שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גן הפיוטים של ניצן חן רזאל
    הוא גדל על "שלום עליכם", "אשת חיל" ו"החמה מראש האילנות נסתלקה", אבל מרבית הפיוטים והתפילות היו נסתרים מניצן חן רזאל. רק לאחר שחזר בתשובה החל לגלות את אוצר המוזיקה היהודית העתיקה. עכשיו הוא מבקש להנחיל אותה גם לדור הבא

     

    צילום ועריכה: אורות

    צילום ועריכה: אורות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ניצן חן רזאל אוהב ניגונים עתיקים, להם הוא קורא "אור של כוכבים, אפילו כשהכוכבים עצמם כבר לא נמצאים, עדיין האור מגיע אלינו". בראיון מיוחד ל-ynet ו"אורות – טלויזיה יהודית" הוא מספר על החיבור בין המוזיקה של החבר'ה הערבים מלהקת "יוסוף ואחיו", למוזיקה של בית הכנסת שבקצה הרחוב – ועד לפיוטים האשכנזיים הגנוזים שקמו לתחייה.

     

    << לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    בבית ילדותו של ניצן חן רזאל לא היו הרבה תפילות, אבל היה "שלום עליכם" של אבא ו"אשת חיל" של סבא וסבתא, לצד הפיוט של ביאליק "החמה מראש האילנות נסתלקה". "בסביבות גיל 19-20 התחלתי להתעניין מה קורה בבית הכנסת שבקצה הרחוב בדרך למתנ"ס, מה הקולות האלה. מה הולך שם", הא מספר.

     

    עוד כתבות וידיאו ב"אורות ":

     

    "אחד הדברים שהכי קסמו לי הייתה הקהילתיות הזאת, שיושבים כולם יחד, לבושים יפה ושרים, וחולקים משהו משותף שאי אפשר להגדיר אותו בדיוק במילים. עבורי זה היה ממש גילוי".

     

    "הכינור היה מפתח לכל מסורת"

    באותה התקופה ניגן חן רזאל בלהקה היהודית-ערבית-ירושלמית "יוסוף ואחיו", "והחבר'ה הערבים היו

    מביאים מנגינות עממיות, ואני פתאום היה לי מאיפה להביא מנגינות עממיות משלי, מבית הכנסת", הוא מספר. "הכינור ממש שימש לי מפתח כי יכולתי להתחבר איתו לכל מסורת ממש".

     

    חן רזאל רואה בפיוטים כוח אדיר. "כל הפיוטים האלה היו פעם יצירות חדשות. הם לא היו חלק מהתפילה, הם חדרו לתפילה", הוא אומר. "כשאתה בא לקבוצה ששרים בה פיוטים, אתה לא רק מקשיב, זה לא רק קונצרט קלאסי שאתה יודע בבירור מי המלחין, מי המבצע, אלא אתה משתתף. אני מרגיש שבלעדי זה הייתי אדם ומוזיקאי הרבה פחות שלם ועם הרבה פחות שורשים מוזיקליים".

     

    חן רזאל מצא קהל חדש לחינוך לפיוט, קהל של צעירים, מתוך רצון לעורר בהם את "האוצר שבהם". "זה נבע אצלי קודם כל מאיזה תהליך שאני עובר עם עצמי, שאני לאט-לאט מתמודד עם האוצר שבי. בסופו של דבר, הפיוט פוגש את הילדים בצורה מסורתית ולא פוסח עליהם, בין אם זה בערב שבת, ובין אם זה בבית הכנסת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים