שתף קטע נבחר

הבדיקות המיותרות אצל הרופא שמסכנות אותך

איגודי הרופאים בקנדה פרסמו מסמך הקובע כי רבות מהבדיקות המבוצעות, ובהן סריקות CT, צילומי חזה ובדיקות דם הן מיותרות, מבזבזות כספים וחושפות את המטופל לקרינה שלא לצורך. מתי צריך ללכת לבדיקה ומתי כדאי להמתין

הרופא עומד לשלוח אתכם לבדיקה? כדאי לחכות רגע: מסמך הנחיות חדש שהופץ לרופאים בקנדה, קובע שרבות מהבדיקות מיותרות, מהוות נטל כלכלי כבד על מערכת הבריאות וחושפות את החולה לסיכונים שלא לצורך.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

במסמך אותו חיברו איגודי הכירורגים, הפנימאים, הרדיולוגים והקרדיולוגים הקנדיים, ועמותת "לבחור נכון", נפרסו רשימות של עשרות בדיקות שתועלתן מוטלת בספק או שהסיכון בהם עולה על תרומתו הרפואית. הרופאים והמטופלים נקראים לשאול האם אכן קיים הכרח בבדיקה, או שקיימות חלופות המסייעות לאבחנה או לטיפול. 

 

חוות דעת רפואית

הוא מקשיב לך? 14 עצות כשבוחרים רופא משפחה

מדריך: כך תדעו אם הגיע הזמן להחליף רופא

ביקור חוזר במיון? רק רופא בכיר יוכל לשחרר הביתה

 

נפגעי תאונות דרכים

ההמלצות קוראות לצמצום דרמטי של סריקות ה-CT הכרוכות בקרינה עצומה. במקרים רבים של נפגעי תאונות דרכים, מקובל לשלוח את הפצוע לסריקת CT כלל גופית, אולם ההמלצות גורסות כי הסריקות אינן תורמות להישרדותם של המטופלים או ליעילות הטיפול בהם, והנזק מהקרינה המצטברת גבוה מהתועלת שבסריקות.

 

על פי ההנחיות יש לבצע את הסריקה רק במקרים בהם ישנו חשד גבוה לפגיעות רב מערכתיות ביותר מאיזור אחד בגוף.

 

הבדיקות כרוכות בקרינה עצומה (צילום: סימנס) (צילום: סימנס)
הבדיקות כרוכות בקרינה עצומה(צילום: סימנס)

 

אפנדיציטיס

ההנחיות עוד קוראות שלא לבצע בדיקת CT בחשד לאפנדיציטיס (דלקת התוספתן) בילדים, אם לא בוצעה בדיקת אולטרסאונד בטן, או שבדיקת האולטרסאונד היתה תקינה.

 

המומחים קובעים כי בדיקת האולטרסאונד מהירה, אינה מסוכנת, והממצאים שבה יכולים במקרים רבים לחסוך את הקרינה המיותרת שב-CT.

 

צילום חזה

על פי הנוהג בבתי חולים רבים בארץ וברחבי העולם, לפני כל אשפוז במחלקה פנימית יש לבצע צילום חזה, גם אם אין צורך מיידי לכך. ההנחיות קובעות כי הצילום הזה מיותר, אם אין תלונות או סימפטומים המכוונים לבעיה נשימתית ריאתית ולכן יש להימנע מהנוהג.

 

לחשוב טוב לפני כל צילום (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לחשוב טוב לפני כל צילום(צילום: shutterstock)

 

קולונוסקופיות

יש להימנע מביצוע קולונוסקופיות בתדירות של פחות מכל 10 שנים, אם המטופל אינו סובל מתסמינים ואין היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או גידולים במערכת העיכול. על הבדיקה בתדירות גבוהה יותר צריכה להתבצע בהתאם לנתונים של כל מטופל באופן אישי, ולא באופן אוטומטי.

 

הרניה מפשעתית

כירורגים רבים מפנים את המטופל הסובל מבקע מפשעתי (הרניה) לניתוח, אולם ניתוח זה עלול להיות כרוך בסיבוכים הכוללים זיהומים, כאבים במפשעה ושיעור חזרה של הבקע.

 

ההמלצות קובעות כי במקרה של בקע מינימלי שאינו גורם לכאב ואינו מנפריע לאיכות חיי המטופל, יש להמתין עם הניתוח ולעקוב אחר המטופל במשך שנה-שנתיים.

 

לא לרוץ לרנטגן בכל כאב גב (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לא לרוץ לרנטגן בכל כאב גב(צילום: shutterstock)

 

כאבי גב תחתון

יש להימנע מבדיקות רנטגן לכאבי גב תחתון, אלא אם מופיעים "דגלים אדומים" הכוללים חש לזיהומים, גידולים, פריצות או בקעי דיסק, שברים או סיבוכים חמורים אחרים.

 

במקרה של חשד לבקע או פריצת דיסק, בדיקת CT נדרשת רק כשאין שיפור לאחר 6 שבועות של טיפול שמרני (לדוגמא במשככי כאבים, נוגדי דלקת, הימנעות ממשאות כבדים, הדרכה לתנוחות נכונות ופיזיותרפיה).

 

כאבי ראש

בדיקות CT רבות מבוצעות למטופלים המתלוננים על כאבי ראש, אולם במרבית המקרים אין כל ממצא חריג בבדיקות.

 

על פי ההנחיות, יש להימנע מהבדיקה, אלא אם מופיעים "דגלים אדומים" הכוללים כאב ראש המעיר משינה, החמרה בכאב הראש, סחרחורות, אובדן התמצאות, אובדן תחושה בפנים, חולשה של חלק בגוף, או כאבי ראש חדשים בחולה בעל עבר של סרטן או חסר חיסוני.

 

אין כל צורך לבצע בתדירות גבוהה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אין כל צורך לבצע בתדירות גבוהה(צילום: shutterstock)

 

בדיקות דם שגרתיות

פעמים רבות, כשהחולה דורש - הרופא שולח. וכך, חולים רבים דורשים מהרופא לבצע בדיקות דם בתדירות גבוהה, גם כשאין כל צורך בכך.

 

איגוד רופאי המשפחה הקנדי גורס כי בדיקות אלה מיותרות, גורמות לבזבוז כספים עצום למערכות הבריאות, ומוביל לתוצאות שגויות הגוררות בדיקות מיותרות רבות. השיקול לביצוע בדיקות דם צריך להתבסס על גיל החולה, תלונותיו הרפואיות, בדיקתו הגופנית וגורמי הסיכון מהם הוא סובל.

 

דלקת מפרקים

אין להמליץ למטופלים על גלוקוזאמין וכונדרואיטין, שני תוספים משלימים פופולריים, שכן על פי איגוד האורתופדים הקנדי, אין להם כל תועלת במקרה של אוסטאוארטריטיס של הברך.

 

אק"ג

איגוד הקרדיולוגים בקנדה, ממליץ שלא לבצע באופן שגרתי בדיקת אק"ג למטופלים שאינם בקבוצת סיכון למחלות לב, ושאינם סובלים מתסמינים העלולים להעיד על מחלת לב וכלי דם. בדיקה זו, כך טוענים המומחים, אינה משפרת את הישרדותם של החולים.





 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
האם הרופא רושם בדיקות שעלולות לסכן אתכם?
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים