שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המשבר בעיראק תפס את אובמה לא מוכן
    "אני לא שולל שום אופציה", אמר הנשיא האמריקני בחדר הסגלגל אבל אף אחד כבר לא קונה את זה. ארה"ב של אובמה נתפסה עם המכנסיים למטה לנוכח המשבר בעיראק. מה האופציות העומדות בפניו? רמז: לא רבות
    נשיא ארצות הברית ברק אובמה ישב בחדר הסגלגל ליד ראש ממשלת אוסטרליה טוני אבוט וניסה לשרטט לעצמו אליבי לאירועים המדהימים בעיראק, שתפסו אותו ואת הבית הלבן עם המכנסיים למטה. "זה שהנשיא אובמה מכריז על סיום עימותים - לא אומר שהם אכן הסתיימו", העיר בלעג סנאטור ג'ון מקיין, שהובס על ידי הנשיא המכהן בבחירות לנשיאות ב-2008. ההבטחה לצאת מעיראק הייתה אחת המרכזיות בקמפיין שהעלה את אובמה האלמוני לנשיאות.

     

      

    המלחמה בעיראק, אל קעידה כבשו את מוסול    (צילום: רויטרס)

    המלחמה בעיראק, אל קעידה כבשו את מוסול    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אובמה. השלים את הנסיגה מעיראק לפני 3 שנים ועכשיו צריך לקבל החלטה (צילום: AP) (צילום: AP)
    אובמה. השלים את הנסיגה מעיראק לפני 3 שנים ועכשיו צריך לקבל החלטה(צילום: AP)

    יו"ר בית הנבחרים ג'ון ביינר, אדום מכעס, צעק למיקרופונים של רשתות הטלוויזיה האמריקניות: "טרוריסטים תופסים שליטה במערב עיראק, משתלטים על מוסול והם 150 ק"מ מבגדד ומה הנשיא עושה? תופס תנומה".

     

    אובמה ניסה להסביר שהוא והמועצה לביטחון לאומי אינם ישנים, אלא עובדים סביב השעון. "זהו תחום שאנחנו עוקבים אחריו בדאגה גדולה, לא רק ביומיים האחרונים, אלא במשך כמה חודשים", הסביר אובמה. "בשנה האחרונה סיפקנו להם עזרה נוספת להתמודד עם הבעיות באנבר, באזור הצפון-מערבי של המדינה ובגבול הסורי. זה כולל ציוד צבאי ועזרה מודיעינית. אבל כמו שאנחנו רואים ביומיים האחרונים, העיראקים זקוקים לעזרה נוספת מארה"ב ומהקהילה הבינלאומית".

     

    הקרבות בעיראק כבר גרמו לגל גדול של פליטים (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    הקרבות בעיראק כבר גרמו לגל גדול של פליטים(צילום: AFP)
     

    והעזרה הגיעה בצורת כלי רכב צבאיים, מאות טילי הלפייר ועוד מארסנל הנשק של הדוד סם, ובדרך יש גם רשימה של מטוסי F-16 ומסוקי אפאצ'י. אך אולי מוטב שהם לא יגיעו כלל. לאמריקנים לא היה מושג שהצבא העיראקי שהם ציידו, אימנו ומימנו במיליארדי דולרים, ינטוש ללא קרב. והציוד האמריקני נאסף על ידי הטרוריסטים.

     

    לפי ה"טלגרף" הבריטי, 800 לוחמים ג'יהאדיסטים ממוסול, עיר של שני מיליון אזרחים, הצליחו להבריח 30 אלף חיילים ועוד 25 אלף שוטרים. כוחות הביטחון הללו, שמומנו ואומנו על ידי האמריקנים, אבל לא נלחמו, אפשרו לכוחות "המדינה האיסלאמית של עיראק והלבנט", לשטוף את המדינה, כשהם דוהרים בדרך המלך בכלי רכב אמריקניים.

     

    זה היה תסריט האימים של האמריקניים. שלוש שנים אחרי שיצאו מעיראק, הם רואים מעל מסכי הטלוויזיה כיצד כוחות איסלאמיסטיים קיצוניים ואכזריים יותר מאל-קאעידה, שועטים במשוריינים אמריקניים לכיוון בגדד ומקיפים את שדות הנפט בצפון המדינה.

     

    לוחם ארגון המדינה האיסלאמית בעיראק ובלבנט ליד מוסול, שנכבשה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    לוחם ארגון המדינה האיסלאמית בעיראק ובלבנט ליד מוסול, שנכבשה(צילום: רויטרס)

    הטעות הגדולה של ג'ורג' בוש הבן בכהונתו כנשיא הייתה עיראק. הטעות הגדולה של אובמה הייתה סוריה. ועכשיו מוחקים הכוחות האיסלאמיסטיים את הגבול שבין שתי המדינות. את הגבולות המלאכותיים האלה קבעו הבריטים והצרפתים בהסכם סייקס-פיקו ב-1916 והם קיימים על הנייר בלבד. בפועל נאבקים בשאר אסד ונורי אל-מאליכי על השליטה בדמשק ובגדד והגבולות ממש לא בראש שלהם.

     

    על דלתות הכניסה לחנויות פורצלן בארה"ב כתוב "YOU BREAK - YOU TAKE". "אם תשבור את עיראק, היא תהיה שלך", הזהיר מזכיר המדינה קולין פאוול את הנשיא בוש הבן לקראת הפלישה האמריקנית במרס 2003. וזה מה שקרה. עיראק נשברה למחוזות כורדי, סוני ושיעי. אחרי כמעט עשור של הרוגים וכספים רבים שרוששו את הכלכלה האמריקנית - יצאו האמריקנים מעיראק בדצמבר 2011. 4,477 אמריקנים נהרגו במלחמה בעיראק ו-32 אלף נפצעו בה.

     


    מפת הערים שנכבשו, למטה: מורדים סונים ליד תיכרית (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    מפת הערים שנכבשו, למטה: מורדים סונים ליד תיכרית(צילום: AFP)
     

    אבל גם אחרי שיצאו הכוחות הלוחמים, אלפי עובדי קבלן אמריקנים המשיכו לאמן את צבא עיראק ואמריקה הוציאה עד היום 15 מיליארד דולר לשיקום הצבא העיראקי. עכשיו הם מבריחים אותם למקום מבטחים.

     

    הנשיא בוש היה זה שחתם עם ממשלת בגדד על מועד יציאת הכוחות האמריקניים ואובמה היה זה שהוציא את זה לפועל בשמחה. אחרי הכול הוא נבחר כשהמנדט שלו מהציבור האמריקני היה להסתלק מעיראק. אבל גם הוא אינו יכול להתנקות מכל אשם. החלק האמיתי של אובמה במשבר הוא החדלון של הטיפול במשבר הסורי.

     

    חידלון זה עולה גם בספרה של הילרי קלינטון, "בחירות קשות", שבו היא מאשרת שתמכה בשלב מוקדם בחימוש המורדים הסורים, אולם הבית הלבן סירב. השגריר לשעבר בסוריה רוברט פורד היה בוטה יותר והאשים לפני כמה ימים בראיון ל-CNN את ממשל אובמה שאי-חימוש האופוזיציה המתונה בשלב מוקדם הרבה יותר, מנע את הפלת אסד והכניס לשטח את הג'יהאדיסטים שהתמקמו בסוריה והחלו לנוע בחופשיות בין סוריה לעיראק ולהפעיל במדבר מחנות אימונים. ממשלת עיראק ביקשה מהאמריקנים להפציץ את מחנות האימונים הללו ובוושינגטון סירבו.

     

    לאמריקנים יש חשבון עם ראש הממשלה השיעי אל-מאליכי,
    שבמקום להיות ראש ממשלה של כל העיראקים, קידם את האינטרס השיעי בלבד ופיצל בפועל את עיראק. הם היו רוצים לערוך לו סדרת חינוך, אבל אין להם זמן לזה.

     

    "אני לא שולל שום אופציה", אמר אובמה בחדר הסגלגל, ובעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט כבר לא קונים את זה. חיילים אמריקנים לא יישלחו להילחם על אדמת עיראק - זה ברור. אבל הנשיא האמריקני יודע ש"הרבה מונח על כף המאזניים. המטרה היא שהג'יהאדיסטים לא יתמקמו דרך קבע בעיראק או סוריה".

     

    מה עושים? מהן האופציות? לא הרבה. מומחים צבאיים מסבירים שתקיפה מהאוויר לבדה לא תפתור את הבעיה. אמריקה לא יכולה לתקוף מהאוויר, כשהיא לא יודעת מה קורה על הקרקע. בלי אמריקנים בשטח להכוונת התקיפות, צריך לסמוך על הכוחות העיראקיים בשטח ובפנטגון לא סומכים עליהם. אופציה אחרת היא שיגור מל"טים לעבר מטרות מודיעיניות.

     

    אך לפי שעה, הכורדים בצפון משתלטים על שדות הנפט בכירכוכּ, והאיראנים הודיעו על שיגור כוחות של משמרות המהפכה לבגדד לעזור לאל-מאליכי. בוושינגטון הניח הפנטגון את האופציות לפעולה על שולחן הנשיא, שצריך לקבל החלטה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים