שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פעם, גם הגויים עשו "תשליך"
    הפעם הראשונה שבה שומעת היהדות על מנהג התשליך, היא לפני כ-700 שנה. מה גרם ליהודים (בעיקר באשכנז) ללכת את מקורות מים שיש בהם דגים, ולנער את בגדיהם?

    מהו מקורה של התכנסות יהודים ליד נהר או ים בראש השנה אחרי הצהריים? מניין צץ המנהג לנער בראש השנה את כיסי המכנסיים ליד מקור מים? האם ניעור הכיסים הוא בקשת סליחה, או עשיית תשובה? ומדוע עדיף מקור מים שחיים בתוכו דגים - על דלי, גיגית או בריכת שחייה הגדושים במים?

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    הכל על החג: הלכות, מנהגים - וצ'ופר להדפסה

     

    מנהג בישראל הוא שביום הראשון של ראש השנה, בשעות אחרי הצהריים, נוהגים ללכת אל מקום שיש בו מים (ים, נהר, באר או מעיין) - ורצוי שיהיו בו דגים, ואומרים את תפילת ה"תשליך". שורשי מנהג זה נעוצים באגדה, ואין לו מקור הלכתי ראשוני כלל. גדולי הפוסקים של ימי הביניים ובראשם הרמב"ם והרי"ף, אינם מזכירים מנהג זה. מחבר "שולחן ערוך" גם כן נמנע מלהזכיר מנהג זה, וניתן למצוא את איזכורו רק בהערות הרמ"א (בן המאה ה-16), הכותב "והולכין אל הנהר לומר 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם'" (מיכה ז', י"ט).

     

    ראש השנה איז אין דה האוס:

     

    אזכור ראשון למנהג ה"תשליך" נמצא בספרו של המהרי"ל - "אבי מנהגי אשכנז" (שחי במאות 14-15), הכותב: "מה שנוהגין לילך בראש השנה אחר הסעודה אצל ימים ונהרות להשליך במצולות ים כל חטאותינו". וכל כך למה? התשובה השכיחה ביותר מבוססת על האגדה כי בדרכו לעקוד את יצחק בנו - נתקל אברהם אבינו בשטן שניסה לשכנעו שלא יקיים את מצוות העקידה. באחת הפעמים נעשה השטן לפניהם כנהר גדול, ונכנסו אברהם ויצחק במים עד צווארם. אמר אברהם אבינו לפני הקב"ה: רבונו של עולם, באו מים עד נפש, אם אני או יצחק בני טובע - על ידי מי יתייחד שמך בעולמך? מיד גער הקב"ה בנהר, וניצול. לפיכך אנחנו הולכים אצל ימים ונהרות להזכיר זכותם שמסרו נפשם על קיום מצוות ד' ובאו עד צווארם במים.

     

    דגים טובים לישראל

    למנהג התשליך ניתנו טעמים שונים, ויש בכך כדי להעיד שמקורו כלל לא ברור וטעמיו הם לפי הנסיבות המקומיות או לפי יכולת המסביר:

    בעל "הלבושים", ר' מרדכי יפה (פראג מאה 16), כותב כי "רגילין לילך לנהר שיש בו דגים, שאנו נמשלים כדגים הללו שנאחזים במצודה, כך אנו נאחזים במצודת הדין, ועל ידי זה מהרהרים בתשובה".

     

    הנה מצאנו הסבר הקושר את התשליך לטעמו של היום - התשובה. הרמ"א קושר אף הוא את ה"תשליך" בדגים, אך מסיבות אחרות "שרואים (כאשר עומדים ליד המים) דגים חיים ואפשר שיהא לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כמו דגים".

     

    ועוד טעם מצאו בדגים: "מה דגים הללו אין להם גבינים (עפעפיים), ועיניהם פקוחות תדיר - כך עין של מעלה פקוחה עלינו תמיד לטובה .זאת ועוד, כשם שעיניי הדג תמיד פקוחות, כך יתעורר גם האדם לפקוח עיניו להביט על מעשיו ולהרהר בעוונותיו".

     

    טעם נוסף נקשר במנהג להמליך מלכים ליד מעיין מים (מל"א, א', ל"ג). בכך מתקשרים עם אחד מתכניה המרכזיים של תפילת ראש השנה - המלכתו המתחדשת של הקב"ה עלינו.

     

    ומאיפה בא ניעור הכיסים?

    יש הרואים את מקורו של מנהג ה"תשליך" במסופר בספר נחמיה (פרק ח', א'-ג'), כי בראש השנה "וייאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים... ויביא עזרא את התורה לפני הקהל... ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים".

     

    אמירת תפילת התשליך מלווה בתנועות ייחודיות שצריך לעשות המתפלל. בספר "חמדת ימים" שזהות מחברו לא ידועה, אך הוא משקף את מנהגי מקובלי צפת, נאמר "ויגביה שני צידי הגלימה מחציה, וכשיגיע (לאמירת) 'ותשליך במצולות ים', אז ישלשלם וינערם. וכן יעשה ג' פעמים".

     

    הנה כי כן, זהו המקור לניעור הכיסים המתלווה לתפילת "תשליך": ניעור הכיסים נועד לנער את העוונות שדבקו באדם ממנו והלאה אל המים

    העומדים בים, בנהר או בגיגית, או אף לאלה הנשפכים מהברז לכלי כלשהו.

     

    למנהג תפילת התשליך ישנם, כפי שראינו, טעמים שונים שאין כל קשר ביניהם - מלבד עובדת קיומם בראש השנה. כמה וכמה חוקרים הבהירו כי מנהג זה מבוסס, כמנהגים רבים ביהדות, על מה שראו יהודים בחברה הלא יהודית, בעיקר בארצות אשכנז שם חיו.

     

    חידוש משמעותי ביותר בהבנת ה"תשליך" נותן הפרופ' דניאל שפרבר, בסדרת ספריו המעולה "מנהגי ישראל". על פי מחקרו היה מנהג דומה מקובל בקרב הנוצרים בעיר קולון (קלן) שבגרמניה כבר במאה ה-14. זוהי ככל הנראה דוגמה נוספת להשפעה או לאימוץ של מסורת לא יהודית והתאמתה לרעיונות ולצרכים יהודיים.

     

    האם בכך נפגעת התפילה. בוודאי שלא. הכוונה היא הקובעת, היא המשמעותית, היא עיקרו של יום הדין - ראש השנה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    "תשליך". מנהג עם קבלה
    צילום: מוטי קמחי
    ד"ר יואל רפל
    מומלצים