שתף קטע נבחר

ההאטה מתגברת: המשק צמח ב-1.7% בלבד

הלמ"ס: הצמיחה במשק ירדה ברבעון השני ל-1.7%, בחישוב שנתי, לעומת 2.8% ברבעון הראשון ו-2.5% ברבעון האחרון של 2013. צמיחה של 1.7% משמעותה צמיחה אפסית לנפש, כיוון שהנתון זהה לקצב הגידול באוכלוסיה. הורדת תחזית הצמיחה עשויה להוביל את האוצר להעלאת מסים

המשק הישראלי צמח ברבעון השני של שנת 2014 ב-1.7%, בחישוב שנתי. זאת, לאחר צמיחה של 2.8% ברבעון הראשון של השנה ו-2.5% ברבעון האחרון של 2013. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפירסמה היום אומדן ראשון למחצית הראשונה של שנת 2014.

 

 

במחצית הראשונה כולה נרשמה צמיחה של 2.5%, בחישוב שנתי. זאת, לעומת צמיחה של 3.2% במחצית השנייה של שנת 2013 ועלייה של 3% במחצית הראשונה אשתקד.

 

1.7% הוא קצב הגידול המשוער של האוכלוסייה בישראל. כלומר, צמיחה של המשק בשיעור של 1.7% מהווה צמיחה של 0% לנפש. מקובל כי הצמיחה לנפש, ולא הצמיחה כולה, היא זו שמשקפת את התקיימותם של תהליכים רצויים בכלכלה, כמו היווצרות מקומות עבודה חדשים, גידול בצריכה וגידול בהשקעות.

 

אם כך, העובדה שבחודשים אפריל-יוני 2014 לא התקיימה כלל צמיחה לנפש בישראל, מהווה תמרור אזהרה למעצבי המדיניות הכלכלית, במיוחד בהתחשב בעובדה שנתונים אלה לא משקפים את השפעות מבצע צוק איתן על הכלכלה.

 

הרקע: ירידה חדה בייצוא

ההאטה בקצב הצמיחה ברבעון השני נובעת בעיקר מירידה של 17.7% בהיקף היצוא. הירידה ביצוא נובעת בעיקר מהשחיקה ברווחי היצואנים כתוצאה מהתחזקות השקל מול הדולר ומהירידה בביקושים העולמיים בעקבות הצמיחה הנמוכה במדינות אירופה ובארה"ב.

 

בנוסף, נרשמה ירידה של 4.5% בהשקעה בנכסים קבועים, נתון המשקף את ההשקעה בבנייה, בציוד ובמכונות, בפתיחת עסקים חדשים ובהרחבת עסקים קיימים. מנגד, נרשמה עלייה של 3.1% בהוצאה לצריכה פרטית ושל 4.2% בהוצאה לצריכה ציבורית.

 

הנתונים אודות ההאטה בקצב הצמיחה ברבעון השני של 2014 מצטרפים לנתונים חלשים נוספים של המשק הישראלי שפורסמו בתקופה האחרונה, בהם עלייה של שיעור האבטלה מ-6% ל-6.3%, ודיווחי התעשיינים על פיטורים והאטה בייצוא. לנתונים אלה, יחד עם הנתונים אודות הפגיעה שגרם מבצע צוק איתן לעסקים (ולתיירות בפרט) צפויה להיות השפעה על התחזיות של משרד האוצר בנוגע לקצב הצמיחה והיקף גביית המסים בשנת 2015. 

 

תחזיות אלה מוכנות בימים אלה, לקראת הגשת תקציב המדינה לשנה הבאה לממשלה ולכנסת. בשלב זה, טוענים במשרד האוצר כי לא יידרשו העלאות מסים משמעותיות כדי לעמוד ביעד גירעון הנמוך מ-3%. אולם, הנחה זו תלויה בתחזית הצמיחה לשנה הבאה ובתחזית הגבייה ממסים הנגזרת ממנה. הורדה משמעותית של תחזית הצמיחה עשויה להוביל את האוצר למסקנה כי ללא העלאות מסים נוספות, לא יהיה ניתן לעמוד ביעד הגירעון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים