שתף קטע נבחר

פסח בירושלים: גזענות והסתה בשם הדת

במזרח ירושלים סולקו רוכלים ערבים שמכרו חמץ - כביכול בשם החוק, ובקיבוץ החילוני הסמוך משתמשים ב"גוי של שבת" - כאילו בשם הדת. שתי תופעות הגזענות וההסתה הן עיוות מוסרי והלכתי ורמיסת ערכים מפרשת השבוע

"חמץ שעבר עליו הפסח" א': עיריית ירושלים נגד מוכרי הכעכים

במועצת העיר שלי, ירושלים, יש חבר בשם אריה קינג, איש חוטא ומחטיא, שאחת מסיסמאות הבחירות שלו הייתה "קוקוריקו מואזין".

 

בפעמים הראשונות שראיתי את שלטי החוצות האלה הייתי בטוחה שמדובר בבדיחה גרועה. אחר-כך הבנתי שהוא רציני, אבל האמנתי שאנשי החוק ימהרו לקבוע שמדובר בפגיעה ברגשות דתיים, בגזענות או בהסתה וינקו את ירושלים מהצרעת שפשתה בה.

 

<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>

 

זמני כניסת ויציאת השבת - ועוד על פרשת קדושים

 

אחר-כך הבנתי שאיש לא יעשה דבר, אבל האמנתי שהאדם הזה ומפלגתו יישארו ככתם קטן בעברה של ירושלים ולא ייבחרו לעירייה. אחר-כך גיליתי שהוא דווקא נבחר לעירייה, אבל האמנתי שראש העירייה (בו אני בחרתי) ונציגי הסיעות הליברליות ישאירו אותו באופוזיציה.

 

אחר-כך גיליתי שניר ברקת ותנועת "ירושלמים" צועדים איתו שלובי ידיים אל ספסלי הקואליציה, אבל קיוויתי שאני אתעלם והגזענות תעלם.

 

אחר-כך הגיע פסח

כמו ירושלמים רבים הלכתי לטייל בעיר העתיקה. טיילתי בסמטאות הקטנות, השתתפתי, לגמרי במקרה, במיסה יפהפיה בכנסיית הקבר. קניתי תבלינים, טעמתי חומוס, שתיתי קפה, השתלבתי בפסיפס המקסים של העיר העתיקה בימי הפסח - ונזכרתי למה אני אוהבת את ירושלים.

 

ביציאה מהעיר העתיקה, ליד שער יפו, שמתי לב לכך שאני לא רואה את העגלות של מוכרי הכעכים, אבל העדפתי לא לחקור במופלא ממני ובמכאיב לי. משכתי בכתפיים והמשכתי ללכת.

 

אחר כך הגיע הפייסבוק

הפייסבוק שם לי בפנים את האמת ממנה רציתי לברוח. מישהו מחבריי שלח את הפרסום היהיר והגזעני שכתב אריה קינג, חבר מועצת העיר שלי, בדף שלו, והקירות כבר לחצו וכבר לא היה לאן לברוח.

 

כה כתב אריה קינג:

 

"תודות לחברי דף הפייסבוק שלי. בשיתוף פעולה אינטנסיבי וישיר עם הפיקוח העירוני של עיריית ירושלים, העירייה החרימה עשרות דוכנים לממכר חמץ שהוצבו בשער יפו וסביבתו. הבטחנו לטפל בייהוד ירושלים ואנו מנסים לעמוד בהתחייבויותינו לבוחרים.

 

אריה קינג

יו"ר סיעת ירושלים מאוחדת

חבר מועצת והנהלת עיריית ירושלים".

 

יש מי שעדיין מסרבים לראות (חברי הקואליציה של עיריית ירושלים) 

איש לא הכחיש את היעלמותם של מוכרי הכעכים הערבים משערי העיר העתיקה, אבל חלק מחברי מועצת העיר הסבירו לנו שזה בכלל לא מפעל של אריה קינג ושאין מגמה של ייהוד ירושלים.

 

לטענתם, העירייה פשוט החליטה לאכוף את החוק ולנקות את העיר מרוכלים, וכך היא נוהגת לעשות בערבי החגים כולם (הם בחרו להזכיר את הפסחא, כאילו גם לטובת האוכלוסייה הנוצרית נעשה מבצע הכעכים).

 

מה אומר ומה אדבר? אני הרי בעד שלטון החוק. אלא שבשכונת מגוריו של ראש העירייה בלב העיר, למשל, נמצאים דרך קבע, כבר עשרות שנים, רוכל ורוכלת - היא מוכרת בגדים והוא מוכר פרחים וספרים. חגים, מועדים וימי חול - ואין פוצה פה ומצפצף.

 

ועוד למשל: עוד מעט יגיעו ימי חגיגות העצמאות ועשרות רוכלים יסכנו את חיינו ואת חייהם בכבישים הסואנים וימכרו דגלי-ישראל, אבל אז ערב החג לא יטריד והחוקים נגד הרוכלים לא יאכפו.

 

צר לי חבריי, צר לי עד מאוד. זה לא הסדר והחוק בירושלים - זה אריה קינג. כשאני ואתם עצמנו את העיניים וסתמנו את הפה, אריה קינג הפך לחבר מועצת העיר. אם נסכים היום להאמין לתירוצים של חברי מועצת העיר, נתעורר כשאריה קינג יהיה ראש העיר.

 

"חמץ שעבר עליו הפסח" ב': קיבוץ רמת רחל. כסף יענה את הכל? 

את צילום השלט המקושט הזה (מימין לטור זה), התלוי לראווה על דופן המעלית במלון "רמת רחל", שלחו אליי אנשים שנתקלו בו בעודם נופשים במלון בפסח:

 

"המעלית בשבת וחג למתקשים בלבד ובלווי אינו יהודי!

תודה,

המשגיח".

 

אני לא יודעת מאיפה להתחיל להתייחס לשלט. האם לעובדה שקיבוץ חילוני בוחר לפרסם פסקי הלכה כהנחיות להתנהגות ראויה בבית המלון שלו? האם לעובדה שקיבוץ חילוני, שחשקה נפשו בתעודת כשרות, בחר להפוך את משגיח הכשרות למשגיח הדת? או לעובדה שהשימוש ב"גוי של שבת" מעוות לא רק מבחינה מוסרית אלא גם מבחינה הלכתית?

 

כמה פעמים עוד נצטרך להגיד את זה: בתורה כתוב "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" (שמות כג יב, ובמקומות נוספים כדוגמתו). הגר המקראי הוא הגוי החי בארץ, ולכן אסור מבחינה הלכתית להשתמש ב"גוי של שבת". אסור מבחינה הלכתית? טוב, זה "רמת רחל" - הם הרי לא באמת מתעניינים בהלכה...

 

ואולי להתחיל להתייחס לשלט בעובדה שמלון של תנועה סוציליסטית בחר להבדיל בין יהודים לגויים ולהמליץ ליהודים להשתמש בגויים כחלק מעבודת אלהים?

 

וסתם שאלה: כשהפרטתם את הקיבוץ, הפרטתם גם את הערכים שלו? וסתם, עוד שאלה: איך ידעו האורחים הממושמעים והמתקשים של בית המלון לזהות את ה"אינו יהודי"? אתם מסמנים את ה"גויים" שלכם, או שיש לכם טכניקה אחרת לזיהוי?

 

אני לא רוצה לחשוב יותר. לא רוצה לדמיין יותר. לא רוצה. לא רוצה. לא רוצה. אבל ההצלחה של אריה קינג ב"ייהוד ירושלים" מלמדת אותי שמה שאני מסרבת לדמיין היום יהפוך למציאות של מחר.

 

אז כנראה שצריך לדמיין...

 

חוקי הדת יורדים לרחוב - ואני מתבזה

פרשת השבוע היא פרשת "קדושים", ונדמה לי ששתי פרשיות "ביעור החמץ" שלעיל, חומסות את ערכי הפרשה הזו. אני הצלחתי לספור לפחות חמישה חוקים מקראיים שנדרסים ברגל גסה תחת החמץ הירושלמי הנ"ל.

 

אין צורך להוסיף דבר על חוקי פרשת "קדושים". אני נותנת לחמשת החוקים לדבר:

 

• דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא יט, ב).

 

• וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט: וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא יט, ט-י).

 

• לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ (ויקרא יט, טו).

 

• וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא יט, לג-לד).

 

• מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (ויקרא יט, לו).

 

ולמה אני כותבת את מה שאני כותבת? בין השאר, על מנת לקיים חוק נוסף מפרשת השבוע שלנו:

 

• לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא (ויקרא יט, יז).

 

ובבית המדרש של הטוקבקים

אני בוחרת להביא כאן שני פירושים נוספים ויפים ל"שיר השירים", שהוצעו בבית המדרש של הטוקבקים במהלך השבוע.

 

אבישג (טוקבק 13) כתבה:

 

"ה' מדומה לעופר איילים. עופר נדמה שאפשר להיות קרוב אליו ולגעת בו. ברגע שמתקרבים אליו - בורח ואין להשיגו... גם בעתיד, כשכנסת ישראל תשב בגנים, היושבת בגנים, גם כאשר יגיעו לפסגה - אין להשיג ולדעת מי הוא הקדוש ברוך הוא... נדמה יהיה ליושבים בגני עדן שהם יודעים... כמו עופר האיילים, נדמה שאפשר להתקרב אליו.

 

"כך מסתיים שיר השירים גם לאחר האיחוד מדובר בין השכינה והאל; לא ידעו את ה'. אין להשיגו".

 

דניאל (טוקבק 11) פירש את הביטוי "איומה כנדגלות":

 

"נדגלות - כשפעם היו יוצאים למלחמה, כל גדוד היה מניף דגל גבוה, ואז האויב היה מפחד כשרואה את הדגלים עוד מרחוק מגיעים".

 

תודה לכולכם ושבת שלום.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
רוחמה וייס
צילום: גיל יוחנן
"גוי של שבת" בקיבוץ החילוני
מומלצים