שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דרעיזון וג'רבישטין: הכירו את המזרחי הליטאי
    כיצד הפך המוצר האשכנזי עתיר החלושעס ומעונה הנפש, למשאת הלב של עדות המזרח? התשובה - בתרגיל זול שביצעו חרדי אשכנז בספרדים הציונים: הם נעלו את דלתות המועדון, ויצרו רושם כאילו מתנהלת שם המסיבה הכי שווה בשטעטל. מי שעוזב את מסורת אבותיו - שיאכל את הטשולנט שבישל
    "איך אתה לא מתבייש?" שאל אותי פעם אחד מבני משפחתי, הנמנה עם הזרם החרדי-ספרדי. כן, אמא שלי ממרוקו. משהו בגישה הביקורתית שלי לתנ"ך לא מצא חן בעיניו המאמינות, מה שהביא אותו לנזוף בי במילים: "מה היה אומר סבא ז"ל על הדיבורים הללו?" כשהתעניינתי בשם איזו אידיאולוגיה הוא מדבר, ולאיזה זרם הוא רואה עצמו שייך, ענה בגאווה: "אני ליטאי!"

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    הבטתי בליטאי ההדור העומד מולי, נצר גאה לחסידי מקנס ולאדמו"רי וורזאזאת. מן מוטנט קזבלנקו-וילנאי שכזה הלבוש בחליפה שחורה. לו היו אבותיי במרקש חונטים עצמם בתוכה למשך רבע שעה, היו נספים במכת חום שאפילו הרופא (היהודי) של מלך מרוקו לא יכול היה להושיעם.

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    "מא ענדקש ח'שומה?" החזרתי כיהודי טוב, בשאלה שהיא משפט מפתח במרוקאית למתחילים: אין לך בושה? מה היה אומר עליך סבא ז"ל, שהיה ציוני אדוק? מה היה חושב על זה שאחד מצאצאיו הפך לפרודיה של "ליטאי", המתעב את הציונות אבל קודם כל את עצמו?

     

    הסלקטורים: גולדשטיין וקרקובסקי

    כי לסבי ז"ל לא חסר דבר שם, בקצה המגרב. אמנם לא היה יועץ קרוב למלך כשאר יהודי מרוקו,

    אך כסוחר תבלינים היו לו בית יפה במלאח (הרובע היהודי) וחנות נחמדה באחד מהשווקים הגדולים והתוססים בעולם. יום אחד החליט לעזוב הכל, לעבור לדירת שיכון עלובה בארץ ישראל, ובה לחספס את ידיו העדינות בקטיף תפוזים. כילד אני זוכר על קירות ביתו את תמונותיהם של משה דיין, גולדה (ומשום מה גם של קיסינג'ר). זה מה שהלך בסבנטיז, ציונות.

     

    כיצד הפך המוצר האשכנזי עתיר החלושעס, התפל, החיוור ומעונה הנפש, למשאת ליבן של עדות המזרח? מוצר זה, שנשמתו נצרבה עמוק כל כך בכבשן האנטישמי של מזרח-אירופה, היה למשאת נפשם של אבקסיס, ג'רבי ודרעי. עבור מה נטשו את הציונות וכרעו ברך לפני היוהרה, ההתנשאות והזחיחות הליטאית?

     

    התשובה נמצאת בתרגיל מיתוג זול שביצעו חרדי אשכנז בספרדים הציונים. הם ניגנו על הקונפליקט שהתהווה בין מייסדי הציונות האפיקורסים האשכנזים, ובין יהודי צפון-אפריקה המסורתיים שעברו חבלי קליטה קשים כבכל חברת מהגרים. כך הצליחו, בכפיות טובה טיפוסית, להציג את הציונות שבנתה להם מקלט מהאנטישמיות באירופה, מהטבח בחברון ומדאעש כאויבת היהדות.

     

    אבל הם עשו עוד דבר. הם נעלו את דלתות המועדון האשכנזי, והעמידו בחוץ את הסלקטורים גולדשטיין וקרקובסקי. השניים הללו יצרו רושם כאילו בתוככי המועדון מתנהלת המסיבה הכי שווה בשטעטל, והניחו לספרדים להיכנס אך טיפין-טיפין.

     

    כך נוצר ביקוש אדיר למוצר הליטאי הדהוי. תעלול שיווקי קלאסי ליצירת ביקושים פיקטיביים. הספרדים הגיבו כמצופה: משנדחו - פיתחו רגשי נחיתות, וכוכבו של המותג הליטאי התנשא, התהדר, התעלה והתהלל.

     

    תאכלו את הטשולנט שבישלתם

    סימפטום מייצג לתופעה זו נצפה לאחרונה בזיכרון-יעקב. לכאורה מקרה של גזענות אשכנזית המעוררת את חמת הציבור על התאנות לשני ילדים ספרדים. ברם, נראה כי איש מהגולשים אינו שואל עצמו מדוע, לעזאזל, מתעקשים הורים ספרדים לשלוח את בניהם לבית ספר שהאידיאולוגיה המדריכה אותו היא אשכנזית גזענית? ומדוע נדרשים מוסדות המדינה להתערב בתככי כפר הדרדסים החרדי-הגזעני?

     

    בכלל, מי שמתעקש לחיות כחלק מאוכלוסייה גזענית ומאובנת, כאשר מאידך גיסא הוא מוקף
    במוסדות דמוקרטיים ציוניים ותורניים – זב"שו. ליבי רק על הילדים שמאבקם ההירואי של הוריהם נעשה על גבם.

     

    לכן, הסכיתו בני-דודיי הספרדים: אם טוב בעיניכם לעזוב את מסורת אבותיכם הציונית, כדי לחצוב בורות ליטאיים אשר לא יכילו המים – אזי תאכלו את הטשולנט שבישלתם. כפי שסיים המחבר את משל יותם במילים: "אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את הליטאים עליכם - שמחו בליטאים וישמחו גם הם בכם", ובתרגום מעברית מקראית לעברית מודרנית: רדו מאתנו עם המונקי-ביזנס שלכם. זב"שכם.

     


    פורסם לראשונה 13/11/2014 17:38

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    ככה התלבשו אבותיכם בקזבלנקה?
    צילום: AP
    צילום: קובי סליס
    אסף וול
    צילום: קובי סליס
    מומלצים