שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    השער לגיהנום: מסע למכתש הבוער במדבר

    רק 15 אלף תיירים מגיעים בשנה לטורקמניסטן, דיקטטורה מסוגרת ועשירה להחריד בגז. אחרי שתראו את המכתש הבוער, שניצת כתוצאה מטעות של מדענים סובייטים, אולי גם אתם תרצו

    המקומיים קוראים לו "השער לגיהנום", מכתש בוער שפולט להבות של זעם כבר יותר מ-40 שנה ושולח זוהר באדום ובצהוב לשמי הלילה. "זה גורם לנשימה שלך להיעתק", אומר גוזל יזקולייבה, מבקר בן 34 מאשגבט, בירת טורקמניסטן. "אתה מיד חושב על החטאים שלך ומרגיש כאילו אתה מתפלל".

     

    עוד חדשות בעולם:

     

    שער הגיהנום: מסע למכתש הבוער בטורקמניסטן    (צילום: רויטרס)

    שער הגיהנום: מסע למכתש הבוער בטורקמניסטן    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    רק מעט תיירים זרים חזו במכתש הזה הניצב באמצע כרכום, מדבר מהגדולים בעולם. שלטונות טורקמניסטן מקווים לשנות זאת, ומחפשים כעת דרכים להגביר את זרם התיירים - הקטן למדי - אל הרפובליקה הסובייטית לשעבר.

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
    טורקמניסטן היא עדיין אחת המדינות המבודדות ביותר בעולם גם כמעט 25 שנה אחרי קריסת ברית המועצות. רק 12 עד 15 אלף תיירים מגיעים אליה מדי שנה, והם באים מכ-50 מדינות.

     

    אנשי תיירות אומרים כי "שערי הגיהנום", המקום שנקרא גם "מכתש דרווזה" על שם הכפר הסמוך, יכול להיות אתר שניתן לנצל למשיכת תיירים. "המכתש הבוער מעורר יותר ויותר עניין מדי שנה, בעיקר בקרב תיירים זרים", אומר גורם בוועדה הממלכתית לתיירות בטורקמניסטן. "המדבר השומם יכול להפוך בקרוב למוקד עניין אדיר עבור תיירים מסוגים שונים - מתיירות ירוקה ועד לספורט אתגרי".

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
     

    מדבר כרכום מכסה 80% משטחה של טורקמניסטן שבמרכז אסיה. בקיץ הטמפרטורות בו עולות ליותר מ-50 מעלות צלזיוס ובחורף הן צוללות למינוס 20. אין שלטי הכוונה אל המכתש, שניצב בשדה גז טבעי כ-270 קילומטרים צפונית לבירה, אולם מדריכים יודעים את הדרך.

     

    הלהבות רוקדות מתוך סדקים בקרקעית המכתש ובצדדיו. לחום הקיצוני ולשאגת הלהבות יש אפקט מהפנט. התופעה נולדה כתוצאה מטעות של מדענים סובייטים. "גיאולוגים סובייטים החלו לקדוח בור גיאולוגי בניסיון לחפש גז במקום הזה ב-1971", אומר הגיאולוג הטורקמני אנטולי בושמקין, "ציוד הקידוח קדח לפתע לתוך מערה תת-קרקעית ונוצר בולען ענקי. הציוד נפל פנימה, ולמרבה המזל אף אחד לא נהרג".

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
     

    "מחשש שהמכתש פולט גזים רעילים, המדענים החליטו להצית אותו, מתוך מחשבה שהגז יישרף במהירות וזה יגרום ללהבות להיעלם", אומר

    בושמקין. אבל הן מעולם לא נעלמו, וכעת הן מהוות סמל למאגר הגז הענקי של טורקמניסטן, הרביעי בגודלו בעולם.

     

    למרות הסכנה הברורה, המכתש אינו מגודר ומי שמחפש ריגושים יכול לעמוד ממש על קצהו. אלא שמדובר בסיכון גדול, היות שהאדמה החולית מתפוררת לעתים קרובות. "תיירים זרים שמבקרים במכתש הבוער חווים תחושות מעורבות - משתאים למול המחזה אבל גם למול הבזבזנות של העם הטורקמני, שפשוט נותן לגז לבעור במשך שנים רבות כל כך", אומר בגלי אטייב בן ה-40, שעובד בסוכנות טיולים באשגבט.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    משתאים מהמחזה המרהיב - אבל גם מהבזבוז
    צילום: AFP
    מומלצים