שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מאופק 1 עד אופק 10: ישראל - מעצמת חלל
    לוויין הריגול ששיגרה התעשייה האווירית הוא ה-17 ברשימה שדירגה את ישראל בצמרת המדינות בעלות יכולות שיגור לחלל. הטיל שהתרומם ל-80 ק"מ, הכלי שמייצר הדמיות תלת-ממדיות וזה שמצלם מהר. מסע בין כוכבים

    מעצמה כחול-לבן: ישראל שיגרה שלשום (יום ד') בהצלחה לחלל את הלוויין אופק 10, האחרון בסדרת לווייני הביון שישראל שיגרה בשנים האחרונות, אבל קדמו לו 16 לווייני ריגול ותקשורת ששוגרו לחלל, חלקם עדיין פעילים.

     

    עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו  

     

    תוכנית החלל הישראלית נוסדה באופן רשמי לפני כ-30 שנה, אבל קדם לה טיפוח היכולות המדעיות וההנדסיות הבסיסיות של ישראל, שאפשרו את התנעת תוכנית החלל. הטיל שביט 2 למחקר

     מטאורולוגי שוגר כבר ב-1961 והגיע עד שולי החלל בגובה 80 ק"מ. שיגור זה שימש בסיס לפיתוח השביט, משגר הלוויינים של ישראל לחלל.

     

    תוכנית החלל של ישראל הותנעה בתחילת שנות ה-80, אז גם הוקמה סוכנות החלל הישראלית, גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל לקידום המטרות הלאומיות והאזרחיות של ישראל בתחום החלל.

     

    צפו בשיגור הלוויין אופק 10

    צפו בשיגור הלוויין אופק 10

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    העשור הראשון לפעילותה של סוכנות החלל יועד ברובו לבניית מרכיבי תוכנית החלל וב-19 בספטמבר 1988 שיגרה ישראל לחלל את הלוויין הישראלי הראשון, אופק 1. זהו לוויין טכנולוגי שפותח ונבנה בישראל, מה שהכניס את המדינה כחברה שמינית למועדון היוקרתי של המדינות בעלות יכולת השיגור לחלל, הכולל היום 10 מדינות. מאסת הלוויין הייתה 156 קילוגרמים והוא שהה בחלל 118 יום במסלול של 1,150 ק"מ.

     

    לדברי אלוף במיל' פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל במשרד המדע, "אופק 1 היה לוויין תצפית והראשון ששוגר. מטרתו הייתה ביטחונית והוא סיים את חייו. הוא עדיין נמצא בחלל כי שם, כשמשהו מת הוא ממשיך להסתובב לנצח, אלא שהוא איננו פעיל עוד".

    שיגור אופק 10 (צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון) (צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון)
    שיגור אופק 10(צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון)

    פרופ' בן ישראל ציין עוד כי "החלל התחיל בישראל כעניין ביטחוני עד הרגע שבו אמרנו למה לא ננצל את התשתית שפותחה על ידי מחלקת הביטחון לטובת החברה הישראלית לשימושים אזרחיים, כמו למשל כלכלה - הלוויינים ממשפחת ארוס מוכרים בשוק המסחרי החופשי והלוויינים ממשפחת עמוס מאפשרים שימושי תקשורת לקליטת ערוצי הטלוויזיה. ישנם שימושים לטובת איכות הסביבה ושימושים מדעיים".

     

    לאחר אופק 1 שוגר אופק 2, מאותה המשפחה, באפריל 1990. לדברי פרופ' בן ישראל, גם הוא כבר יצא מפעילות אף על פי שהוא עדיין בחלל. "משפחת לווייני אופק הם לווייני תצפית שמסתובבים סביב כדור הארץ בגובה 500 קילומטרים והם נחלקים לשניים. חלקם נושאים מצלמות, מצלמים וצופים, וחלקם, כמו הלוויין ששוגר השבוע, נושאים מכ"מים ומצלמים עם מצלמה מכ"מית ולא אופטית, כך שהם מאפשרים תצפית ביום, בלילה ומתחת לעננים. כל הלוויינים ממשפחת אופק שוגרו מפלמחים".

     

    אופק 3 שוגר באפריל 1995, והיה הלוויין הישראלי הראשון בעל יכולת צילום. הוא שימש את מערכת הביטחון עד שנת 2000. הבא ששוגר הוא עמוס 1 במאי 1996, הראשון ממשפחת עמוס – משפחת לווייני תקשורת. הוא שוגר מבסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית, בחוף הקריבי של דרום אמריקה. "הלוויינים ממשפחת עמוס", אומר בן ישראל, "הם לווייני תקשורת שמסתובבים סביב כדור הארץ בגובה של כ-40 אלף קילומטר ממרכז כדור הארץ. בגובה זה, מהירות הסיבוב שלהם היא בדיוק כמו מהירות הסיבוב של כדור הארץ עצמו ולכן הם נראים כאילו הם עומדים מעל נקודה אחת קבועה. הם מעבירים תקשורת מקצה אחד של העולם לקצה השני".

     (צילום: תעשיה אוירית, באדיבות חלל תקשורת, שאול גולן) (צילום: תעשיה אוירית, באדיבות חלל תקשורת, שאול גולן)
    (צילום: תעשיה אוירית, באדיבות חלל תקשורת, שאול גולן)

    שוגר מסיביר. EROS A ()
    שוגר מסיביר. EROS A

    מסלול בגובה של כ-500 ק"מ. EROS B ()
    מסלול בגובה של כ-500 ק"מ. EROS B

    שיגור אופק 9 (צילום: התעשייה האווירית) (צילום: התעשייה האווירית)
    שיגור אופק 9(צילום: התעשייה האווירית)

    בינואר 1998 שוגר אופק 4, אך שיגורו נכשל והוא צלל לים התיכון. הלוויין טכסאט 2, ששוגר לחלל ביולי 1998 פותח בטכניון ושוגר על ידי הסטודנטים שם כחלק מקידום המחקר המדעי. הוא שוגר לגובה של 820 ק"מ ותפקד עד 2010. צורתו קובייה ומשקלו 48 ק"ג, מצופה פאנלים סולאריים.

     

    הלוויין EROS A שוגר בדצמבר 2000 על ידי משגר רוסי באתר השיגור קוסמודרום סבובודני שבסיביר. "משפחת הארוס הם לווייני תצפית", אומר בן ישראל, "אבל הם נועדו למטרות מסחריות - הם מוכרים תמונות. למשל, אזרחים יכולים לרכוש מהם תמונות של הבית שלהם מהחלל".

     

    אחריו שוגר בהצלחה אופק 5 במאי 2002 והוא משמש לוויין צילום מבצעי. בדצמבר 2003 שוגר עמוס 2, השני ממשפחת עמוס, מבייקונור שבקזחסטן. משקלו 1,370 ק"ג והוא ממוקם בגובה של כ-40 אלף ק"מ מעל קו המשווה בקו אורך 4 מערב.

     

    הלוויין שהתרסק בים 

    אופק 6 שוגר בספטמבר 2004 מפלמחים, אבל בשל תקלה, נפל והתרסק בים לאחר ששייט ברום האטמוספרה. באפריל 2006 שוגר EROS B, השני ממשפחת ארוס, מקוסמודרום סבובודני בסיביר למסלול בגובה של כ-500 ק"מ.

     

    אופק 7 שוגר בהצלחה ביוני 2007 מפלמחים ואחריו שוגר בינואר 2008 הלוויין טקסאר - לוויין מכ"מי שהוא למעשה אופק 8, אך איננו שייך באופן רשמי למשפחת לווייני אופק משום שטכנולוגיית הריגול שלו שונה משאר לווייני אופק. מדובר בלוויין תצפית קל משקל שמייצר הדמיות תלת-ממדיות של כדור הארץ ברזולוציה גבוהה ביום, בלילה ובכל מזג אוויר. הטקסאר שוגר מנמל החלל באטיש דהאוואן בדרום הודו.

     

    הבא אחריו ששוגר היה עמוס 3, לוויין תקשורת ששוגר באפריל 2008 מאתר השיגור קוסמודרום בייקונור בקזחסטן. הוא נועד להחליף את עמוס 1 לאחר 12 שנות פעילות. ביוני 2010 שוגר אופק 9

    מפלמחים למסלול בגובה של כ-600 ק"מ, במשקל כ-300 ק"ג, באורך 2.3 מטר ובקוטר 1.2 מטר. הלוויין מאפשר צילום תמונות בקצב מהיר, בסריקה רבה של שטח וברזולוציה טובה יותר מקודמיו.

     

    באוגוסט 2013 שוגר לוויין התקשורת עמוס 4 מאתר השיגור בייקונור שבקזחסטן. מערכת עמוס 4 מורכבת מלוויין תקשורת וממערך קרקעי תומך. זהו לוויין התקשורת הגדול והמתקדם ביותר שפותח ויוצר בישראל. הוא שוקל 4.2 טון, יש לו 24 משיבים ו-10 אנטנות

     

    בינתיים ישנם עוד לוויינים בשלבי בנייה. לדברי פרופ' בן ישראל, "לוויין ונוס, שאותו אנו בונים עם הצרפתים לניטור איכות המים וגידולי החקלאות ישוגר ככל הנראה בעוד שנה וחצי. לוויין אולטרה-סאט המדעי, בשיתוף עם ארה"ב, יעקוב אחרי תופעת התפוצצות הסופר נובה באמצעות הפניית המצלמה לכיוון החלל החיצון במקום לכדור הארץ. לוויין שלום, בשיתוף עם האיטלקים, ינטר זיהום אוויר. אנחנו עובדים של פרויקט סמסון, שהוא פרויקט של לווייני מיקרו (קטנים) שנבנים בטכניון, ועל פרויקט Space IL במסגרת תחרות גוגל לקבוצה הראשונה שתצליח להנחית חללית על הירח חוץ מארה"ב, רוסיה וסין".


    פורסם לראשונה 10/04/2014 22:48

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון
    שיגור אופק 10
    צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון
    צילום: יותם פרום
    פרופ' בן ישראל
    צילום: יותם פרום
    מומלצים