שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "מצב האומה": אוהבים אתכם, אבל...

    ראיון מתוסרט היטב עם ראש הממשלה, הופעת סטנד אפ של אריה דרעי ובדיחות מיותרות על חשפניות: העונה השביעית של "מצב האומה" קצת איכזבה. אריאנה מלמד מבקשת: אל תתקרנפו

    ברגע קשה אחד הישיר ליאור שליין מבט למצלמה, ואמר משהו על הפיכתה של "מצב האומה" לתוכנית ימנית, שונאת נשים. ככה עושים? מכת מנע לכל ביקורת אפשרית? הרמה להנחתה, שעכשיו תהיה עלובה וצפויה, על היחסים בין תוכניות סאטירה לראשי ממשלות מכהנים, ועוד כאלה שמוכרחים להתוודות על אהבתם לרעייתם, גם אם היא צריכה חלב בקרטון בשלוש בבוקר? לא יפה: שבע עונות (מה, כבר שבע?) אני מכורה, וככה - במתקפה מתוכננת של מודעות עצמית עילאית, כזו שיש רק למסוכנים שבעוכרי ישראל, הם גונבים לי את העבודה?

     

    ביקורות טלוויזיה נוספות:

    "ישראלים בברלין": מניפולציה מחליאה

    סדרה עם לב: נפרדים מ"איך פגשתי את אמא"

    "בנות": החברה הטובה שקצת נמאסה

     

    "מצב האומה", שעונתה השביעית הסתיימה אתמול (ג') ברשת, ממשיכה להצחיק אותי מתוך יאוש וכאב. סדר היום שלה לא משתנה, והיא לא מחפשת יותר מדי דרכים בידוריות להצחיק אותנו. ארבעת המטורפים היושבים באולפן חשופים עד כאב לא רק למשוגותיה של המציאות הישראלית, אלא גם זה לחיציו של זה.

     

    אריה דרעי עם חברי הפאנל. שוס קומי (צילום: באדיבות רשת) (צילום: באדיבות רשת)
    אריה דרעי עם חברי הפאנל. שוס קומי(צילום: באדיבות רשת)

    לעולם יירדו על עינב גלילי בשל המראה שלה או הדיאטות או הלבוש המסתורי שהיא עוטה על עצמה, או מין יבשושיות דודתית המיוחסת לה (היא מרבה להתבונן במצלמה בהבעה מיוסרת והרוויחה את זה ביושר). אורנה בנאי תספוג באהבה חיצים המופנים אל מיניותן של לסביות, משפחת בנאי לדורותיה ושירתה הגרועה בעליל של בת המשפחה היחידה שלא שרה (וגם לא חזרה בתשובה. חוץ מבוב הבנאי, כן? אמר אריה דרעי, ש"סניק ושוס קומי בלתי צפוי, ואורח שעוד נגיע אליו).

     

    גורי אלפי התמצב היטב על הציר בין מגה-חננה לרובין ויליאמס, בין גיקיות חיננית לטירוף דעת מלווה בגגים פיזיים מבריקים, ונראה שהוא לא סובל יותר מדי במשבצת הזאת. וליאור שליין, ילד נצחי לעד, ג'ינג'י ואשכנזי לעד, משכיר את שירותיו בתור שק חבטות למי שצריך, כי זה בדיוק מה שעושה המבוגר האחראי בתוכנית סאטירה, ולטוב ולרע שליין חתום על המשכיותה. שבע עונות לא הולכות ברגל. בטח לא בישראל. בטח לא כשמשתדלים עד מאוד לא להתפשר ולא ליישר קו, לא להנמיך פאנצ'ים ולהמשיך לחבוט בפרות הכי קדושות, כולל שואה, צה"ל וכל מנהיג מזדמן.

     

    נוח, נעים ומוכר בדינמיקה הזאת של הרביעייה. עד כדי כך נוח, ש"תוכנית שונאת נשים", בערך התכונה האחרונה שאפשר להדביק ל"מצב האומה", הודבקה בעונה הזאת כשגורי אילתר מזיכרונותיו על מסיבת רווקים שבה הופיעה חשפנית מבוגרת. זה היה אמור להיות משעשע, ושלושת חבריו לאולפן נראו כמי שאוטוטו יזדקקו לפינוי דיסקרטי לשירותים מרוב צחוק. הם ספגו ביקורת קשה ומוצדקת מקיר לקיר, ולא הבינו למה. הרי גורי הוא כזה חננה באמת, חולק את חייו עם אישה אחת מגיל 15.

     

    שיר הסיום. שכחו את הפרסונה הציבורית ()
    שיר הסיום. שכחו את הפרסונה הציבורית

    מה שאירע כאן הוא שמרוב עבודה ברוכה ומשותפת, מרוב אינטימיות שנוצרת בין צוות קבוע ומתפקד היטב, שכחו ארבעת המוכשרים האלה שיש להם גם פרסונה ציבורית לתחזק, וגם פרסונה קבוצתית של תוכנית שכן יכולה לצחוק על השואה, אבל לא על פועלות קשישות בתעשיית המין הנצלנית. ושמה שמותר לכולנו (לעתים רחוקות, תחת השפעה) אסור להם על גבי המסך, כי - למרות חיבתנו רבת השנים לתוכנית - היא עדיין מין דבר כזה שסגור ותחום במסגרת של המסך, וציפיותינו מן המסך שונות מציפיותינו מחברים אמיתיים. באסה, אבל לא מחיר גבוה מדי לשלם עבור הישרדות כה מפוארת.

     

    ועד כדי כך נעים ומוכר וחביב, שאפשר גם להביא את ראש הממשלה לאולפן: אחרי הכל, אף אחד מן הרביעייה לא באמת יצביע לו בעקבות הופעתו הכמעט-מלבבת, הכנה והאנושית, הספונטנית והקומית בתוכנית. הם יודעים והם קורצים לנו שהכל ממושטר ומתוסרט ומוכן מראש ואין מקום לטעות, זה לא מפגש חברים - אבל עצם הגעתו של שליט מכהן לאולפנה של תוכנית סטירה אופוזיציונית לגמרי הוא סוג של טעות, וגם חשיבה טלוויזיונית נכונה.

     

    איך מסתדרים השניים? הנה כך: עונה אחרי עונה מראיינים פוליטיקאים, ומרגע שנתניהו הסכים להגיע ברור שזהו שיא שיש לשאוף אליו, כי הוא מסמן את "מצב האומה" כתוכנית מיינסטרים, כנחלה כלל ישראלית, ומי לא רוצה להצטייר ככה בערוץ של כולם? אלא שלא רק עצם היותו שליט מכהן הופכת את הופעתו לבעייתית. גם התנהלותו התקשורתית של נתניהו, שמסרב להתראיין ולהישאל שאלות נוקבות על כהונתו, שלא מדבר עם העיתונות המקומית, שמתזמן את הודעותיו הדרמטיות לפתח המהדורה המרכזית, מצריכה כניעה לתכתיב תקשורתי-ממשלתי.

     

    נתניהו בחר בבמה ובעיתוי כדי להתחבב על הגרועים שבמבקריו. הם נכנעו. לא היתה להם ברירה. ככה זה בעולם, משלמים מחיר ומשלשלים אותו בהכרה צלולה לידיים הלא נכונות. ביקורת עצמית, נוקבת ככל שתהיה, לא יכולה לכפר על עשייה, וההופעה של נתניהו לא תיזכר ל"מצב האומה" כשיא קומי מוצלח.

     

    נכנעו לתכתיב תקשורתי-ממשלתי ()
    נכנעו לתכתיב תקשורתי-ממשלתי
     

    לעומת זאת, קחו את כבוד הרב ח"כ אריה דרעי ואת הפתיחות המופתית שגילה בעת שהיה מוכן לדון על תנאי הכליאה של אולמרט ולהשיא עצות מנסיונו, כשנחבט ונחבל בחיציו של שליין ("שבע עונות אמרנו כאן שאין אלוהים, עכשיו ניפגש עם מי שמתנגד לכל מה שאנחנו בעדו"), אכל קש מאורנה בנאי ("מה חמור יותר בעיני אלוהים, מה שעשית לחבר שלך אלי ישי או שעשית את זה בשביל לתפוס לו ת'מקום?). אלמלא הייתם יודעים על כבוד הרב את מה שאתם יודעים, נדמה היה כי באולפן יושב עוד שמאלן-

    צעצוע, חביב ההמונים הממושקפים והדעתניים. דרעי הצטייר כמי שמעורה בנבכי ההומור המקומי עד תום אפילו שאין לו טלוויזיה בבית (שנים ארוכות בכנסת ושנים בכלא סייעו להדביק את הפער), וכמי שבעצם מעוניין רק בצמצום פערים, איחוי שברים ועזרה ראשונה כללית לחברה הישראלית. זה היה ניצחון גדול שלו, וגם כאן הגישו לו את הניצחון על מגש של כסף.

     

    אריה דרעי הוא הפוליטיקאי הכי אינטליגנטי בזירה הציבורית הישראלית. הוא גם זה שיודע להצטייר הכי טוב, הכי רך והכי לא שנוי במחלוקת, הכי טריבון עממי (רק בלי נשים ואשכנזים, כן?). "מצב האומה" לא נפלו שדודים בפני קסמו המוכח, אבל הניחו לו לשחק איתם בעדינות יתרה. נקודתית, אריה דרעי יכול להצטייר כליברל נאור, אבל שכחו לו את התוכנית הגדולה. הוא רוצה מדינת הלכה פה, ובמדינה שהוא רוצה, אורנה בנאי לא תוכל לחיות עם החברה שלה כשווה בין שווים או להופיע בציבור, עינב גלילי לא תשיר את שיר הסיום, ליאור שליין לא יגיש וגורי יתעל את חריפות שכלו בשביל למלמל פסקי הלכה. וזה, תודו, עוד יותר מבהיל מגיוס חרדים או לא, מהעובדה שכבוד הרב צוחק כשמספרים לו שהוא חי על חשבוננו ומכל יכולת שלו להשיב אש קומית מתוכננת לרביעייה.

     

    אל תתקרנפו לי, בבקשה. אל תקלו עם המרואיינים שלכם בעונה הבאה, שכרגיל, לא אמרתם אם תהיה ומתי תהיה. אתם לא באמת צריכים את הפוליטיקאים הללו כדי להתחבב על קהלכם. אבל אתם באמת צריכים ריענון, אולי עוד משתתף קבוע שישבור את האינטימיות ויגרום לכם להתבונן בעצמכם וזה בזה שלא דרך המוניטור. שבע שנים אני אוהבת אתכם, למרות הכל - אנא, הרשו לי להמשיך.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות רשת
    "מצב האומה". צריכה ריענון
    צילום: באדיבות רשת
    לאתר ההטבות
    מומלצים