שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לפני גירושים: עד מתי הרכוש נחשב משותף?
    אישה דרשה את חלקה בקרנות הפנסיה וקופות הגמל של בעלה. בית המשפט נדרש לקבוע האם מגיעים לה כספים שנצברו אחרי שהחליטו להיפרד
    בני זוג בהליכי גירושים ביקשו לחלק את רכושם אבל לא הגיעו להסכמה עד מתי נחשב הרכוש למשותף, בעיקר בכל הקשור לקרנות פנסיה וקופות גמל. המחלוקת הגיעה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. מה הוא קבע ולמה זה כל כך חשוב?

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    באוגוסט 2013 עזב הבעל את הבית המשותף, וכחודש לאחר מכן הגישה אשתו תביעות שונות בבית המשפט, בהן תביעה לאיזון משאבים, העוסקת בחלוקת הכספים והזכויות שצברו לאורך השנים.

     

    חוק יחסי ממון קובע כי המועד שעד אליו מחושבים הזכויות והכספים כמשותפים – "המועד הקובע" - הוא מועד הגירושין או מות אחד מבני הזוג. ואולם, בשל המצב הרווח בארץ, שבו הליכי גירושין לפעמים נמשכים ונמתחים שנים, ב-2008 הוסף לחוק סעיף המאפשר להקדים את המועד הקובע ל"פקיעת הנישואין" – הרגע שבו הנישואים והשיתוף הכלכלי הופסקו אף שבני הזוג עוד לא התגרשו בפועל.

     

    למועד הקובע יש חשיבות רבה, כיוון שזכויות כלכליות רבות נצברות וגדלות מדי חודש. מכאן שחיובו של בני הזוג לחלוק את הרכוש והזכויות יכול להיות משמעותי, במיוחד כשלאחד יש יותר רכוש וזכויות מהאחר.

     

    במקרה הנוכחי בני הזוג לא הגיעו להסכמה לעניין המועד הקובע: האישה טענה כי מערכת היחסים הסתיימה סופית רק במועד שבו עזב הבעל את הבית. עד אז, למרות הקשיים והמחלוקות, הם ניהלו, לטענתה משק בית משותף, הכניסו את משכורותיהם לחשבון המשותף וקיימו יחסי מין.

     

    הבעל, לעומת זאת, טען כי המועד הקובע צריך להיות שנה קודם לכן - ביולי 2012 ולכל המאוחר בסוף 2012 - שאז היה ברור שאין דרך חזרה. לטענתו, הוא נשאר בבית עוד שנה רק בשביל הילדים.

     

    "כוונות לחוד ומעשים לחוד"

    השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה קיבלה את עמדת האישה. לדבריה, גם אם חיי הנישואים לא התנהלו על מי מנוחות – עד אוגוסט 2013 הנתבע לא עשה מעשה חד-משמעי שמבהיר כי אינו מתכוון יותר לחלוק את חייו, האישיים והרכושיים, עם אשתו.

     

    הפקדת המשכורת לחשבון המשותף, משיכת הכספים מהחשבון וקיום יחסי מין הן פעולות המעידות ש"כוונות לחוד ומעשים לחוד" וגם הטענה שנשאר "רק בשביל הילדים" לא מחלישה זאת.

     

    השופטת ציינה כי התרשמה שלאורך שנים הנתבע לא היה החלטי לגבי הגירושים. כך, גם כשהאישה הציעה לו "לפרק את החבילה" הוא ביקש לחשוב על זה. חשב וחשב, ורק בחלוף שנה ארז את חפציו, יצא מהבית ופתח חשבון נפרד. בשל כך נקבע כי המועד הקובע לצורך איזון המשאבים הוא אוגוסט 2013 ומאחר שזו הייתה עמדת האישה, חויב הבעל בהוצאות של 4,000 שקל.

     

    מועד פקיעת השיתוף משליך באופן ישיר על אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג, ובהיותו נושא כה רגיש, אשר לו השפעה ישירה על העתיד הכלכלי, כמובן כי זהו אחד הנושאים שלבני הזוג אינטרסים מנוגדים לחלוטין. יש לשים לב כי אין בעניין זה הלכה חד-משמעית ובהחלט ייתכנו מקרים שהצדדים ממשיכים להתגורר יחד ועדיין ייקבע כי השיתוף ביניהם פקע. הכול תלוי בנסיבות ובמעשים של כל אחד מהם.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • עו"ד יסמין בן-דוד עוסקת בדיני משפחה
    • הכותבת לא ייצג בתיק
    • שמות באי הכוח לא אוזכרו בהחלטה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים