לוד: נחנכה שכונה לחרדים עם 3,600 דירות

כמעט שנתיים לאחר שוועדות התכנון בלוד אישרו תוכנית להקמת מתחם מגורים חדש לאוכלוסייה החרדית בלוד, הונחה היום (ד') אבן הפינה לשכונת אחיסמך. מדובר בשכונה שבנייתה הייתה תקועה למעלה מ-13 שנים, ורק באחרונה הופשרו תוכניות הבנייה שבה. היא צפויה לכלול כ-3,600 יחידות דיור, מרביתן נמכרו כבר לפני כשנים.

כתבות נוספות על לוד בערוץ הנדל"ן :

• תוכנית בלוד: 12 אלף דירות חדשות עד 2030
• 6 מיליון ש' יוקצו להרחבת כפר הסטודנטים בלוד
• 14 דקות מעזריאלי: ביקור בשכונת גני יער בלוד
  

התוכנית לשכונת אחיסמך אושרה עוד בשנת 1995 וקבעה כי על שטחים של מושב אחיסמך הסמוך יופשרו לבנייה כ-3,000 דירות. ב-2006 אושר נוסח התוכנית, לפיו כ-1,000 זכויות ליחידות מגורים שהיו שייכות למושב נמכרו לעמותות חרדיות. כ-700 יחידות נוספות, שהיו שייכות לבעלי זכויות אחרים, נרכשו גם הן על ידי עמותות חרדיות. 1,300 יחידות נוספות שייכות לרשות מקרקעי ישראל.

בשנת 2010 נחתם הסכם הפיתוח עם עיריית לוד להתאמת התב"ע (תוכנית בניין עיר) לציבור החרדי. העמותות והיזמים החרדים החלו להכין תוכנית מפורטת, כדי להעבירה לוועדה המחוזית תל-אביב, אך האחרונה דרשה תוכנית כוללת (שמכונה תוכנית הצל) לכל המתחם, כך שתותאם לאוכלוסייה החרדית.

התוכניות הוכנו, ובמסגרתן אף הוגדלה צפיפות המגורים ל-3,600 יחידות, ומשרד השיכון הוציא לשיווק את 1,300 היחידות שנותרו לו. השיווק היה בתקופתו של שר השיכון הקודם, אריאל אטיאס, ותוצאותיו היו ש-600 יחידות נוספות נמכרו לעמותות חרדיות, ואילו שיווקן של 700 יחידות כשל.

שר השיכון, אורי אריאל, וראש עיריית לוד, יאיר רביבו, בטקס הנחת אבן הפינה, היום(צילום: ששון תירם)

לאורך השנים התמהמהו חתימות ראשי הערים על הפקדת התוכנית לוועדה המחוזית. אמנם מאיר ניצן, מי ששימש כראש הוועדה הקרואה של העיר לוד בין השנים 2011-2013, קידם את התוכניות - אך לא הספיק לחתום עליהן. ראש העירייה הנוכחי, יאיר רביבו, אמר אז כי הוא אינו רואה בהכנסת אוכלוסייה חרדית וחלשה לעיר לוד כדבר שיבריא את העיר, וסירב לאשר את הבנייה.

השינוי חל בספטמבר 2013, אז נכנס לתמונה משרד השיכון, בעקבות לחץ של חברי כנסת חרדים, אשר התחייב לסייע בתקצוב מוסדות ציבור בלוד, על מנת לקדם את החתימה על הפקדת התוכנית.

1,000 דירות - גם לציבור הדתי והכללי

במשרד ציינו היום כי הנחת אבן הפינה התאפשרה לאחר שבשבועות האחרונים עמלה הוועדה המכינה כדי להכשיר את השטח. כעת, 700 יחידות הדיור ששיווקן כשל ישווקו מחדש על ידי משרד השיכון לציבור הדתי והכללי, וכן המשרד ישחרר לשיווק עוד 300 דירות, גם הן לציבור הדתי והכללי. כך שאף שמרבית הדירות בשכונה נמכרו לחרדים, בעוד 1,000 דירות יגורו דתיים וחילונים.

שר השיכון, אורי אריאל, התייחס בטקס לתוכנית "מחיר מטרה". "בחודש הקרוב תחל לפעול תוכנית מחיר מטרה שקובעת את מחיר הדירה הסופי - אין כאן קריטריונים ואין אפליה", אמר אריאל. "בכל מקום שנוכל לשווק במחיר מטרה נעשה זאת. אנו ממשיכים לבנות בכל רחבי הארץ ומקדמים גם את חוק מע"מ אפס לכל אזרחי ישראל - תוכניות משמעותיות שהמדינה משקיעה בהן מיליארדי שקלים. המטרה ברורה: להוריד את מחירי הדיור בישראל לכל האוכלוסייה".

בטקס הנחת אבן הפינה השתתפו גם ראש העיר רביבו, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), יזמים ומאות רוכשי הדירות. רביבו, שכאמור התנגד בעבר לתוכנית, הבהיר הפעם כי "השכונה החדשה תהווה נדבך חשוב בבניינה של העיר לוד, אשר נמצאת בתנופת פיתוח אדירה". הוא התייחס לאוכלוסייה החרדית שתפקוד את השכונה, ואמר כי הוא משוכנע שהיא תחזק את מעמדה ויוקרתה של העיר".