שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    נלחמים בניכור: "תואר שני ביהדות ארה"ב"

    שכחו ממה שראיתם ב"ארץ נהדרת": לא כל יהודי אמריקה הם נערי "תגלית" נלהבים. "קרן רודרמן" ואוניברסיטת חיפה משיקים תוכנית אקדמית ראשונה מסוגה לשיפור היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. מתלבטים אם להירשם? מצפה לכם מלגה נדיבה ו"סיור עומק" בארה"ב

    ג'יי רודרמן נולד אל תוך עולם הפילנתרופיה בבוסטון. אביו הוא מורטון רודרמן, איל הטכנולוגיה והנדל"ן האמריקני שנפטר לפני כשלוש שנים, וקרן הצדקה המשפחתית שבנשיאותו מחלקת עשרות מיליוני דולרים בשנה. אבל "קרן רודרמן" זה לא רק גמילות חסדים עם בעלי צרכים מיוחדים (תחום שאיתו היא מזוהה בארץ), ומטרתה הנוספת היא חיזוק הקשר בין ישראל ליהדות אמריקה. על כן היא מבקשת כעת לחנוך תוכנית לימודים אקדמית ראשונה מסוגה: לימודי יהדות ארה"ב.

     

    << לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    המיזם ייחנך בשנת הלימודים הבאה, בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, ובמסגרתו ילמדו סטודנטים ישראלים לתואר שני (ותזה) על אחיהם בארה"ב - זאת מתוך שאיפה לשפר כך את השיח בין שתי הקבוצות היהודיות הגדולות ביותר על הגלבוס. מייסדי התוכנית אומרים כי חשיבותה עולה שבעתיים בעקבות סקר מכון "פיו" שהצביע על היחלשות הזיקה של בני הדור היהודי הצעיר בארצות הברית למדינת ישראל.

     

    "אני גר כאן בישראל, אני חי את החברה ישראלית" אומר ג'יי רודרמן ל-ynet, "וזו אחת הסכנות הכי גדולות למדינה. זה האיום הכי גדול על קיומה של ישראל - יותר מאיראן, יותר מהכול. אנחנו לא מדמיינים עולם בלי AIPAC, בלי הלובי היהודי והשדולות שמגינות על האינטרסים של ישראל מול הממשל האמריקני - אבל כל זה הולך ונחלש. אם לא נטפח את הקשר ההדדי, אנחנו עשויים להישאר לבד מול העולם".

     

    הדוד מאמריקה כבר לא מתעניין בנו

    הסיוע הפילנתרופי לבעלי צרכים מיוחדים זיכה את רודרמן פעמים רבות באזכורים אוהדים בעיתונות הישראלית, והוא מאוכזב מכך שדווקא רעיון חיזוק הקשרים בין הקהילות נופל על אוזניים ערלות. "כשהגעתי לישראל ראיתי את הקצר בתקשורת, וניסיתי לפתוח את הנושאים האלה לדיון דרך הפוליטיקה והעולם העסקי", אמר, "במצב הנוכחי, לא פלא שהקהילות היהודיות בארה"ב מתחילות להתרחק מישראל".

     

    לדבריו, ישראלים רואים את הקהילות האמריקניות באופן שונה מאיך שהן רואות את עצמן. "מבחינת הישראלי, כל היהודים צריכים לגור בארץ ישראל, ואם הם לא - שיתמכו בה משם. אבל המצב רחוק מלהיות כך. יהודים בארצות הברית מרגישים אמריקנים פטריוטים, ומזדהים כך לא פחות מאשר עם הקשר שלהם לישראל וליהדות".

     

    רודרמן אומר כי שלושה ביליון דולר מועברים מדי שנה מארה"ב לישראל, בצורה של תרומות, תמיכות, "סיוע חוץ" ועוד - ושם נמצא הארסנל הגדול ביותר של התמיכה במדינה. "אם היהודים שם לא יתעניינו בנו יותר, ובמספרים גדולים - נמצא את עצמנו במצב קשה".

     

    "הישראלים עסוקים בבעיות מבית ולא רואים איך הם מאבדים את הקהילה היהודית הגדולה בעולם", מזהיר רודרמן שוב ושוב – ומדגיש כי המשמעות אינה כלכלית בלבד. "בניגוד למקומות אחרים בעולם, כאן לא מדובר רק בכסף אלא בהשפעה. יהודי צרפת או אוסטרליה לא יכולים להשפיע על המדיניות של הממשלה שלהם. יהודי ארצות הברית - בהחלט כן".

      

    השינוי מתחיל בחינוך

    נשיא "קרן רודרמן" מודה כי לא רק הישראלים אשמים: "זה לא סוד שיש גם לקהילות בארצות הברית קשיים, שגם הם נאבקים קשה למען הקהילות שלהם. חלקם מוכנים לדבר על זה בפומבי - וחלק עדין לא. בכל מקרה, הקשר חייב להיות דו-סטרי, וגם לישראל יש מה לתת להם, במובן הזה. לצערי, השיח הנוכחי מסתכם בכך שמביאים את האמריקאים לפה ומסבירים להם איזה איומים ביטחוניים יש על ישראל ולמה צריך את התמיכה שלהם".

     

    רודרמן לא שוקט על שמריו, ומנסה בכל דרך לקדם תוכניות ומפגשים – ועכשיו דרך האקדמיה. "יש לי עניין בפוליטיקה העתידית בין הקבוצות, אבל ראיתי שאף אחד פשוט לא נוגע בזה. המיזם שלנו עם אוניברסיטת חיפה היא דבר שלא היה מעולם".

     

    "המטרה של התוכנית היא קודם כל להעניק ידע, השכלה, לחנך ישראלים שיכירו את יהדות ארה"ב, כדי לבנות עתודה של אנשים שיוכלו להוות גשר בין החברה הישראלית לאמריקנית. כיום יש את נתניהו שמכיר טוב את החברה הזו, אבל ביבי לא ישאר שם לנצח. הסטודנטים הם מעין סיירת מטכ"ל שהקמנו כדי להתמודד עם הפערים התרבותיים האלה גם ביום שאחרי".

     

    המילגה למשתתפים מובטחת - אך מה ימשוך סטודנט ישראלי ממוצע דווקא לתחום הזה? פרופ' גור אלרועי, ראש "תוכנית רודרמן" ללימודי יהדות ארה"ב, אומר כי החששות הללו, שליוו את יוזמיה בתחילת הדרך, התפוגגו מהר מאוד.

     

    "סטודנט אמריקאי יודע יותר על ישראל"

    "שלושה שבועות אחרי שהחלנו לשווק אותה כבר קיבלנו יותר מ-100 פניות. 35 זומנו לראיונות ו-15 התקבלו. הלכתי לרקטור, אמרתי לו שאני נאלץ לדחות סטודנטים, והוא הסכים לתת נתן עוד 10 מלגות. כיום משתתפים בתוכנית 25 סטודנטים, כך שבהחלט ענינו על צורך. יש ישראלים שרוצים להעמיק את הידע שלהם בהיבט האקדמי - וכולם סטודנטים מהשורה הראשונה".

     

    כהיסטוריון שתחום התמחותו הוא ההגירה הגדולה של יהודי מזרח אירופה לארצות הברית, העניין של פרופ' אלרועי בתוכנית מן הסוג הזה מובנת מאילה.

     

    ובכל זאת, מאיפה נולד הרעיון?

     

    "אני חושב שהכל התחיל מסטודנט שהתלונן שהסילבוס לקורס שלי כולו באנגלית. ובאמת שמתי לב ששום דבר אקדמי בתחום שלי לא כתוב בעברית, ובעצם באקדמיה הישראלית בכלל אין תוכנית קוהרנטית על יהדות ארה"ב. לימודי אסיה ולימודי אירופה יש, אבל על יהדות אמריקה למדו רק בעבר, לפני 15 שנה, ומאז כולם יצאו לגימלאות. קורסים בודדים קיימים – אבל לא תוכנית שלמה ומובנית".

     

    בצד השני של ה"שידוך" הזה, לעומת זאת,המצב טוב יותר. "הייתי באוניברסיטת ניו יורק, והתחום של לימודי ישראל ממש חזק", אומר ראש התוכנית, "נוצר מצב אבסורדי שסטודנט אמריקאי יודע יותר על ישראל מאשר ההפך. ואז נפל הרעיון: למה לא ליצור תוכנית בה יוכלו הישראלים ללמוד על הקהילה הכי חשובה ומשפיעה וגדולה בעולם היהודי?".

     

    מה כוללת התוכנית ומה היא מציעה למשתתפים?

     

    "יש קורסים מאוד מגוונים, רב-תחומיים, המון היסטוריה, פלורליזם היהודי, הקשר לישראל וההבדלים בגישות שבין הקבוצות, מדעי המדינה, השוואות מתחום המשטר ועוד. גם על מדיניות חוץ, שזה לא קשור ליהודים, הם לומדים, כי בלעדי החלק הזה אי אפשר להבין את הגישה האמריקאית היהודית, וכמובן, את הזהות היהודית הכפולה. יש גם סיור עומק בארצות הברית להכיר את הקהילות מקרוב".

     

    "ארץ נהדרת' על 'תגלית', זה בדיוק הסטריאוטיפ הקלאסי של יהודי ארצות הברית בעיניים ישראליות: חבורה תמימה שמעריצה את ישראל ושאפשר לנצל אותה", מסכם פרופ' אלרועי, "אבל זה ממש לא הם. היום הדור הרביעי והחמישי הוא ביקורתי כלפי ישראל במקרה הטוב, ובמקרה הרע - היא ממש לא מעניינת אותו. הקהילות האלה, ישראל וארצות הברית, הולכות ומתרחקות זו מזו. המטרה שלנו היא להוביל לשינוי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נועם גלאי
    ג'יי רודרמן
    צילום: נועם גלאי
    פרופ' גור אלרועי
    מומלצים