שתף קטע נבחר

איך חוזרים מפה למציאות?

ארבעה ימים לתוך המסע ואתי מזוז מגלה שהחששות נעלמו כלא היו, הנפש קלילה יותר והיא מתחילה ליהנות גם מהרגעים הלא נוחים, מתאהבת בנשים שנמצאות איתה ומבינה שהיא יוצרת לעצמה חוויות שילוו אותה כל חייה

ארמניה היא ארץ של הפתעות וניגודים - חם ביום וקפוא בלילה. השמש קופחת ואז לפתע השמיים מאפירים, עננים כבדים וגשם זלעפות ניתח על הארץ ואז שוב צצה לה השמש שמחממת אותנו בנעימות.

 

 

בימים שלפני המסע אני נעה בין רגעים של חרדה למחשבה המטרידה על כך שאני הולכת לבלות שמונה ימים ושמונה לילות עם עשרות נשים שמעולם לא הכרתי. אבל ברגע שאני מגיעה לנקודת המפגש שלנו, התרגשות פשוט בעיצומה: זהו, זה התחיל.

 

הנה זה מתחיל - המסע הגדול (צילום: איה בן עזרי) (צילום: איה בן עזרי)
הנה זה מתחיל - המסע הגדול(צילום: איה בן עזרי)

 

אנחנו עוד לא נוחתות וכבר אני מרגישה את הפרפרים שגרים לי בבטן רוחשים במרץ וסוחפים איתם את האדרנלין שרמתו בדם עולה מרגע לרגע. תחושה של "הנה זה קורה" וסוג של אופוריה. אנחנו נוחתות בירוואן, בירת ארמניה, מקבלות את הג'יפים שלנו ויוצאות לדרך, להגשים את החלום.

 

פאר היצירה האלוהית

אני ישנה באוהלים ומגלה שגללים של פרות הם חומר בעירה מצוין. יוצאת לטרק מדהים ומגלה את יופיה של הארץ הזאת: אנחנו הולכות בשביל ומרגישות כאילו איש מעולם לא היה שם קודם. יכול להיות שאנחנו ראשונות פה? מגיעות

לפינת חמד בין מפלים זורמים ומטפסות את הדרך חזרה כשהלב מתרחב משמחה: עשינו את זה, כולנו. ביחד. וכמה ארמניה יפה לנו, פשוט מדהימה ביופיה.

 

בלילה הראשון אנחנו ישנות באחו, צוות מאגמה מחכה לנו עם מאהל מסודר ומואר וארוחת ערב נפלאה. בבוקר אנחנו מגלות שישנו בחלקת אלוהים קטנה. ושוב אנחנו יוצאות לדרך, השיירה שלנו מתפתלת בדרכי עפר נפלאות ואנחנו מעפילות איתה עד ללועו של הר הגעש. מקבלות את השקיעה יחד, ברגעים של קסם, ישנות בלוע ההר ומגלות משמעות חדשה למילה קר ואז מתעוררת בבוקר אל מול הנוף המדהים. התגלמות מלאה של פאר היצירה האלוהית.

 

גאה לקרוא לנשים האלה חברות

ארבעה ימים אחרי שיצאנו לדרך, אני מביטה בחברותי למסע ויודעת שהן לא שותפות שלי למסע - הן חברות שלי. נשים שאני גאה ושמחה לקרוא להן חברות. אני יודעת שכל אחת מהן מרגישה כמוני. יודעת שכל אחת מהן מתרגשת ושמחה שהיא כאן בדיוק כמוני. הן נרגשות כמוני, הולכות על הכל - בדיוק כמוני.

 

ארבעה ימים אחרי שיצאנו לדרך ושום דבר יותר לא מפחיד אותי. התנאים במסע המיוחד שלי לא קלים, הלילות באוהל לא פשוטים וחלקם חסרי שינה אבל אני מתחילה ליהנות גם מהרגעים הלא נוחים. כל הנוחות שבחיי נעלמה לה והיא זיכרון רחוק ואני מבינה שזה לא בגלל שהפכתי לאישה אחרת, זה בזכות הדברים החדשים שנכנסו לחיי, שרק בזכותם אני מגשימה את החלום. התנאים קשים אמרתי? אז זהו שהם כבר לא קשים, ואני מעזה לכתוב שאני פשוט נהנית מכל רגע.

 

גאה לקרוא להן חברות (צילום: מרינה שוט) (צילום: מרינה שוט)
גאה לקרוא להן חברות(צילום: מרינה שוט)

 

חיבור בין עולמות

המיוחד במסע בו אני משתתפת הוא שחברותי למסע הינן חילוניות, דתיות ושומרות מסורת שיצאו יחד למסע משותף. זהו ללא ספק מסע מעורב ומלמד, מסע של ויתורים מתוך רצון, בדיקת דרך משותפת, ובעיקר אין סוף של נתינה וכבוד. זה קורה בזכות הארגון למופת, התכנון המוקפד, האוכל הטעים, המדריכה הסוחפת והצוות המדהים של המסע הזה. הם פה בשבילנו, כדי שנגשים את החלום. כי אם יש משהו שאני מרגישה פה בכל רגע ורגע, אם יש משהו שאני לא מפסיקה להתפעל ממנו זאת הרגישות לצרכינו, האכפתיות וכמות האהבה הנדירה שאנחנו מקבלות מצוות מאגמה שמוביל את המסע שלנו. ארבעה ימים אחרי שיצאנו לדרך, אני מרגישה מיוחדת, אני מרגישה שייכת, גם לחברותי החילוניות וגם לחברותי שומרות המסורת.

  

חלק מדבר גדול שעוזר לי להגשים את עצמי - אני לומדת לאט-לאט להיפתח ולחלוק את רגשותי. לשתף בסודותי שחלקם הכבידו עלי ועכשיו כבר לא. אני לומדת לכבד, לאהוב את השונה ממני ולראות כמה הוא בעצם דומה לי. אני לא לבד ולא מרגישה לבד. אני מרגישה איך כל יום במסע הזה מרומם את הנפש לגבהים שלא העזתי לחלום שאגיע אליהם ואני מבינה שממש ברגעים אלה, אני מייצרת אין סוף רגעים גדולים שעוד ילוו אותי הלאה. לכל מקום אליו אגיע אצור לעצמי רגעים מכוננים בחיי.

 

פאר היצירה האלוהית (צילום: איה בן עזרי) (צילום: איה בן עזרי)
פאר היצירה האלוהית(צילום: איה בן עזרי)

 

איך חוזרים מפה למציאות?

ארבעה ימים בתוך המסע ואני תוהה איך חוזרים מפה למציאות, איך לא מתעוררים בבוקר עם הנשים המדהימות שנמצאות איתי בארמניה ובלי הצוות המדהים? במשך שמונה ימים, במסע אל החלום שלי, אנחנו עוברים יחד חוויות שאיש מלבדנו לעולם לא יבין. האנשים שנמצאים כאן איתי הופכים למרכז החיים שלי במסע אל החלום. הם, שלא הכרתי לפני המסע, הופכים להיות שותפים נפלאים בחוויות ובזיכרונות שאני אוספת. זיכרונות שאני אוצרת בתוכי ושומרת מכל משמר. אני יודעת שהם יעזרו לי לעבור את הימים שאחרי.

 

היציאה למסע היתה חלום שלי והיא תישאר לנצח שלי. אבל היום יש לי שותפים ושותפות לחלום הזה: נשים מדהימות ואמיצות שהיו איתי כאן. חברותי הנפלאות לחוויות, לאתגרים, להתרגשות, לשיחות, לריקודים, לשמחה, לדמעות, לכל מה שהיינו, עשינו וחווינו יחד. זה קורה בעיקר בזכות הצוות המדהים של מאגמה: מדובר באנשים שלא עוצרים לרגע מהעשייה ומהנתינה האין סופית שהם אימצו כדרך חיים. אין דרך לתאר את מה שהם עושים כדי שהחלום האלוהי שאני נמצאת בתוכו יישאר ויחרט בליבי לעד. צוות שמכוון אותי ואת חברותי למסע לחיים שלמים של הכרה בטוב - גם כשהטוב הזה לא תמיד נוח או מקובל.

 

איך חוזרים מפה לשגרה? (צילום: איה בן עזרי) (צילום: איה בן עזרי)
איך חוזרים מפה לשגרה?(צילום: איה בן עזרי)

 

ארבעה ימים אחרי שיצאתי למסע מאגמה צ'אלנג', אני יודעת שהמסע הזה יחרט וישאר בליבי לעד ואני כבר מחכה למסע הבא שלי. אני יודעת היום, שכל מסע כזה יתחיל כחלום ויהפוך לדרך חיים.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איה בן עזרי
לגלות את העולם מחדש
צילום: איה בן עזרי
מומלצים