שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בתום התעללות ומסע להודו, מצאה אהבה
    "22 שנים עברו על ניצה כשהיא לבד, ללא כל זוגיות. מבעלה הקודם ברחה יחד עם שמונת ילדיה, ואת ילדותה העבירה בבית מתעלל ומשפיל. אבל אני ידעתי שהיא ושמואל צריכים להיות ביחד, ועשיתי הכל כדי שזה יקרה". הראלה ישי השדכנית, עם אחד מסיפורי האהבה המרגשים ביותר בישראל

    לא מזמן שאלו אותי מהו סיפור האהבה המרגש ביותר שנתקלתי בו בכל שנותיי כשדכנית. לשמחתי הרבה נפל בחלקי להיות עדה לסיפורים רבים עם הפי אנד, אך יש אחד, יחיד ומיוחד, שבולט יותר מהשאר. מדובר על סיפור אהבה באמת יוצא דופן בין שני אנשים מדהימים, ניצה סקולניק ושמואל שעיה, שלימים נהיו חברים מאוד קרובים שלי, ממש כמו משפחה.

     

    עוד בנושא:

    3 סיפורי אהבה שהצליחו כנגד כל הסיכויים

    תמיד רציתי לכתוב לך סיפור אהבה

     

    וכך זה התחיל: שמואל היה אז גרוש בשלהי שנות ה-50 שלו. הוא היה עסוק מאוד בעבודה שלו כבעלים של חברת תוכנה בשם ardix, אך מצא זמן להרצות בהתנדבות ב"אקדמיה להורים". אני, כאמא לשישה ילדים שתמיד היתה צמאה ללמוד עוד משהו ולקבל עוד טיפ לחיים, הייתי מרותקת לכל הרצאה והרצאה שלו והקפדתי להיות נוכחת בכולן.

     

     

    לאחת מהן הוא הגיע עם בחורה בשם ניצה שמיד תפסה לי את העין, שכן אשה כזו לא רואים כל יום. היא לבשה סארי ססגוני, היתה לה טיקה על המצח והיה בה משהו מיוחד, כובש ושובה לב. אי אפשר לשים על זה את האצבע, אבל התחושה היתה שהיא פיזרה סביבה מין הילה של אור ושמחה. בקיצור, צריך לראות אותה בשביל להבין על מה מדובר.

     

    הגלגלים שלי במוח מיד התחילו להסתובב ותהיתי מה היא עושה אתו, הרי ראיתי את שניהם נכנסים יחד להרצאה ומשוחחים ביניהם. מה הקשר ביניהם? אולי יש פה מצב למשהו רומנטי? מפה לשם, מתברר שהוא פגש אותה כדי לאסוף ממנה איזו חבילה שהביאה מחוץ לארץ עבור בתו. לא היתה ביניהם היכרות מוקדמת, אך לאחר ששוחחו כמה דקות, שמואל הבין שהיא עבדה בתחום החינוך וזה מיד עניין אותו כי בדיוק על זה הוא מרצה, ולכן שאל אותה אם היא רוצה לבוא לשמוע את ההרצאה שלו שגם היא בנושא חינוך. וכך, בלי שום תכנון מראש, היא הצטרפה אליו לרכב ונסעה אתו להרצאה מאזור המרכז לבאר שבע.

     

    במשך כל ההרצאה העיניים שלי פזלו אליה ואליו, וחזרה אליו וחזרה אליה. בקושי הצלחתי להתרכז. היה בה משהו מיוחד והיא פשוט ריתקה אותי. הייתי חייבת להכיר אותה. בסוף ההרצאה ניגשתי לשמואל ואמרתי לו "זו תהיה אשתך!". הוא הגיב בגיחוך ולא הבין מאיפה נפלתי עליו. מבחינתו, לא היה שום סיכוי. "ברגע שתשמעי את סיפור החיים שלה, תביני למה זה כל כך אבסורדי", אמר לי ואני פקפקתי.

     

    לא הבנתי על מה הוא מדבר. זה ממש הטריד אותי ואמרתי לעצמי שאני חייבת להרים אליו טלפון ולשאול למה הוא התכוון. לא עברו ימים רבים וכבר קיבלתי ממנו מייל עם כתבה על ניצה, בה מראיינים אותה על הספר המטלטל שכתבה, ספר שבו היא חושפת בלי שום צנזורה את כל מה שעברה בחיים.

     

    מהודו באהבה

    הספר, "שלום לך מסה הקטנה", נכתב בעקבות מסע אליו יצאה בגיל 52 לבדה להודו. רק בהודו היא הצליחה להישיר מבט אל הילדה הפגועה שבה שעברה התעללות מינית ע"י אחיה, אביה וסבה, ותוך כדי מפגש עם נופיה הקסומים של הודו, צבעיה ניחוחותיה ובעיקר אנשיה, היא מתפייסת עם רוחות הרפאים של עברה ומוצאת תשובות לשאלה "מי אני?"

     

    וזה לא הכל... מסתבר שהיא התחתנה כמפלט לבריחה מהמשפחה המתעללת, הביאה עם בעלה תשעה ילדים ואחת מהתינוקות שלהם נפטרה. היחסים עם הבעל לא היו טובים, ובליל הסדר היא עשתה צעד אמיץ – היא פשוט קמה ועזבה אותו יחד עם כל שמונה הילדים.

     

    אחרי שקראתי את הכתבה הזו עליה עוד יותר התחברתי אליה, ולמרות שהחלפנו בינינו רק כמה מילים, הרגשתי כאילו היינו חברות משכבר הימים. כיוון שהכרתי את שמואל היטב וידעתי איזה אדם טוב ומיוחד הוא, הרגשתי שרק הוא יכול להתאים לה כמו כפפה. במהלך הזמן הזה ניצה ואני התקרבנו וכל העת "טפטפתי" לה שהיא ושמואל צריכים להיות ביחד.

     

    22 שנה היא לבד, ועל כן לא העלתה על דעתה בכלל לפתוח בזוגיות חדשה. הוא, מצדו, עבר נישואים שהסתיימו בגירושים, ולא כל כך שש להתחיל זוגיות חדשה בחיים. בשלב הזה הם כבר היו מיודדים, אך לא בכיוון רומנטי בכלל. עם הזמן, עבודת השכנוע שלי עשתה את שלה והם לקחו את היחסים שלהם לכיוון רומנטי. הם יצאו יחד לשייט, שם הוא הציע לה נישואים, ומשם הכל היסטוריה.... היתה להם חתונה כל כך שמחה עם המון אורחים, הקהל לא הפסיק לבכות מהתרגשות...

     

    החתונה המרגשת של ניצה ושמואל. "הקהל לא הפסיק לבכות" ( ) ( )
    החתונה המרגשת של ניצה ושמואל. "הקהל לא הפסיק לבכות"( )
     

     

    יש צדק בעולם

    ומה איתם היום? ובכן, ניצה ושמואל הם דוגמה לזוג שמחובר האחד לשנייה באופן הכי אותנטי שיש. יש להם מכנה משותף מאוד גדול והוא התנדבות לקהילה. ניצה, שעובדת כמטפלת משפחתית וגננת, מוצאת זמן להרצות על סיפור החיים שלה רווי האלימות המשפחתית בפני קבוצות רבות בבתי סוהר, בתי משפט, אוניברסיטאות, מרכזים לנפגעות תקיפה מינית ועוד, כשחלק מההרצאות הללו נעשה בהתנדבות.

     

     

    בנוסף, שמואל מחזק אותה, תומך בה ומאפשר לה לעשות את מה שהיא רוצה ואוהבת, ובזכות זה היא מעצימה את עצמה ונשים נוספות בכל מיני דרכים, למשל מוציאה טיולי נשים להודו ולנפאל כחלק מתהליך שינוי וריפוי, ומלווה אותן באופן אישי.

     

    גם שמואל מקדיש חלק לא מבוטל מזמנו להרצאות במסגרת האקדמיה להורים, וזהו תחום שמחבר ביניהם ומחזק את הקשר בכל פעם מחדש. אגב, בחתונה שלהם, הבן של ניצה, נתנאל, אמר את הדבר הכי יפה שמסכם בצורה הטובה ביותר את היחסים שלהם - "יש צדק בעולם".

     

     

    הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית לחילוניים, מסורתיים ודתיים ובעלת רשת משרדי השידוכים דו-לב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קרדיט: ניצה ושמואל
    יש צדק בעולם. שמואל וניצה
    קרדיט: ניצה ושמואל
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים