על פי צורת הרכבת. ההתקדמות מקרון לקרון מעבירה את המורדים ואת הצופים מעולם הכלא על גלגלים (וישנם כמה דימויים שואתיים מובהקים בחלק הראשון של הסרט), לעבר הקרונות שבהם נמצאים בני המעמד הגבוה. כל התקדמות צופנת סכנות הולכות וגדלות, כמו גם מעבר מטלטל מעולמם של אלו שאין להם דבר, לאלו שגם בחורבן המין האנושי שומרים על הפריווילגיות והתפנוקים של העשירים מהעידן הקודם.

     

    טילדה סווינטון כדמות הגרוטסקית של השרה מייסון ()
    טילדה סווינטון כדמות הגרוטסקית של השרה מייסון
     

    הדרך מזמנת עימות עם החיילים, במתכונת שמזכירה את סצנת הפרוזדור והפטיש הבלתי נשכחת מסרט דרום קוריאני אחר - "שבעה צעדים" של צ'אן-ווק פארק. ישנה גם דמותה הגרוטסקית של השרה מייסון (טילדה סווינטון) המבצעת את שליחותו של אדונה. הקדרות והברוטליות של הסרט זוכים להפוגה קומית בזכות דמות זו.

     

    ומה מחכה בסוף המסע? דיינו אם נאמר שה- DNA של סרטים כמו "הקוסם מארץ עוץ", "המטריקס רילודד" ו"המופע של טרומן", נוכח במה שעתיד להתרחש. אך לזכות "רכבת הקרח" יש לציין כי הסוף מכיל גם ממד של אמביוולנטיות עלילתית ורעיונית שאינה רווחת בקולנוע האמריקאי.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים