אז מה באמת כתב אבו מאזן על השואה?

נאומו החריף של הנשיא הפלסטיני אבו מאזן בעצרת האו"ם, שבו האשים את ישראל ברצח עם, עורר תגובות קשות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ענה לו מעל אותה הבמה, והזכיר את החיבור האקדמי מלא השקרים שלו בנושא השואה. אז מה באמת כתב מחמוד עבאס לגבי השמדת ששת המיליונים?

התייחסותו לשואה ידעה שינויים קיצוניים לאורך השנים. בשנת 1982, כבר כמחזיק תיק החוץ של אש"ף, סיים אבו מאזן את לימודיו לתואר דוקטור בברית המועצות, במכון לחקר המזרחנות של האוניברסיטה לידידות בין העמים במוסקבה. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "הקשרים בין הנאצים לציונות בשנים 1945-1933". המנחה היה פרופסור ולדימיר איבנוביץ' קיסילב, שהתמחה בענייני הפלסטינים וישראל. בראיון שנערך עם קיסילב שני עשורים לאחר מכן במגזין "קומרסאנט" הוא העיד שאבו מאזן היה סטודנט מוכן היטב והגיע למוסקבה אחרי שבחר את נושא המחקר ועם חומר רב באמתחתו. בעבודתו טען אבו מאזן כי הדעה הרווחת בקרב ההיסטוריונים על כך שבשואה נספו שישה מיליון יהודים מנופחת.

שנתיים אחר כך, בשנת 1984, פרסם אבו מאזן בירדן ספר בשפה הערבית בן 253 עמודים שהתבסס על עבודת הדוקטורט ונקרא "הפן האחר: הקשרים הסודיים בין הנאצים להנהגת התנועה הציונית". שם נכתב כי בהסכם ההעברה שנחתם בין השלטון הנאצי לבין הסוכנות היהודית (שמטרתו הייתה לאפשר ליהודי גרמניה להגר ממנה לארץ ישראל ולשמור על חלק מרכושם והונם), התנועה הציונית בגדה ביהודים ושיתפה פעולה עם הנאצים בהשמדתם.

"נראה כי האינטרס של התנועה הציונית הוא לנפח את המספר הזה (שישה מיליון) כך שהישגיה יהיו גדולים יותר", כתב אבו מאזן. "בשל כך הם חתרו להדגיש את המספר הזה כדי לזכות בסולידריות עם הציונות מצד דעת הקהל הבינלאומית. חוקרים רבים חולקים על המספר שישה מיליון והגיעו למסקנות מרשימות - קביעת מספר הקורבנות היהודיים על כמה מאות אלפים בלבד. אחרי המלחמה נפוצה ידיעה ששישה מיליון יהודים היו בין הקורבנות ושמלחמת ההשמדה כוונה בעיקר כלפי היהודים. האמת היא שאין איש היכול לאשש או לשלול מספר זה. ייתכן שמספר הקורבנות היהודיים הגיע לשישה מיליון, אך בו בזמן ייתכן שהמספר קטן משמעותית, נמוך ממיליון".

התנועה הציונית, נטען בספר, נושאת באחריות חלקית להשמדת היהודים. "התנועה הציונית הובילה מסע הסתה נגד היהודים שחיו תחת שלטון הנאצים במטרה לעודד הגירה מגרמניה לארץ ישראל", כתב אבו מאזן ב-1984.

הספר אמנם פורסם בשנות השמונים, אך התקשורת המערבית "גילתה" אותו רק באמצע שנות התשעים, אחרי הסכמי אוסלו. בתחילת שנות ה-2000 התייחס אבו מאזן להאשמות שלפיהן הוא מכחיש שואה, ואמר כי בעת שכתב את הספר היו הפלסטינים במלחמה עם ישראל.

 "כיום לא הייתי מתבטא כך. כיום שורר שלום ומה שאני כותב מהיום ואילך חייב לסייע לקידום תהליך השלום".

מאז, עמדותיו הפומביות של אבו מאזן בנושא השתנו לחלוטין. ב-2010 הוא נפגש עם מנהיגי יהדות ארצות הברית, הבהיר כי הוא מכיר בשואת יהודי אירופה והדגיש כי שלח נציגים פלסטינים לטקסים רשמיים באירופה לזכר השואה, על מנת להשריש את ההכרה בכך בקרב הציבור הפלסטיני.

ביום השואה האחרון, באפריל השנה, עשה אבו מאזן צעד תקדימי ופרסם הודעה שבה הצהיר כי "השואה היא הפשע הנתעב ביותר נגד האנושות שאירע בעידן המודרני". דבריו של הנשיא הפלסטיני פורסמו בשפה הערבית בכל כלי התקשורת הפלסטיניים. בכך הפך אבו מאזן למנהיג הפלסטיני הראשון שיוצא בהצהרה פומבית על השואה שאינה משתמעת לשתי פנים.