שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סיפור האהבה של מיסטר מורגן: שטחי ומרגש
    משחקו המדויק של מייקל קיין יכול היה להציל את "סיפור האהבה של מיסטר מורגן", אם רק היתה לסרט עלילה מעמיקה, עקבית או מעניינת. מזל שיש בו בכל זאת כמה רגעים נוגעים ללב

    אחד הדברים הטובים במייקל קיין כשחקן הוא שגם כשהוא עושה מבטא אמריקני, הוא מצליח לעשות את זה בחינניות ואמינות משכנעת עד שהאמריקניות שלו נראית טבעית לחלוטין. וכך, יחד עם צוות שחקנים מוכשר למדי לצדו, הוא מצליח להפוך את "סיפור האהבה של מיסטר מורגן" ("אהבה אחרונה" אם לתרגם את השם המקורי) לסרט סביר ואפילו נעים לצפייה.

     

    ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    קיין מגלם את מת'יו מורגן, אמריקני בן 80 - גילו האמיתי של קיין, אגב - מורה לפילוסופיה בגמלאות שחי בפריז ומתמודד עם אבל מתמשך מזה כמה שנים על אובדנה של אשתו (ג'ואן מורגן). דקות הסרט הראשונות מצליחות להעביר באופן מלא חמלה ואפקטיבי, גם אם סנטימנטלי מאוד, את החוסר שהותירה אשתו.

     

    הטריילר של "סיפור האהבה של מיסטר מורגן"

    הטריילר של "סיפור האהבה של מיסטר מורגן"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בשימוש במשחקי תנועת מצלמה ועריכה, אשתו המתה מופיעה לצדושל מיסטר מורגן, נוכחת-נעדרת שהבלחותיה הרגעיות רק מדגישות את בדידותו הנוגעת ללב. זו תחבולה קולנועית דומה לזו שהשתמש בה מיכאל הנקה ב"אהבה" המצוין והקשה, שעוסק גם הוא באהבה ואובדן עם דעיכת החיים בגיל מבוגר.

     

    אלא שבניגוד ל"אהבה", "מיסטר מורגן" - סרטה של סנדרה נטלבק שביימה וכתבה את התסריט לפי ספר של פרנסואה דורנר, אמנם לוחץ על כל הכפתורים ומשתהה עליהם, אך הוא פחות אכזרי, יותר מרוכך וגם מעט צפוי. סיפורו של מת'יו מרפרף בעדינות מעל הזיקנה, אך לא מבקש להציג מראה ברוטלית - אלא להישאר במחוזות מוכרים ובטוחים יותר.

     


    ולכן מת'יו, זר בפריז, שמתעקש לא ללמוד צרפתית למרות שהוא חי בה כבר כמה שנים טובות, פוגש בפולין (קלמנס פואזי המצוינת, "ברוז'"), צעירה פריזאית שפגישה מקרית איתה מובילה לקשר רגשי משמעותי בין השניים. מה שיכול היה להיות דיון מורכב על משיכה בלתי מקובלת חברתית בין אישה מאוד צעירה לבין גבר מבוגר ממנה בהרבה, נשאר במחוזות יותר סטנדרטיים.

     

    פולין ומת'יו מפתחים קשר משפחתי-חברי חלופי, עד שמשפחתו האמיתית של מת'יו נכנסת לתמונה. המשבר המתמשך שבו מצוי הזקן מוביל להגעת שני ילדיו הביולוגיים לפריז: קרן (ג'יליאן אנדרסון) דמות שטחית ומיותרת למדי שמייחסת יותר חשיבות לשופינג בפריז מאשר לאביה, ומיילס (ג'סטין קירק - אנדי מ"הדשא של השכן").

     

    בין הבן, האב ורוחה של האם, נכנסת פולין ומתרחשת ההתנגשות הבלתי נמנעת בין האופן שבו היא רואה את מת'יו, אל מול האופן שבו בנו, עם כל מטעני העבר, רואה אותו. שלושתם אמינים ומעוררי אמפתיה, אבל מה שמתחיל כסרט ממוקד הולך ומתפזר ונהיה מעט מעיק באמצעו.

     

    ביסוס דמותו של מת'יו כפילוסוף ואינטלקטואל מוסיפה דיאלוגים סמליים, שמדברים לרוב מסביב לנושא ולרגשות עצמם. הם מעט מתישים, ולמרות שבהמשך יש איזו תנועה עלילתית והדמויות מדברות קצת יותר לעניין, ההתרחשות כבר מרגישה מעט מודבקת. הכנסת ילדיו של מת'יו לתמונה, על אף שסביר להניח שכך היא מתרחשת גם בספר, נראית כאילו שמישהו לא האמין שאפשר להתמקד סרט שלם באדם מבוגר ובידידתו הצעירה, ולעבור את התהליך רק איתם.

     

    למרות שהיה הגיוני עלילתית להפגיש את האב והבן כדי שיילבנו עניינים, ההוספה של מיילס לעלילה בעיקר מבלגנת אותה, ופולין כמתווכת תקועה באמצע בלי הצדקה של ממש. יש די והותר נשים שגדלו עם חוסר בדמות אב ראויה - זה עדיין לא הופך את כולן לחברות הכי טובות של גברים שמבוגרים מהן בעשורים רבים. זה פשוט לא מספיק, ולא ניתן לה כל מניע אחר ברור לכך.

     

    עם כל המגרעות, יש ב"סיפור האהבה של מיסטר מורגן" הרבה רגעים נוגעים ללב, וכימיה מצוינת בין קיין לפואזי שמפצה במעט.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סיפור האהבה של מיסטר מורגן. כמה רגעים נוגעים ללב
    לאתר ההטבות
    מומלצים