שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    היסטוריה: רכב חלל נחת על שביט

    יותר מעשור אחרי השיגור, פרויקט "רוזטה" עשה היסטוריה: הנחתת פילה, ששוגרה מהגשושית רוזטה, הפכה לגוף מעשה ידי אדם הראשון שנוחת על אדמת שביט. צפו ברגע השיא בפרויקט שעשוי לסייע בחשיפת סודות היקום

    הגיע הרגע שחיכו לו יותר מעשור: שלב ההיפרדות עבר בהצלחה, לכדור הארץ הגיעו תמונות ונתונים ראשונים - ואחרי לא מעט רגעי מתח אפשר לסמן "וי" גם על המטרה העיקרית - נחיתה על כוכב שביט. הנחתת פילה, שהשתחררה הבוקר (יום ד') מהגשושית רוזטה, נעה באיטיות לעבר השביט 67P צ'וריומוב גרסימנקו ומעט לאחר השעה 18:02 - השעה המיועדת לנחיתה - היא עשתה היסטוריה. אז התקבל האישור ופילה הפכה לגוף מעשה ידי אדם הראשון שנוחת על שביט. ynet העביר שידור חי ממטה סוכנות החלל האירופית.

     

    נחיתת רוזטה: חגיגות בסוכנות החלל    ( )

    נחיתת רוזטה: חגיגות בסוכנות החלל    ( )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הנחתת פילה, בדרכה לשביט. צילום: הגשושית רוזטה (צילום: AP) (צילום: AP)
    הנחתת פילה, בדרכה לשביט. צילום: הגשושית רוזטה

    רוזטה, שניות אחרי ההתנתקות מפילה. הפעם הנחתת היא המצלמת (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    רוזטה, שניות אחרי ההתנתקות מפילה. הפעם הנחתת היא המצלמת
    אנשי סוכנות החלל האירופית חוגגים את הנחיתה (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    אנשי סוכנות החלל האירופית חוגגים את הנחיתה(צילום: MCT)

    החגיגות התחילו מעט לאחר השעה 6 בערב. במטה סוכנות החלל האירופיות החלו להתחבק, ואז אפשר היה להבין - פילה הגיעה ליעד. "אנחנו רואים את הנחתת יושבת על סלע", אמר מנהל הטיסה של רוזטה, אנדראה אקומאזו, את המילים שאותן רצה להגיד כבר יותר מעשור, מאז שיגור רוזטה ב-2004. "אנחנו על השביט!", הוסיף האחראי על הנחתת, סטפן אולאמק. "אנחנו הראשונים לעשות זאת, וההישג הזה יישאר לתמיד", התגאה מנהל סוכנות החלל האירופית, ז'אן ז'אק דורדה. פילה מיהרה לצייץ ודקות אחרי הנחיתה כתבה: "טאצ'דאון! הכתובת החדשה שלי - 67P".

     

    גם לפני הנחיתה הכול הלך לפי התכנון. פילה עזבה הבוקר בשעה המיועדת את רכב החלל רוזטה, והחלה בירידה של שבע שעות אל קרקע השביט. סוכנות החלל האירופית, שמסרה את המידע, הבהירה כי "מעכשיו אין דרך חזרה". מאוחר יותר חודש הקשר עם רוזטה והועברו נתונים ראשונים לאחר השחרור, ובשעות אחר הצהריים הייתה סיבה נוספת לחגיגה - נשלחה תמונה ראשונה של רוזטה שצילמה פילה, 50 שניות לאחר עזיבתה את חללית האם. "הגלויה הראשונה של פילה, מיד אחרי ההיפרדית - זה אני!", נכתב בציוץ ש"שלחה" הנחתת הביתה.

     

    המכשולים בדרך להיסטוריה

    מכשולים רבים עמדו בדרך אל ההיסטוריה. התזמון, הזווית ומהירות שחרור הנחתת מרוזטה - כולם היו קריטיים להצלחת המשימה, כי מאותו רגע המדענים כבר לא יכלו לשנות דבר. קושי נוסף הוא העובדה שקרקע השביט אינה שטוחה, כפי שקיוו בהתחלה, אלא מכוסה במכתשים, צוקים ובולדרים בגודל של בתים. לפני הנחיתה בחרו המדענים את אזור "אגילקיה" כמקום הנחיתה, אך הודו כי יצטרכו גם מזל - כדי שהנחתת לא תנחת בטעות על סלע - והמשימה כולה תסתיים בכישלון.

     

    החגיגות עם הצלחת השלב הראשון של המשימה    (צילום: סוכנות החלל האירופית)

    החגיגות עם הצלחת השלב הראשון של המשימה    (צילום: סוכנות החלל האירופית)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
    הדמיה: שחרור הנחתת והנחיתה על כוכב שביט

    הדמיה: שחרור הנחתת והנחיתה על כוכב שביט

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    יותר קטן ממרכז פריז. הדמיה של גודל השביט (צילום: getty images) (צילום: getty images)
    יותר קטן ממרכז פריז. הדמיה של גודל השביט(צילום: getty images)

    לאחר הנחיתה המוצלחת, פילה תתחיל לשלוח תמונות ומדידות בחזרה לכדור הארץ. גם אם זה לא היה קורה, הצוות היה ממשיך לקחת דגימות ותמונות מרוזטה, שצפויה להמשיך לעקוב אחרי השביט עד סוף השנה הבאה. הנחתת גשושית על שביט היא רק אחת מכמה משימות שמעולם לא בוצעו, עד שרוזטה החלה לפני עשר שנים את מסעה בחלל, בפרויקט שעלותו מיליארד אירו. עוד לפני הנחיתה ההיסטורית, היא כבר הפכה לרכב החלל הראשון שחג סביב שביט, ולא רק חולף לידו. זה קרה לפני כחודשיים, אז הגיעה הגשושית למרחק של 100 ק"מ בלבד מליבתו הקפואה של השביט.

     

    מכונת זמן ושמה שביט

    השביטים, המכונים גם "כדורי שלג מלוכלכים", הם גופים שמימיים קטנים העשויים בעיקר קרח שבו כלואים גזים ואבק. "זו למעשה מכונת זמן שמכילה רמזים להיווצרות של מערכת השמש", הסביר פר ינסן, מנהל פרויקט רוזטה. ד"ר לואיס דרטנל, אסטרוביולוג מאוניברסיטת לסטר, הרחיב על חשיבות המשימה: "השביטים כל כך מעניינים כי הם היו בקיפאון עמוק מאז בריאת מערכת השמש. על ידי חפירה לתוכם, פילה תוכל לספר באיזו טמפרטורה היה השביט כשנוצר - ובעצם לומר לנו איך נראתה מערכת השמש בימיה הראשונים".

     

    העשור של רוזטה    ( )

    העשור של רוזטה    ( )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    סלעי ובעייתי לנחיתה. השביט 67P (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    סלעי ובעייתי לנחיתה. השביט 67P(צילום: רויטרס)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    ד"ר יגאל פת-אל מ"קוסמוס טלסקופים", יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מסביר כי כששביטים מתקרבים לשמש, פניהם מתחממים, הקרח מתנדף והגזים הכלואים בו פורצים החוצה, תוך שהם לוקחים עמם אבק הכלוא בשביט. הגזים הנפלטים בסילונים עזים מתפשטים ויוצרים הילה עצומה סביב השביט. קרינת השמש דוחפת את החלקיקים בהילה ואלה יוצרים את הזנב המפורסם של השביט.

     

    הנקודה הישראלית בפרויקט הרוזטה

    כבר בשנת 1986 גילתה החללית ג'יוטו כי פני השביט כהים כפחם. ד"ר פת-אל, המשמש כמנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מזכיר כי  במעבדה לחקר שביטים בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב התבצעו סימולציות של היווצרות קרח בשביטים ונבדק האופן שבו הגזים יוצאים מתוך הקרח בעת התקרבות השביט לשמש. "ראש צוות המחקר היה פרופ' עקיבא בר-נון, בין יוזמי תוכנית הרוזטה, ולי היה הכבוד להשתתף במחקרים אלה יחד עם ד"ר דיאנה לאופר, ד"ר גילה נוטסקו וד"ר רוני יעקובי", נזכר ד"ר פת-אל.

     

    הוא מסביר כי בין היתר, במחקרים הישראלים התגלה כי קרח השביט מאוד "אוורירי", צפיפותו היא פחות משליש צפיפות המים והוא מזכיר יותר טלק מאשר קרח. "ממצאי המחקר שימשו בין היתר לניתוח הממצאים של שיגור קליע אל פני שביט בעשור הקודם ולאפיון אזור הנחיתה על פני השביט", אומר ד"ר פת-אל. הוא גם מרחיב על הקשיים: "כאשר גזים פורצים מפני השביט, הם יוצרים סדקים בקרום הקשיח של פני השביט ופורצים בסילונים. סילונים אלו עשויים לשבש כליל את המשימה. גם סלעים עשוים לטלטל את הגשושית הקטנה ולאיים על עצם היאחזותה בקרקע השביט. אתר הנחיתה נבחר הודות לעובדה שמספר הסלעים בו קטן יחסית".


    פורסם לראשונה 12/11/2014 17:13

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP,  ESA MEDIALAB
    בערך כך זה נראה. הדמיה של פילה על השביט
    צילום: AFP, ESA MEDIALAB
    מומלצים