בת 3,800: מכאן כבש דוד את ירושלים
לאחר 15 שנות חפירה ארכיאולוגית מורכבת, נחשפה המצודה הגדולה בישראל בלב עיר דוד בירושלים, שנבנתה במאה ה-18 לפנה"ס. חוקרים מעריכים כי תיאור כיבוש מצודת ציון מידי מלך יבוס התרחש במצודה זו ממש, וכאן אף הומלך שלמה "על גיחון": "היום אפשר לראות: פה זה קרה. כאן הכל התחיל"
כאן הכל התחיל: בטקס חשאי נחנכה אמש (יום ג') המצודה הגדולה ביותר שנחשפה בישראל – עד לימיו של המלך הורדוס. המצודה שנבנתה ככל הנראה לפני 3,800 שנים, נחשפה במהלך 15 שנות חפירה ארכיאולוגית, המוגדרת כאחת המורכבות והייחודיות שנערכו אי פעם בישראל.
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
"בית המעיין" - מצודה כנענית עצומת מימדים המתוארכת למאה ה-18 לפני הספירה - נחפרה בגן הלאומי עיר דוד, במבצע מורכב שניהל פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, ואלי שוקרון מרשות העתיקות.
עוד בערוץ היהדות :
המצודה מגוננת על מעיין הגיחון המקראי על ידי ביצור עצום, המבודד את הגישה אל המעיין - ובכך מאפשר הגעה אל מי הגיחון רק לבאים ממערב, מתוך העיר. על פי המסופר בספר שמואל ב' בפרק ה', דוד המלך כבש את "מצודת ציון" מידי מלך יבוס ואנשיו. מן החפירות המקיפות עולה כי ייתכן ומדובר במצודה מרשימה זו, שאליה חדרו לוחמיו של דוד המלך בבואם לכבוש את ירושלים מידי היבוסים.
בראשית ספר מלכים א', מתוארת המלכתו של שלמה "על גיחון", על ידי נתן הנביא וצדוק הכהן. טקס זה התרחש, מעריכים החוקרים, בלבה "מצודת המעיין" - מעל נביעתו של מעיין הגיחון. "כשאנחנו פותחים את התנ"ך וקוראים על שלמה המלך שהמליכו אותו כאן, על מעיין הגיחון – היום אתה בא ויכול לראות: פה זה קרה. כאן הכל התחיל", מתארת בהתרגשות אוריה דסברג, מנהלת הפיתוח בעיר דוד.
גישה בטוחה למקורות המים של ירושלים
החפירות בעיר דוד המקראית החלו כבר בשנת 1867 – מאה שנים בדיוק לפני שהוחזרה לשליטה יהודית -
על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (P.E.F), בראשות קפטן צ'רלס וורן. אך החופר הראשון שחדר אל מעבה המצודה הכנענית, מבלי שהיה מודע לכך כלל בעת ההיא - היה צייד אוצרות ורומנטיקן בשם בראונלו מונטגיו פארקר, שחיפש במרץ אחר ארון הברית ואוצרות המלך שלמה בליבה של המצודה הכנענית העצומה, בין השנים 1909-1911.
החפירה בראשותו של פארקר התנהלה בסודיות גמורה, תוך שהוא משחד את בעלי התפקידים הטורקים שיאפשרו לו לחפור במקום. במאי 1911 נתגלתה החפירה על ידי שומר חרוץ, שלא היה במעגל מקבלי השוחד. פארקר נאלץ להימלט על חייו, וברח לקפריסין ביאכטה שהמתינה לו בנמל יפו. את שרידי התעלות שחפרו פארקר ואנשיו לפני כמאה, ניתן לראות כיום בחלקה העליון של המצודה.
המצודה העצומה – עובי קירותיה כשבעה מטרים, וגודל האבנים ששמשו לבנייתה עומד על כ-2-3 מטרים כל אחת – נבנתה לפני כ-3,800 שנים ללא אמצעים מכניים. "כדי להגן על מקור המים, בונים לא רק את המגדל - אלא גם מעבר מבוצר שיאפשר לתושבי העיר גישה בטוחה למקור המים", מספר הארכיאולוג ג' עוזיאל. "המבנה הכל כך מרשים הזה מתפקד עד סוף תקופת הברזל, ורק עם חורבן הבית הראשון הוא מתחיל להיהרס ויוצא משימוש".
לפנייה לכתב/ת 
