שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סטארט-אפ ישראלי ושמו: שמיטה
    במבט ראשון נראית השמיטה המקראית כרעיון נאצל אך חסר היגיון כלכלי. אך השמיטה דוווקא מקדמת צמיחה המאפשרת את קיומו ופריחתו של היחיד, וחותרת רק תחת יסודות הציניות. האם העם שהביא לעולם את הרעיון המהפכני של השבת, יוכל להביא חדשנות רעיונית ששמה שמיטה?

    דמיינו לעצמכם שאתם חיים בעולם שאין בו שבת. יום-יום, שבעה ימים בשבוע, אנשים קמים ויוצאים לעבודה. יום אחרי יום, בלי הפוגה, בלי הפסקה. בוקר אחד מתעורר במוחכם רעיון: יום אחד בשבוע האדם יעצור, לא יעבוד, ינוח. הרעיון מלהיב אתכם, אתם מצרפים חבר, בונים פרזנטציה ויוצאים לסבב גיוס ראשון של משקיעים.

     

    << לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    זמני כניסת ויציאת השבת - ועוד על פרשת בהר

     

    ההתחלה מייאשת. "זה לא ילך", אנשים אומרים לכם. "לא יהיה לזה ביקוש. כולם עסוקים מידי ולאף אחד אין זמן לשבת. וחוץ מזה, מה פתאום שנפסיק לעבוד יום אחד בשבוע? זה פוגע בשורת הרווח ופוגע בצמיחה".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    השבת היא רעיון שהצליח. למעשה, כל כך הצליח - עד כי הוא אולי הסטארט-אפ המצליח ביותר בתולדות העם היהודי. יום השבת, כיום מנוחה בעל תוכן מוסרי-חברתי, אומץ במרוצת הדורות על ידי כלל אומות העולם.

     

    מקדמת צמיחה, מערערת ציניות

    הרב קוק כתב, כי את אותה הפעולה שהשבת פועלת על היחיד, פועלת היא השמיטה על

    האומה בכלל. במבט ראשון נראית השמיטה המקראית, המתרחשת אחת לשבע שנים (בקרוב אצלנו, בעוד כמה חודשים), כרעיון נאצל אך חסר היגיון כלכלי. החלשת הבעלות, שיתוף, האטת העבודה, שמיטת חובות - כל אלה מעוררים בנו התנגדות פנימית.

     

    אך מי שיעמיק אל תוך יסודות השמיטה, יגלה כי כפי שהשבת איננה חותרת תחת מנגנוני העבודה והייצור, אלא מפרה אותם - כך גם השמיטה. היא איננה חותרת תחת יסודות הצמיחה, כי אם מקדמת צמיחה, שאיננה מושתתת רק על כמות אלא גם על איכות. צמיחה המאפשרת את קיומו ופריחתו של האינדיבידואל, שמסוגל ורוצה להתחשב ולגלות אחריות כלפי אחרים וכלפי הסביבה.

     

    השמיטה איננה חותרת תחת יסודות הכלכלה המודרנית הקפיטליסטית, כי אם תחת יסודות הציניות וחוסר האמון - מהתסמינים הבולטים של זמנינו.

     

    החברה הישראלית משוועת לשמיטה

    מי שיבחר להעמיק אל תוך יסודות השמיטה, יגלה גם כי השמיטה איננה פילנתרופיה. הפילנתרופיה מדגישה את פערי הכוח שבין הנותן למקבל. היא מזכירה לחזק כי הוא חזק, ולנזקק שהוא נזקק. השמיטה שומטת את הקרקע תחת הגדרות אלו; היא מבקשת להזכיר גם לבעל הכוח וגם למי שאיננו בעל הכוח, כי כולנו שווים.

     

    מי שמביט בעיניים מפוכחות במציאות החברתית-כלכלית של ימינו, מבין שהחברה הישראלית
    משוועת לראייה מחודשת של המציאות, לכיול מערכות ערכי, לשמיטה.

     

    האתגר הניצב בפנינו הוא לתרגם את יסודות השמיטה מהשדה המקראי - לשדות המודרניים בחברה, על מנת שנוכל לקיים שמיטה בימינו. מי שיבחר להיענות לאתגר, יזכה בהזדמנות לתקן את עצמו ואת עולמו, ולגעת ברבדים העמוקים ביותר של חופש ושל שוויון.

     

    ונקודה אחרונה למחשבה: מדינת ישראל מתגאה בחדשנות הטכנולוגית שהיא מביאה לעולם, האם נוכל להביא לעולם חדשנות רעיונית ששמה שמיטה?

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דלית שחם
    רעיון חסר היגיון כלכלי? לאו דווקא
    צילום: דלית שחם
    מומלצים