שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    עתירה לבג"ץ נגד קידוחי הנפט ברמת הגולן

    ארגון 'אדם טבע ודין' ותושבי הגולן הגישו עתירה לבג"ץ נגד האישורים שניתנו לחברת אפק שבבעלות אפי איתם לבצע קידוחי נפט ברמת הגולן. מחר יכריעו וועדות התכנון על על הפרויקט להפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה, שגם אותו מוביל איתם. חברת אפק בתגובה: "מיחזור של טענות"

    ערב ההכרעה על פרויקט פצלי השמן בחבל עדולם - ארגון אדם טבע ודין ותושבי הגולן הגישו הבוקר (ב') עתירה לבג"ץ נגד האישורים שניתנו לחברת אפק לבצע את קידוחי הנפט ברמת הגולן. 

     

    הפקת נפט בישראל - כתבות נוספות בכלכלה ירוקה :

     

    חברת אפק היא חברת בת של חברת ג'יני אנרגיה. יו"ר אפק הוא שר התשתיות לשעבר, תא"ל (מיל) אפי איתם. בחודש יולי האחרון העניקה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון לחברה, היתר לבצע קידוחי ניסיון לחיפוש נפט בדרום רמת הגולן.

     

    בעתירה שהוגשה הבוקר, מבקשים העותרים צו ביניים למניעת ביצוע הקידוחים בשטח, בטענה כי האישור ניתן בחוסר סבירות קיצוני וללא תשתית עובדתית מלאה. לטענת העותרים, הקידוחים עלולים להוביל לנזקים סביבתיים חמורים בהם זיהום מי תהום ותנודות של הקרקע. 

     

    העתירה הוגשה יום קודם להכרעת וועדות התכנון על הפרויקט להפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה, שגם אותו מוביל אפי איתם, כיושב הראש של חברת IEI. גם פרויקט זה זוכה להתנגדות רחבה מצד ארגוני סביבה וחברה, מחשש לנזקים סביבתיים נרחבים.

     

    "ישראל תצעד לראש המדינות המזהמות"

    בעתירה שהוגשה הבוקר נגד קידוחי הנפט המתוכננים ברמת הגולן נטען, כי סוג הנפט המצוי בשטח הרישיון, הוא ככל הנראה נפט בתצורה מוצקה ולא נוזלית (Tight oil) וכי הפקת הנפט בתצורה זו דורשת הפעלת אמצעים מיוחדים באמצעות "פיצוח" הסלע, על ידי הזרקת מים וכימיקלים בלחצים גבוהים, לרוב בשיטה הידועה בשם פראקינג.

     

    על פי חוות דעת מקצועיות שצורפו לעתירה, שיטה זו כוללת שימוש בכמויות אדירות של מים ושל כימיקלים שונים, באופן שתוצרי הקידוחים עלולים להוביל לזיהום מי התהום. בנוסף נטען, כי שיטה זו עלולה להוביל לתנודות אדמה באזור המאופיין ברגישות סיסמית גבוהה.

     

    "דרום-מזרח רמת הגולן, האזור בו מבקש היזם לפעול, הינו שטח רגיש וייחודי מבחינות רבות", נטען בעתירה. "בהקשר הסביבתי והבריאותי, הרגישות נוגעת בעיקר למקורות מים המשמשים ציבור נרחב במדינת ישראל. מתווספת לכך רגישות סיסמית, לגביה מוגדר האזור כבעל הרגישות הגבוהה ביותר בתחום. משמעות הדבר היא כי כל התערבות בקרקע ובתת הקרקע עלולה לגרום נזק רב, וכי הסיכון הפוטנציאלי הינו חמור ורב משמעות, בין היתר עבור משק המים ובריאות הציבור בישראל".

     

    עו"ד קרן הלפרן-מוסרי, סמנכ"לית הארגון, מסרה כי גורמים מקצועיים דוגמת מנהלת הכנרת וחברת מקורות, לא נכחו כלל בדיון בו אושרה התכנית להפקדה ולא התבקשו לחוות דעתם על המסמך הסביבתי. "הוועדה המחוזית החליטה לאשר את קידוחי הניסיון, זאת על אף המידע על הסיכונים החמורים שהובא בפניה ועל אף פערי המידע שנותרו וצוינו מפורשות על ידי חברי הוועדה, כל זאת תוך דחייה על הסף של מרבית ההתנגדויות שהועלו בפניה".

     

    עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין', מסר כי "ניכר כי ממשלות ישראל לוקות בפיצול אישיות, כאשר מצד אחד הן מכריזות על חשיבות הפיתוח של אנרגיות נקיות ושאיפה להפחתת התלות באנרגיות מזהמות ומתכלות, אך מנגד ממשיכות להעניק רישיונות ליזמים פרטיים עבור הפקת נפט, שיצעיד את ישראל לראש מצעד המדינות המזוהמות ביותר". 

     

    מחברת אפק נמסר בתגובה: "מדובר במיחזור של טענות שכבר נידונו בהרחבה בועדה המחוזית ובבג"ץ. הטענות נדחו על הסף על ידי הגורמים המקצועיים. חברת אפק גאה להוביל את הפרויקט הלאומי לחיפוש נפט בגולן. אנו תקווה כי החיפושים הללו ישאו פרי ויובילו את ישראל לעצמאות וביטחון אנרגטי".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רועי חן
    רמת הגולן. אזור בעל רגישות ססמית גבוהה
    צילום: רועי חן
    מומלצים