שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "בייבי בום": למה לחלוק פתיחת אצבעות?

    "כפרהל'ה, רוצה מוצצי?", היא מגרגרת אל הרך הנולד. לו ידע לדבר, היה אומר לה שהוא מעדיף פרטיות - אבל מאוחר מדי. "בייבי בום" גם בעונה השנייה הוא פרויקט מציצני, פוגעני וצהוב שלא ברור מדוע משתתפים או צופים בו

    "אבל אמא זה אמא, עכשיו את תרגישי מה זה להיות אמא, מאמי" - אלה מילות הנצח שמשמיעה מיילדת מנוסה, בעצמה גם אמא וגם סוג של מאמי - למי שאוטוטו תלד את בכורה. בינתיים, יש למתעתדת ללדת פתיחה של שלוש אצבעות או משהו כזה, ותסלחו לי אם אני לא מצטטת נכון את פרופסור יוגב, נסיך מיילדים, מבית החולים בילינסון. היו המון פתיחות אמש (א') בפרק הפתיחה של העונה השנייה של בייבי בום (ערוץ 10) וצר לי לומר - אם זו לא הפתיחה שלך או של מישהי מאוד קרובה לליבך, לא ברור לי מה את עושה מול "בייבי בום", העונה השנייה.

     

    ביקורות טלוויזיה נוספות:

    "9 חודשים": יותר חודרני מאולטרסאונד

    "פולישוק": פוליטיקה מצחיקה מבלי לטמטם

    "אבודים": צופית גרנט היא האישה הנכונה במקום הנכון

     

    במה את צופה, גבירתי? בנס המופלא של הולדת חיים חדשים, או בהצצה לסוף ההריון של אחרות? ומה מדביק אותך למסך, אדוני - הפלא החד פעמי והאוניברסלי של תינוק מרוח בנוזלי שליה מגיח אל העולם, או שסתם אין לך כוח לקום לשטוף כלים?

     

    "בייבי בום". חולקים פתיחות, אינטימיות ובדיחות עם העולם (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    "בייבי בום". חולקים פתיחות, אינטימיות ובדיחות עם העולם(צילום: אוהד רומנו)

    מציצני, פוגעני, צהוב. בגרמניה, התערב שר הבריאות והפסיק את שידורה של התוכנית מן הטעמים הנכונים: כשאת מוקפת בעשרות מצלמות, גיבורה-לרגע בריאליטי מביך, אין לך התנאים האופטימליים ללידה, וההחלטה המטופשת שלך להשתתף בדבר הזה עלולה לפגוע בתינוקך ובך. כשאתה, העזר כנגדה של יולדת, משחרר למצלמה דחקות כדי לצאת גבר-גבר, אתה מחמיץ את המעט שאתה יכול לעשות עבור בעלת הפתיחה, אם ילדיך. ובכלל - מתברר שאתה לא מבין מה אתה עושה שם וגם לא את עוצמת החוויה.  

     

    אחד האבות לעתיד, שיש לו כבר תאומים שנולדו בניתוח קיסרי, אינו מבין את רצונה של רעייתו לחוות את הלידה במלוא עוצמתה. "מה החוויה בללדת, לא הבנתי - כמו להגיד, לא עליתי אף פעם על מוקש", הוא מתפייט למצלמות ומגניב אליהן מבט אחרון לברר אם יצא חומוס או לא.

     

    נסיך המיילדים (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    נסיך המיילדים(צילום: אוהד רומנו)

     בין זירוז לתזמון צירים, בין השראת לידה לבין חוסר ההשראה הטלויזיוני המביך של הפרק הזה, משתתפיו ואמירותיהם - מתקדמת העלילה אל הסוף הידוע מראש: "אתה קולט שזה הגיע מאמי? אני לא מאמינה, חולקת אשה דואבת אחת עם העולם וגם איכשהו עם אלוף נעוריה, ששימש עוגן של עניין בפרק, יען כי הוא עובד בזבל. פרופסורים ומיילדות - אין אופציה הפוכה - נקבצים סביבו ותובעים לדעת מהו שכרו האגדי. עיניהם מנצנצות כשהוא מצטנע ואומר, לא מגיע ל-30 אלף. ברוטו או נטו, הם תובעים לדעת. נטו, נטו, מה זה ברוטו? הוא מיתמם. כולם צוחקים.

     

    מאמי לא קולט, ומאמי שתהיה אמא לא רוצה את אמא שלה בלידה ליד, ואף על פי כן הכל בא על מקומו בשלום כשהגיסה שכמעט התעלפה למראה הפרוצדורות, אוחזת בידיה צרור אנושיות מבהיק ומגרגרת אליו בחמדה: כפרהל'ה, רוצה מוצצי? לו ידע לדבר, היה ודאי אומר לה שהוא מעדיף פרטיות, אבל מאוחר מדי. לא שאלו אותו והביאו אותו לעולם: לא התחשבו באנושיותו החד פעמית והמופלאה ועשו זאת לאור המצלמות. טוב, לא נורא: עוד שנתיים של מוצצי ואהבה, והא כבר יעשה סלפי בעצמו.

     

    לסיום, אנא חיסכו לעצמכם את התגובה הצפויה, "רק מי שיש לו ילדים מבין ואת ממורמרת כי אין לך". יש לי שניים, תודה. גם לולא היו, התוכנית הזאת היא סוג של זבל, ואני תוהה מה עבר במוחות המשתתפים בה כשחתמו על הסכמה גורפת לחלוק את האינטימיות שלהם, הפתיחות שלהן והבדיחות שלהם עם העולם.  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוהד רומנו
    בייבי בום. מפספס את הסיטואציה
    צילום: אוהד רומנו
    לאתר ההטבות
    מומלצים