שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    סידור למקורבי השלטון: זו החברה שמאחורי זיהום הנפט הענק
    החברה להובלת נפט, שאחראית לאסון האקולוגי בערבה, הפכה לאימפריית אנרגיה שמשמשת כסידור עבודה למקורבי הפוליטיקאים - וכל פרט על פעילותה נתון בחיסיון ביטחוני. ראש לשכת רה"מ כיהן עד לפני כמה ימים כמזכיר קצא"א. אז מי ייתן את הדין על המחדל?

    היא פטורה מתשלום מסים לממשלה או לכל רשות אחרת, כל מידע על פעילותה חסוי - והיא עצמה משמשת למעשה סידור עבודה למקורבי השלטון. זוהי חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א), שאחראית לאסון הטבע הגדול צפונית לאילת, ומשתמשת בשטחים הנרחבים שבתחומה כרצונה.

     

    קצא"א נוסדה בשנת 1968 כדי להעביר נפט גולמי מים סוף לים התיכון ובכיוון ההפוך. מערכת קווי הדלק להובלת נפט גולמי כוללת שלושה קווים: קו "42 באורך 254 ק"מ, המחבר את נמל הנפט לחוף ים סוף עם נמל הנפט באשקלון. הקווים הנוספים מזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד.

     

    מי שכיהן עד לפני כמה ימים כמזכיר חברת האנרגיה הממשלתית קצא"א הוא ראש לשכת ראש הממשלה הנכנס דוד שרן, (44), סגן-אלוף במיל' ויועץ פוליטי ותיק שהיה איש אמונו של שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ. לא מעט ביקורת נמתחה בזמנו על המינוי, כיוון שכראש לשכתו של השר הוא היה מעורב במינוי דירקטורים בקצא"א, ועלה חשש שאותם דירקטורים הושפעו מכך כשבחרו בו לתפקיד. בית המשפט המחוזי אישר לבסוף את מינויו וקיצר את תקופת הצינון שחלה עליו. אך בהוראת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הדירקטורים ששרן היה מעורב במינויים פסלו את עצמם מלקחת חלק בהליך הבחירה. ובכל זאת, שרן נבחר.

     

    נשאלת השאלה האם שרן יידרש לתת תשובות למשטרה הירוקה החוקרת את הדליפה החמורה.

     

    דליפת הנפט: בדיקת הזיהום באזור הערבה    (צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה ומאיר אוחיון)

    דליפת הנפט: בדיקת הזיהום באזור הערבה    (צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה ומאיר אוחיון)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    דליפת נפט מצינור קצא"א בכביש 90    (צילום: מאיר אוחיון)

    דליפת נפט מצינור קצא"א בכביש 90    (צילום: מאיר אוחיון)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     (צילום: רשות הטבע והגנים) (צילום: רשות הטבע והגנים)
    (צילום: רשות הטבע והגנים)

     (צילום: מאיר אוחיון) (צילום: מאיר אוחיון)
    (צילום: מאיר אוחיון)

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

    דליפה מצינור קצא"א בערבה (צילום: רשות הטבע והגנים) (צילום: רשות הטבע והגנים)
    דליפה מצינור קצא"א בערבה(צילום: רשות הטבע והגנים)
     

    מי הדירקטורים שאישרו את מינוי שרן, ומי הדירקטורים שפסלו את עצמם מלהשתתף בהצבעה? מתברר שלציבור אין זכות לדעת, משום שזהות הדירקטורים בקצא"א היא תחת צו החיסיון. כך פורסם בתחקיר של כלכליסט לפני כשנתיים.

      

    על פי חוק, כל ידיעה הנוגעת לצינור הנפט, לרבות ההשקעות בו, העבודות בצינור, מקורות הדלק והשימושים בו, מוכרזים כעניין סודי. הצו המורה על כך משנת 1968 מנע מהציבור הישראלי לדעת ב-44 השנה האחרונות איזה שימוש נעשה בכספו בחברת קו צינור אילת-אשקלון, שכבר מזמן לא ממלאת רק את הייעוד שלשמו הוקמה.

     

    החיסיון נועד במקור להגן על שותפות עסקית בין ישראל לאיראן בתקופה משטר השאה הפרסי, אבל זה לא הכול. עם השנים הבינו הפוליטיקאים שהחיסיון הביטחוני הזה יכול להסתיר מעין הציבור את העובדה שהפכו את החברה לחצר האחורית למינויים פוליטיים. שני מינויים כאלה נעשו ממש בעת האחרונה, אבל הצו ההוא מ-1968 מונע מהציבור לדעת כיצד הדברים מתנהלים.

     

    שותפות עם משטר השאה האיראני

    הסיבה לכך שצו איסור הפרסום הוצא דווקא ב-1968 טמונה בעובדה שבאותה שנה נוסדה שותפות אסטרטגית בין ישראל לבין איראן בתחום האנרגיה. אחרי מגעים בין ישראל למשטר השאה, הוחלט על הקמת חברה משותפת - טרנס אסיאתיק אויל שמה - שתחזיק בצי מכליות נפט, בתשתית הולכת נפט בישראל ובתשתיות לאחסון נפט בישראל. כדי להוביל את הנפט שהגיע מאיראן במכליות לנמל אילת, נמתח קו צינור הנפט מאילת לאשקלון. השותפות הישראלית-איראנית נרשמה כחברה בשוויץ כדי לטשטש את העקבות, והיא מחזיקה בקצא"א, שמפעילה את הצינור, את מזחי קליטת הנפט בנמל אילת ואת מתחם האנרגיה של החברה באשקלון. קצא"א פועלת תחת "חוק הזיכיון" שמסדיר את עבודתה.

     

    הכל היה טוב ויפה עד שב-1978 התחוללה המהפכה החומייניסטית באיראן, ומשטר השאה נפל. בן לילה ישראל מצאה את עצמה בשותפות עסקית אסטרטגית רגישה עם מדינת אויב, שהקשר איתה רק הסלים עם השנים.

     

    שבע שנים לאחר מכן, האיראנים תבעו את ישראל עבור חלקם בשותפות. לטענתם, לישראל חוב של 2 מיליארד דולר (בערכים של היום) כלפיה. ישראל טענה כי האיראנים אחראים למצב משום שהם אלה שיצאו מהשותפות הלכה למעשה. הסכסוך עבר ב-1997 לבוררות בין הצדדים, שמתנהלת מאז ועד היום בשוויץ.

     

    הבורר הישראלי המקורי שמונה לתפקיד היה חיים צדוק, שר המשפטים בממשלת רבין הראשונה. עם מותו ב-2002 מונה עו"ד דורי קלגסבלד לתפקיד. ייתכן שהציבור כלל לא היה נחשף לכך אך התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה לבג"ץ נגד המינוי, אולם לבסוף משכה אותה לאחר דיון בדלתיים סגורות בבית המשפט.

     

    קלגסבלד משמש בתפקיד הבורר עד עצם היום הזה וסיכוי סביר שיחזיק בו עוד זמן רב. אחרי הכול, כשאיראן היא בעיקר יעד אפשרי למתקפה, קשה להאמין שממשלת ישראל תסכים לשלם לה פיצוי כספי כלשהו.

     

    איפה הכסף?

    "כלכליסט" פנה לאוצר בניסיון לקבל תשובות לשאלות: איך מתבצע הליך מינוי בכירים בקצא"א? איך נקבע שכר הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה? איך מתבצע הליך בחירת הבורר הישראלי בבוררות מול איראן? מי קובע את שכר הטרחה שלו ושל עורכי הדין שמטפלים בתיק? מהי מדיניות חלוקת הרווח של קצא"א? האם המדינה מושכת דיבידנד מקצא"א?

     

    אלא שמהאוצר התקבלה תשובה לקונית: "בהתאם לצו שפורסם בילקוט פרסומים 1464 ישנו חיסיון על הנושא, ולא ניתן לענות על שאלות".

     (צילום: המשרד להגנת הסביבה) (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
    (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

     (צילם: רועי טלבי) (צילם: רועי טלבי)
    (צילם: רועי טלבי)

    דליפת הנפט באזור באר אורה (צילום: מאיר אוחיון) (צילום: מאיר אוחיון)
    דליפת הנפט באזור באר אורה(צילום: מאיר אוחיון)
     

    גם ניסיון לברר מהו השכר ומהן ההטבות של מזכיר החברה החדש דוד שרן וכן של יו"ר החברה החדש יוסי פלד, שמונה לתפקיד בספטמבר האחרון בידי הממשלה, עלה בתוהו. האוצר לא השיב לאף אחת מהשאלות. מתברר שהחיסיון שמוטל על החברה - שמקורו ביטחוני - משמש בפועל כדי למנוע מהציבור לדעת מה עושים בכספי המסים שלו.

     

    ארנונה? לא בקצא"א

    שני מקורות בכירים בשירות המדינה סיפרו ל"כלכליסט" כי החברה אינה חברה ממשלתית, ולכן אינה מפוקחת בידי רשות החברות הממשלתיות ואינה כפופה לנהליה.

     

    מלבד זאת, הואיל וקצא"א נהנית לא רק מהחיסיון הביטחוני אלא גם מחוק ייעודי שתחת חסותו היא פועלת מאז 1968, היא נהנית מכל מיני פטורים והטבות. למשל, היא פטורה מתשלום מסים לממשלה או לכל רשות אחרת, לרבות ארנונה. סוגיה זו מרגיזה במיוחד את עיריות אילת ואשקלון, שניסו באמצעות חברי כנסת שונים לשנות את החוק אולם כשלו. בתמורה, נחתם הסכם בין קצא"א לבין העיריות על תרומות שהחברה תעניק להן, בהיקף של 6 מיליון שקל, בפריסה רב־שנתית, וכן תתרום כמה מאות אלפי שקלים מדי שנה לעמותות שפועלות בערים אלה. עד 1999 נהנתה החברה גם מפטור מכפיפות לחוקי התכנון והבנייה, עד להתערבות היועץ המשפטי בעניין.

      

    קצא"א משתמשת בשטחים הנרחבים שבתחומה כרצונה. מלבד הפעילות בתחום הובלת הדלקים ואחסונם, קצא"א שותפה בחברת דוראד (37.5%), שמקימה תחנת כוח פרטית על אדמות קצא"א באשקלון.

     

    מדוברות חברת קצא"א נמסר כי המינוי של שרן אושר על ידי דירקטוריון החברה והיא אינה נוהגת להתייחס לנושאי משרה ו/או מחזור כספי "משיקולים מובנים". עוד נמסר כי עו"ד קלגסבלד אינו מייצג את קצא"א.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים