שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "סולו בשניים": הים סוער, הסרט לא
    איך מעבירים סרט שלם על סירת מירוץ בלב ים? נופים מהממים יש, וגם סערות, אבל בכל הנוגע לדמויות והיחסים ביניהן, אין יותר מדי לצפות מ"סולו בשניים". בצרפת בכלל טוענים שמדובר בפרסומת בוטה באורך 97 דקות

    "סולו בשניים" מספר על יאן קרמדק המגשים את חלומו ומשתתף לראשונה במרוץ ה-Vendée Globe - תחרות שיט הנמשכת שלושה חודשים במסגרתה מקיפים המשתתפים את העולם בשיוט יחיד, ללא הפסקה וללא עזרה. כאשר הוא מגלה שאל סירתו הסתנן נער ממאוריטניה המבקש להגיע לצרפת - עניין שגילויו יוביל לפסילתו מן המירוץ - עליו להחליט כיצד להתמודד עם המצב אליו נקלע.

     

    עוד ביקורות סרטים ב-ynet:

    נקודת שיוויון

     

     

    הטריילר של "סולו בשניים"    ( )

    הטריילר של "סולו בשניים"    ( )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עם קצת יותר פואטיות שתעביר את מצבו הנפשי של אדם על סירה קטנה בלב ים, או עם קצת יותר דרמה ביחסים בין השייט לנער, או עם סצנות אקשן קצת יותר מלהיבות בים הסוער - חוויית הצפיה יכולה הייתה להיות משמעותית הרבה יותר. בהיעדר כל אלה, למרות תקציב של 23 מיליון דולר, ההפקה הצרפתית-בלגית-ספרדית הזו נותרת בגדר סרט קטן וחביב אך אנמי, שיקסום בעיקר לחובבי שיט וספורט אתגרי.

     

    זהו סרטו הראשון כבמאי של כריסטוף אופנשטיין, אשר מאחוריו סרטים רבים כצלם ("שקרים לבנים קטנים", "קשרי דם"). נסיונו הרב ודאי היה לו לעזר בהתמודדות הטכנית עם האתגרים שזימן צילום הסרט, כמו נוכחותם של 15 אנשי צוות בממוצע על סיפונה של הסירה הקטנה בעת הצילומים. הטכניקה של צילום בגובה העיניים - בעיקר בעת התנדנדויות וגלים הנשברים על הסיפון - בנוסף על אי השימוש במוזיקה, מעניקים לרגעים אלה הרגשה ריאליסטית כאילו אנו עצמנו נמצאים על הסירה ומהווים החלטה אמנותית מעניינת.

     

     

    את קרמדק מגלם השחקן הצרפתי המוערך פרנסואה קלוזה ("מחוברים לחיים"). יחסיו עם הנער מאנו (סמי סגיר) מתפתחים בכיוון הצפוי - מכעס וחשד ועד לידידות. גם בהשתלשלות זו יש משהו ריאליסטי: אין השתפכויות רגשניות, גילויים מפתיעים, שיתוף פעולה הירואי וגם לא יותר מדי הומור. עניין זה אמנם מונע מהעלילה לגלוש למחוזות מופרכים, אך מצד שני מותיר אותנו מעט אדישים למערכת היחסים וליכולת לפתח הזדהות עם הדמויות. במילים אחרות, אל תרגישו רע אם אל לבכם תתגנב משאלה שהילד המהגר הנחמד יתגלה כשודד ים רצחני ויכניס קצת ריגוש לכל העניין.

     

    מלבד הנוסע הסמוי המצטרף במהלך הנסיעה והשיחות עם עמיתיו למירוץ ומפקחיו, מי שעוד מפיגה את בדידותו של השייט היא חברתו מארי (וירז'יני אפירה), איתה הוא נמצא בקשר סקייפ יומיומי. עלילת המשנה מתארת את היחסים בין מארי לבתו הקטנה של קרמדק עליה הופקדה לשמור. גם היחסים ביניהן הופכים מכעס ורתיעה של הילדה לקירבה וחברות, רק שכאן זה קורה ממש בין לילה, בלי התפתחות של ממש או מהלך עלילתי שיצדיק זאת.

     

    הדמות המעניינת בסיפור הוא דווקא אחיה של מארי, פרנק (השחקן והבמאי גיום קאנה, שנהנה בעבר משירותיו של אופנשטיין כצלם בסרטיו "אל תגלה" ו"קשרי דם") - שייט גם הוא, אשר פציעה מנעה ממנו להשתתף במירוץ והוא נתן את סירתו לקרמדק שהתחרה במקומו. מצד אחד הוא מפרגן לבן זוגה של אחותו, מנהל עמו שיחות מוטיבציה ועוזר לו, ומצד שני הוא חש קנאה בלתי נמנעת וצביטה בלב לאור הישגיו. אגב קאנה עצמו רצה להיות אלוף מרוצי סוסים, אך פציעה קטעה את תכניותיו והפנתה אותו אל עולם הקולנוע. חבל שהדמות שהוא מגלם מקבלת כאן משקל כה קטן.

     

    לצד ביקורות טובות יותר או פחות על הסרט, נישמעו בצרפת קולות שהצביעו על הבעייתיות שטמונה בקשר של ההפקה עם חברה תעשייתית גדולה המשמשת לה כספונסר - החברה DCNS העוסקת בתעשיית כלי השיט. מעבר למיליון היורו שתרמה לתקציב, היא גם זו שייצרה את הסירה המשוכללת עליה מפליג הגיבור והלוגו שלה מופיע במופגן על הסירה ועל בגדיו לאורך כל הסרט.

     

    לא מדובר כאן בפרסומת סמויה: הסירה מהווה גורם חשוב ומרכזי בסרט, ובאתר של DCNS מציינים בפירוש כי הם מקווים ששיתוף הפעולה הזה יעלה את מוניטין החברה,

    ימשוך אליה כישרונות חדשים ויקדם צמיחה בשווקים חדשים. הם מציינים בגאווה כי הסרט והדמות הראשית מגלמים את רוח ערכי החברה: הגשמת מטרות, אמון וכבוד. אך מסרים אלה מקבלים משמעות בעייתית במיוחד לאור העובדה ש-DCNS עוסקת בין השאר גם בהנדסת אנרגיה גרעינית.

     

    מי שיגיע לסרט מצוייד במידע הנ"ל, עשוי לחוש כי הוא צופה בסרט פרסומת ארוך במיוחד. מי שלא בקיא או לא מתעניין בנושאים אלה, נותר עם סרט שמצליח לא לשעמם גם אם רובו מתאר את שגרת יומו הלא מסעירה במיוחד של אדם החי על סירה בלב ים במשך שלושה חודשים, וזה כשלעצמו הישג מרשים. סיום הסרט ימצא את הצופים התמימים יותר עם חיוך קטן של תקווה ברוח האנושית. את השאר, הוא ימצא בעיקר מברכים על הימצאותם על קרקע יציבה, עטופים בבגדים יבשים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים