שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרב, מותר לבחור את מין העובר?
    האם התורה מתירה להקפיא זרע או ביצית? מה מותר ומה אסור בטיפולי פוריות? והאם עלינו לקבל קודם אישור מהרב? לקראת כנס הפריון השנתי, חיבר הרב יובל שרלו עבור ynet מדריך הלכתי בנושא: "'פרו ורבו' הפך ממצווה דתית לאתוס לאומי"

    פריון ולידה הם מהנושאים האנושיים, הבוערים והמעניינים ביותר בקרב נשים וגברים בישראל, ובד בבד הם נושאים שגוררים אחריהם לא מעט שאלות ודילמות - חלקן קשורות לחידושים הטכנולוגיים השונים שהעולם הזה מציע, ואחרות סביב נושאים ערכיים ואתיים כמו אישור חוק הפונדקאות בישראל.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    בעוד שעיקר השיח בתחום נעשה מנקודת מבט בריאותית, לנושאים אלה יש גם נקודות מבט אתיות ודתיות, שחלק נכבד מהאוכלוסייה רואה בהן חשיבות רבה. לצורך כך אספתי כמה שאלות מרכזיות עליהן נשאלתי בשנים האחרונות, שהתשובות עליהן מאפשרות נקודת מבט אתית, דתית והלכתית.

     

    עוד בערוץ היהדות - קראו:

    נפש בנפש: "הביקוש לעלייה גבר בעקבות צוק איתן"

    השתכנזתם ונפגעתם? אכלו את הטשולנט שבישלתם / אסף וול

    הרבנית שזכתה לשבחים מתעשיית הקולנוע בהוליווד

     

    האם מותר לשמר פוריות מבחינה דתית?

    באופן כללי, בחלק גדול מהשאלות ההלכתיות התשובה אינה חד משמעית – כן או לא, אלא היא תלוית הקשר ומצב. כלומר, לא ניתן לקבוע האם מותר או אסור לשמר פוריות בלי לדעת מהן הנסיבות, המוטיבציה, ושאר המרכיבים של הדילמה.

     

    אולם, ניתן לקבוע באופן עקרוני כי שימור פוריות הוא דבר רצוי כאשר הוא נעשה במסגרת התמודדות עם סיכון אובדן פוריות שהייתה יכולה להתקיים בדרך הטבע, אך הוא לא נועד כדי ליצור מצבים שלא היו אפשריים בדרך הטבע.

     

    מה מותר ואסור על פי ההלכה בטיפול פוריות?

    לסוגיית טיפולי פוריות היבטים הלכתיים רבים. באופן עקרוני טיפולי פוריות מותרים, אולם מבחינה הלכתית יש צורך להתייחס להיבטים נוספים: דיני שבת, פיקוח קפדני והדוק למניעת טעויות, מצבים המסכנים בצורה משמעותית את האישה וכדומה. כל אלה צריכים להיבדק באופן ייחודי בכל מקרה לגופו.

     

    שאלה בפני עצמה נוגעת לדרכים להוצאת זרע האב המיועד, ובנושא זה ישנה מחלוקת בין רבנים רבים מהי הדרך הטובה לעשות זאת.

     

    האם מותר להתערב באופן חיצוני או מבחינה גנטית בקביעת מין הילוד?

    יש להבחין בין שתי מוטיבציות שונות להתערבות. כאשר מדובר בהתערבות הנובעת מסיבה רפואית, כגון מניעת המופיליה (הפוגעת כמעט רק בזכרים) - אין ספק שהדבר מותר.

     

    אולם, כשמדובר בברירת מין העובר מסיבות שאינן רפואיות, קשה לקבוע את עמדת ההלכה, שכן טכנולוגיה זו לא הייתה ידועה בשנים בהן התגבשה ההלכה, וככל שאלה חדשה – רבו בה הדעות. מצד אחד ישנם רבנים מחמירים מאוד, ומצד שני ישנם הטוענים כי כאשר מצטברות סיבות משמעותיות, אף אם אין הן רפואיות – הדבר מותר.

     

    חשוב להדגיש כי אין רב אחד המחייב לבחור את מין העובר כדי לקיים את מצוות פרו ורבו, או כדי לדאוג לבן האומר קדיש אחר ההורים. הדיון הוא האם מותר, אך בוודאי שלא קיימת חובה.

     

    האם הפרוצדורה כרוכה בבעיות אתיות?

    ברירת מין העובר כרוכה בבעיות אתיות קשות ומורכבות. מן הצד האחד – נקודת המוצא היא שכל מה שלא אסור מותר, וכיוון שהדבר גורם שמחה ועונג למשפחות מסוימות, לכאורה היה מקום להתיר את הברירה הזו ללא הגבלה. לא זו בלבד, אלא שיש אחוז מסוים של הפלות יזומות הנעשה בגלל שמדובר במין לא רצוי, וברירה מלכתחילה תמנע את הסיכון הרפואי המיותר, את הטראומה הגופנית ואת הפגיעה הערכית וההלכתית.

     

    יחד עם זאת, ישנם שיקולים כבדי משקל לצד השני: עצם הכניסה לברירה גנטית והמדרון החלקלק הקשור בה; העובדה שאנו מעצימים בכך את החשיבות המגדרית, ובכך מנציחים את ההבחנה הדרמטית בין המינים; כניסה לסיכונים רפואיים (היפר סימולציה; הרדמה; זיהומים) למטרות לא רפואיות (אם כי טיעון זה חלש בחברה שבה מתרחשים אין ספור ניתוחים פלסטיים), וכדו'.

     

    כבכל דילמה – אנו מנסים לקבוע הסדרה ראויה, שתאפשר במצבי קיצון להשתמש בטכנולוגיה זו, אך לא תאסור אותה לחלוטין.

     

    האם יש להתייעץ או לקבל אישור מרב לפני תחילת הטיפולים?

    אינני חושב שקיימת חובה לקבל אישור מרב. אולם כדאי לעשות זאת, גם כדי לקבל הדרכה הלכתית, אך גם כדי להפוך את כל התהליך המורכב למקור עוצמה, אמונה, וחיזוק הזוגיות. ביחד עם בני הזוג יכול הרב להצמיח כוחות פנימיים עמוקים, ודרכי התמודדות רוחניות, שהם משאבים חיוניים לכל זוג הנכנס למסלול הארוך והמפותל של טיפולי פוריות.

     

    כיצד אפשר להסביר את העיסוק האינטנסיבי ואת רמת הילודה הגבוהה בישראל? 

    לדעתי ישנם כמה מרכיבים. ראשית, האתוס היסודי של "פרו ורבו", שהוא מצווה מן התורה, המשפיעה מאוד על העם היהודי כולו, גם על מי שאינו מקיים מצוות. שנית, האתוס הלאומי החזק של שיקום העם היהודי לאחר השואה ושלישית, הנחלת התפישה העצמית הרואה בגידול ילדים וחינוכם את אחד משיאי היצירה של האדם, בצד הקריירה ובצד עולם הפנאי והתרבות.

     

    אולם מעבר לכל, במקום בו יש אופטימיות ואמונה בעתיד טוב יותר - יש בדרך כלל לידה מרובה ואמונה כי אנו בונים עולם טוב יותר. על אף כל ההתרחשויות במדינת ישראל – ישנה אווירה אופטימית בסיסית בעתיד טוב יותר, ומכוח זה אנו גם שמחים להביא ילדים לעולם.

     

    הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אמי"ת "אורות שאול" וחבר ועדת הלסינקי העליונה, ידון בנושא "שימור פוריות למטרות רפואיות וסוציאליות", בכנס השנתי של המרכז הארצי לפריון  בשיתוף פרופ' שלמה משיח על המחלוקות המדעיות והכלכליות בטיפולי הפריון. הכינוס ייערך ב-27 בנובמבר בבית החולים "שיבא" בתל-השומר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    טיפולי פוריות
    צילום: shutterstock
    הרב יובל שרלו
    מומלצים