שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עומדים לעבור צנתור? כל מה שצריך לדעת
    טרשת העורקים היא הסיבה העיקרית לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי, ולעתים תסמיניה "שקטים" כך שאיננו חושדים בבעיית לב. מה הם החידושים בתחום הצנתורים שעשויים להציל חיים בשלב מוקדם מאוד - ואילו סיכונים כרוכים בטיפול? מצנתר בכיר מסביר

    הרפואה לא מפסיקה להתקדם: אם מישהו היה מדמיין בשנות השבעים שאת ניתוח המעקפים שטיפל בחולים שסבלו מהיצרות בעורקי הלב הכליליים, אלה המספקים דם ללב, יחליף טיפול קצר ויעיל בהרדמה מקומית - סביר להניח שהיו מביטים בו באי אמון.

     

    אלא שקצת יותר משלושה עשורים לאחר שרופא צעיר בשם אנדריאס גרונציג הדהים את עמיתיו כשפתר את היצרות העורקים אצל מטופל באמצעות ניפוח בלון בתוך העורק, ללא ניתוח, הפכו הצנתורים לכלי טיפולי ראשון במעלה.

     

    צנתור אמנם אינו פותר את כל הבעיות הקרדיאליות, אולם מדובר בהליך פשוט יחסית לעומת זה הניתוחי, יעיל ונוח לפתרון מקרים של טרשת והיצרות עורקים. הטיפול הזה משלב פשטות ותחכום, חוסך פרוצדורות רבות בחדר הניתוח ומעל לכל - יכול להציל חיים.  

     

     

    שומרים על הלב:

     

    טרשת עורקים היא הסיבה העיקרית לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי. פירושה הצטברות של תאים ושומן, ולעתים גם הסתיידות בדפנות העורקים המזינים את הלב בדם ובחמצן. הפגיעה יכולה להיות גם בעורקי הגפיים התחתונות, הצוואר וכדומה.

     

    חמשת הגורמים העיקריים לכך הם סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, כולסטרול גבוה וגנטיקה. גורמים אלה מסבירים כ-85% ממקרי טרשת העורקים, כשהמשקל היחסי בין הגורמים שונה מאדם לאדם.

     

    מהם תסמיני הטרשת?

    במקרים רבים הבעיה אינה באה לידי ביטוי בתסמינים מעוררי חשד בהקשרם ללב. זוהי טרשת "שקטה", והיא הסיבה שרבים מהלוקים במחלה, ובעיקר חולי סוכרת ונשים מבוגרות, אינם חושדים שמדובר אמנם בבעיה לבבית.

     

    הביטוי הטיפוסי באותם חולים כולל תעוקת חזה, קוצר נשימה, אי נוחות כללית בחזה וצרבת, כאבים בזרוע או בלסתות. כל עוד המצב או התלונות יציבים, הרי שהסכנה להתקף לב נמוכה יחסית. הסכנה עולה כשהטרשת הופכת לבלתי יציבה ועלולה אז לגרום להתקף לב.

     

    איך מתגוננים ממצבים כאלה?

    שמים לב. חשוב שכל אדם הסובל מהתסמינים שתוארו לעיל או שתוצאות הבדיקות שלו אינן תקינות יפנה לקרדיולוג. 

     

    יש כיום אמצעי בדיקה שנועדו לגלות את הטרשת עוד לפני ביטויה המסוכן, כגון מיפוי לב, אקו במאמץ, מבחן ארגומטריה ואף צנתור וירטואלי-אבחנתי. היתרון בבדיקות אלה הוא שאם מתגלה במהלכן ממצא המחשיד לקיומה של מחלה טרשתית משמעותית, ניתן להמשיך מיידית לצנתור ובמקרים רבים לפתור את הבעיה.

     

    בכ-50% מהצנתורים האבחנתיים נמצאות סתימות בהיקף זה או אחר, המטופלות בו במקום באמצעות בלון והשתלת תומכנים, ואילו ב-5%-10% מהמקרים המצב אינו מאפשר טיפול בצנתור והמטופלים מופנים לניתוח, לעתים מיידית.

     

    כשהטרשת לא יציבה היא עלולה לגרום להתקף לב (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כשהטרשת לא יציבה היא עלולה לגרום להתקף לב(צילום: shutterstock)

     

    מה הסיכונים בטיפול?

    כמו בכל תחום כירורגי, צריך לקחת בחשבון שמדובר בפעולה חודרנית, יש בה סיכון מסוים ולא תמיד מדובר בפתרון הנכון לחולה. 

     

    בנוסף, באותם מקרים שבהם מתגלות היצרויות מרובות או במיקום מסוכן, לעתים קרובות מקיימים התייעצות של כמה מומחים, בהם מצנתר וכירורג ורופאים מתחומים שונים, כדי לדון באפשרויות הקיימות תוך התחשבות ברצונות המטופל ובמאפיינים הבריאותיים שלו.

     

    עד איזה גיל אפשר לטפל?

    כיום אנו מטפלים באנשים מבוגרים יותר ויותר, שיש להם בעיות נלוות מרובות יותר. אם בעבר מטופל בן 70-60 נחשב קשיש, כיום זה לא נדיר לצנתר אנשים בני 80 או אפילו כאלה שהם בתחילת שנות ה-90 לחייהם.

     

    אנשים חפצי חיים, ואנחנו עושים כל שביכולתנו לסייע להם להמשיך ולתפקד בצורה מיטבית. האתגרים אמנם מרובים ככל שהגיל עולה, אולם הציוד שבו אנו משתמשים משוכלל ויעיל והאפשרות לסיים את הבעיה בחדר הצנתורים גדולה יותר.

     

    ויש גם חידושים בתחום

    • צנתור דרך היד

    בתחילת דרכם בוצעו הצנתורים דרך עורק המרפק, אולם היה צורך לחשוף את העורק בפעולה חצי ניתוחית. בהמשך שונתה הגישה והצנתורים נעשו דרך המפשעה, בשיטה שהייתה כרוכה באי נוחות למטופל, בשכיבה ממושכת ובסיבוכים כמו דימומים ועורקים קרועים. סיבוכים אלה נדירים יחסית, אך עלולים להיות מסכני חיים. 

     

    בשנים האחרונות מבוצעים רוב הצנתורים דרך מפרק כף היד, מה שגורם לפחות דימום, לתחושה נוחה יותר של המטופל ולהתניידות מלאה שלו כמעט עם תום הטיפול.

     

    הגישה החדשה דורשת מיומנות והתמקצעות רבה, וציוד תומך המסייע בהצלחתה. רק במקרים של עורק קטן מדי, דופק מופחת ביד או חשש שהעורק ייחסם במהלך הצנתור מפנים את המטופל לצנתור דרך המפשעה.

     

    • שימוש בתומכנים

    תמורה משמעותית נוספת היא שימוש בתומכן (סטנט), גליל העשוי מחומרים מתכתיים ופולימרים אלסטיים, המוחדר לעורק, תומך בו ומונע את קריעתו או את קריסתו. היום כבר משתמשים בתומכני "דור שלישי", הטובים בהרבה מקודמיהם: הם גמישים, מאפשרים טיפול מוצלח בהיצרויות קשות או חוזרות ומקטינים את הסיכון להיווצרות קרישי דם במקום.

     

    כיום משתמשים בעת הצורך גם בתומכנים מפרישי תרופות, המונעים בצורה יעילה היצרות חוזרת בעקבות צמיחה מחודשת של הרקמה המקומית. תוך חודשים ספורים הופכים התומכנים לחלק בלתי נפרד מדופן העורק, והסיכוי להיצרות חוזרת הרבה יותר קטן. יתרון נוסף הוא שלאחר הטיפול ניתנות למטופלים תרופות נוגדות קרישה לתקופות קצרות יותר מאשר בעבר.

     

    סוג נוסף של תומכנים הוא "תומכנים מתכלים", העשויים מחומרים ביולוגיים וללא מרכיב מתכתי. תומכנים אלה אינם נשארים בעורק באופן קבוע אלא מתכלים תוך כמה חודשים, וגם עליהם מורכבות תרופות למניעת הישנות היצרות.

      

    בשורה התחתונה, כדי להימנע מטרשת יש לשמור על אורח חיים בריא: להימנע מעישון, לשמור על לחץ דם מאוזן ומשקל תקין. אם צריך, יש להיעזר בטיפול תרופתי, כיוון שהמניעה היא המפתח להפחתה משמעותית של אירועים קרדיאליים ולחיים טובים ובריאים לאורך שנים ארוכות.

     

    הכותב הוא מצנתר בכיר באסותא



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    טרשת עורקים היא הסיבה העיקרית לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים