שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ילדי גירושים: איך זה משפיע על חיי האהבה?

    מה בין פרק א' לפרק ב' של החיים, וכיצד משפיעים הורים שהתגרשו על מערכות היחסים העתידיות של הילדים שלהם

    כולנו יודעים שכאשר זוג הורים מחליט להתגרש, יש לכך השפעה עצומה על חיי הילדים שלהם. אנו עדים חדשות לבקרים למחקרים חדשים שמתפרסמים בנושא ומבהירים עד כמה הגירושים פוגעים בילדים במגוון רחב של מישורים, בראשם המישור הרגשי ובנוסף גם במישור הכלכלי המתבטא, בין היתר, גם בסיכויי ההצלחה בקריירה.

     

    עוד בנושא:

    גם בגיל 30 נשאר ילדים להורים גרושים

    הוריה התגרשו. האם גירושים עוברים בדם?

     

    לא מזמן פורסם מחקר שהוכיח כי גירושים הם הדבר הטראומטי ביותר לילד אחרי מוות של אחד מקרוביו, ולא בכדי. כשהורים מחליטים לפרק את החבילה, זה מטלטל לחלוטין את עולמו של הילד מסיבות ברורות שמיותר לפרט כאן. השאלה היא איך זה משפיע על סיכויי ההצלחה שלו להגיע לזוגיות בריאה בעתיד?

     

     

    מסתבר שילדים להורים גרושים נוטים להתחתן פחות מילדים שהוריהם נשארו נשואים, ואלה מביניהם שכן החליטו להתחתן - סיכויי ההישרדות של הקשר היו נמוכים יותר בהשוואה לילדים שגדלו עם הורים שלא התגרשו במהלך הזמן. נתונים אלה ידועים כבר תקופה, אך מה שאני מבקשת לחדש במאמר זה הוא נקודה אופטימית שמתייחסת לפרק ב' בחיים.

     

    ומה לגבי פרק ב'?

    בשנים האחרונות אני עדה למגמת עלייה בקרב ילדים להורים גרושים שמבקשים להתחתן או לפתוח פרק ב'. מדובר על כאלה שראו שהוריהם הגרושים הצליחו למצוא אהבה חדשה שמחזיקה מעמד, וזה נתן להם תקווה לחפש אהבה ראשונה או פרק ב', גם עבור עצמם.

     

    העלייה בשיעור הגירושין, שהיא בעיניי נתון שלילי, מביאה עמה לפחות שינוי אחד חיובי: יותר מקרים של פרק ב'. אם פעם זו היתה בושה בעיני רבים להיות גרושים, וחשבו שברגע שמתגרשים - אין יותר סיכוי לאהבה, הרי שכיום בגלל שיש כל כך הרבה גרושים, הסטטוס הזה הפך להיות יותר ויותר מקובל, והתוצאה הטבעית הינה עלייה במספר המקרים של מציאת אהבה חדשה לאחר גירושין.

     

    יש לי חברה טובה מהעיר, שאפשר לומר שגידלנו יחד את הילדים. היא ובעלה התגרשו כשהילדים היו יחסית קטנים. במהלך הזמן נותק הקשר בינינו, אך עד היום אנחנו נפגשות באירועים. לפני כמה שנים נתקלתי בבתה הבכורה שהיתה אז בת 20 וקצת. שאלתי אותה "נו, יש לך חבר?", והיא מיד ענתה "מה פתאום! לא רוצה חבר, וגם לא רוצה להתחתן... בחיים!".

     

    מנסה להסתכל על האופק בצורה אופטימית למרות מה שקרה להוריי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מנסה להסתכל על האופק בצורה אופטימית למרות מה שקרה להוריי(צילום: shutterstock)

     

    היא לא היתה צריכה להסביר לי את הסיבה לתשובתה. הבנתי מיד שה"אנטי" שלה לזוגיות נבע מהטראומה שחוותה מהקשר הבעייתי של הוריה. בתור הבת הבכורה, היא ספגה את כל האש בתהליך הגירושין. לא יכולתי להישאר אדישה להצהרה הקיצונית שלה, והושבתי אותה לשיחה. "אם את לא רוצה להתחתן, זה שיקול שלך. אבל למה שתוותרי על אהבה? את רוצה להיות לבד כל החיים?".

     

    נתתי לה דוגמאות של רווקים ורווקות שהיו בדיוק בדעה שלה - כאלה שהיו מעדיפים להישאר לבד ולא להיפגע מזוגיות כפי שהוריהם נפגעו ופגעו. בשלב מסוים אותם אנשים עשו סוויץ' במוח והגיעו לתובנה שכל הכעס והחרדה שהם נושאים רק מזיקים להם עוד יותר. אבל היא לא היתה מוכנה לקבל את דבריי בהתחלה ואמרה ששום דבר לא שווה את הסבל שהיא עברה ושהיא לעולם לא תעשה זאת לעצמה או לילדיה העתידיים.

     

    לא הרפיתי ובסוף הפגשתי אותה בהפתעה עם לקוחה שלי שבעבר אחזה בדיוק באותה תפיסת חיים, ובשלב מסוים החליטה בלב כבד שהיא נותנת הזדמנות לאהבה, למרות הטראומה, למרות חוסר האמון בזוגיות ולמרות הקושי הגדול לחשוף את עצמה ולתת את ליבה למישהו אחר. והיא לא הצטערה על זה. היום היא בזוגיות מאוד מספקת ואוהבת והסיפור שלה נתן השראה לבת של חברה שלי. בנוסף לכל זה, אמא שלה בדיוק בישרה לה שהיא יוצאת עם מישהו באופן רציני, ושהוא עושה אותה מאוד מאושרת - דבר שלעולם לא האמינה שיקרה לאור היחסים הגרועים שהיו לה עם הגרוש שלה.

     

    כל הכתבות שלנו נמצאות גם בפייסבוק. תעשו לייק?

     

    סוף טוב הכל טוב

    לפני שבוע הבן שלי התחתן וראיתי אותה בחתונה שלו הולכת יד ביד עם הארוס שלה. לשמחתי, גם היא הצליחה להשתחרר מהטראומה ומחרדת הפגיעה, וזה השתלם לה בסוף. לפחות על פניו כרגע. אין לדעת מה העתיד צופן לנו. אם מחכות לנו בפינה הפתעות משמחות או ממש לא נעימות, אבל אל תחרצו את גורלכם מראש ותקבלו החלטה פורמאלית להיות לבד, כי זה בטוח הפסד. ועם כל הכבוד למי שאומר שזו בחירתו להיות לבד, אני לא קונה את זה. הרי לא סתם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו". הטבע האנושי שלנו דורש שלא נהיה לבד, ונמצא את החצי השני שלנו.

     

     

    אז נכון, החצי השני לא חייב לבוא בדמות חתן או כלה וגם לא כבן/בת זוג קונבנציונאליים על פי הספר, אבל אני לא מאמינה שיש אנשים שבאמת רוצים להיות לבד כל חייהם מתוך עקרון. אולי בשלב מסוים או בתקופה כלשהי זה יכול להתאים אבל לא עד סוף החיים, ובוודאי לא בגיל מבוגר.

     

    לסיום, אם אתם ילדים להורים גרושים, ובמיוחד אם חוויתם טראומה מהפרידה של הוריכם, אל תוותרו לעצמכם על אהבה. הסתכלו על הצד החיובי וראו כמה אנשים מצליחים לפתוח פרק ב' אמיתי ומוצלח. גם אתם יכולים. בהצלחה!

     

     

     

    הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-20 שנה ובעלת רשת משרדי השידוכים "דו-לב".  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    האם גם אנחנו עתידים להתגרש?
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים