שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אין לי סנטימנטים לאולם מלחה / טור

    אחרי תקופת הכחשה ארוכה, רועי מנדל, אוהד שרוף של הפועל ירושלים מתוודה על סלידתו מהאולם הישן והאופטימיות המתוקה שיוצר החדש, רגע לפני שהיא תתחלף בחרדה עמוקה

    אין לי סנטימנטים לאולם מלחה. זהו, הוצאתי את זה. אחרי אינסוף סיפורי נוסטלגיה ורומנטיקה שעוסקים באולם המיתולוגי של הפועל ירושלים, הגיע הזמן לומר את האמת רגע לפני כדור הביניים של פתיחת העונה – מלחה לא היטיב איתנו, אוהדי הפועל, כבר יותר מדי שנים. כן, פעם הוא היה מבצר, כן, היתה בו אווירה נהדרת. כן, פעם יריבות היו מפסידות כבר בשער הגיא. זה היה פעם. הנוסטלגיה משקרת.

     

    ליגת הכדורסל נפתחת:

     

    המציאות, מה לעשות, לא מתיישבת עם המיתוס של מלחה. כבר יותר מדי שנים הוא לא מבצר, אלא יותר מגרש בהזמנה לכל מי שהיא לא הפועל ירושלים - יריבות מרות הרגישו בו יותר מדי נוח, כל קלעי בינוני הרגיש אחרי משחק במלחה מינימום אמיר כץ. כוח ההרתעה של הפועל ירושלים הלך ונשחק ומקבוצה ביתית מובהקת, הפכה הפועל ירושלים לקבוצת צמרת עם ציפיות גדולות שלא מצליחה להשיג את מטרותיה. הבית שהיה אמור תמיד להציל אותך גם כשאתה לא טוב, לא עמד בציפיות. במקום שיעניק ביטחון, הוא רק הוסיף ללחץ - שממילא קיים בירושלים. הביטחון בניצחון הוא כבר יותר מדי שנים הפחד להפסיד.

     

    תקציר: מכבי חיפה - הפועל ירושלים    (סטילס: גיל נחושתן, וידאו: ONE)

    תקציר: מכבי חיפה - הפועל ירושלים    (סטילס: גיל נחושתן, וידאו: ONE)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כמעט 20 שנה באותו היציע (ועשר שנים לפחות באותו מושב עם קימור בישבן), יש הרבה רגעים מופלאים במלחה שאף פעם לא אשכח, כמו גם יותר מדי הדחות מוקדמות בגביע המדינה והפסדים מפתיעים (דוגמא? ההפסד לאשדוד - הקבוצה החלשה ביותר בליגה, במשחק פתיחת העונה שעברה). המעבר לארנה העונה הוא סיפור ענק בהיסטוריה של הפועל ירושלים, הוא רגע מפתח שבו מועדון משנה מקום – ומשנה מזל.

     

    אורי אלון, אייל חומסקי ויתר הבעלים שמו לעצמם מטרה שהיא הרבה יותר גדולה מעוד מיליון דולר בתקציב (שגדל משמעותית ובהדרגה במטרה להיות פקטור רציני גם ביורוליג בקרוב) – לשנות את ה-DNA של המועדון, שהגיע להישגים ענקיים כמו זכייה ביול"ב קאפ, אבל רחוק מלממש את הפוטנציאל שהיה בו ושדבקה בו תדמית לוזרית.

     

    המעבר לארנה הוא סיפור ענק בהיסטוריה של הפועל ירושלים (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
    המעבר לארנה הוא סיפור ענק בהיסטוריה של הפועל ירושלים(צילום: עוז מועלם)

     

    המעבר לארנה מתלבש בול למטרה. הוא הכי גדול, הכי חדש, הכי מרשים. הוא בית חדש לקבוצה שחושבת בגדול ושמה יעדים עם דד ליין. לכן היה כל כך חשוב להסתער על גביע ווינר ולזכות בתואר. כי במשחק שחונך אולם שכזה רק קבוצה אחת יכולה לזכות – וזו הפועל ירושלים. חד משמעית, לא פתוח לדיון, נקודה.

     

    ראשי הפועל ירושלים הצליחו לשמר את השלד של העונה שעברה, שהיה מורכב ממילא מזרים מעולים (דרווין קיצ'ן וברייסי רייט) ומהישראלים הכי טובים שיש (ליאור אליהו, יותם הלפרין, יניב גרין) ולחזק אותו בכוכב על, דונטה סמית' (במפגן כוח אדיר מול מכבי תל אביב), ובשחקנים עם פוטנציאל ענק כמו בר טימור, אדם אריאל, גפני וג'ונס. סביר להניח שבמהלך העונה, הם יחזקו את הקבוצה בזר נוסף כדי להתמודד ביורוקאפ.

     

    דונטה סמית'. "כוכב על" (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    דונטה סמית'. "כוכב על"(צילום: אורן אהרוני)

     

    בסגל הזה, באולם החדש, עם 5,000 מנויים ופוטנציאל ל-11 אלף במשחקים גדולים, המטרה היא אליפות. ולא הבלחה לעונה, אלא התמודדות שווה בשווה מול מכבי תל אביב על התואר. עד שיהפוך המועדון לשחקן מרכזי בכדורסל האירופי. שאיפות גבוהות לקבוצה שלא הצליחה בשנים האחרונות להעפיל לגמר הליגה.

     

    אבל כשהמקום משתנה, משתנה גם המזל.

     

    נ.ב - אופטימיות היא הפרעה ידועה של אוהדי הפועל ירושלים בפגרת הקיץ. בתחילת העונה היא מתחלפת בהפרעה אחרת - חרדה עמוקה מנאחס.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים