זיכרון גורלי
מחזור אחרון בשלב הבתים, ליברפול עם הגב לקיר מול באזל. ב-2004, באותו מצב, זה נגמר עם שער דרמטי של ג'רארד בדרך לזכייה בצ'מפיונס. 10 שנים חלפו והקפטן עדיין באנפילד. עד מתי?
זה קרה לפני עשר שנים ויום. 8 בדצמבר 2004, המחזור האחרון של שלב הבתים בליגת האלופות. ליברפול אירחה את אולימפיאקוס באנפילד והייתה חייבת לנצח בהפרש שני שערים כדי לעלות לשמינית הגמר.
ואז, בדקה ה-86, הגיע סטיבן ג'רארד. הקפטן, אז בן 24 ובשיא יכולתו, בעט פצצה מ-20 מטר לרשת ורץ באמוק לעבר היציעים המשתוללים. ליברפול ניצחה 1:3 והמשיכה הלאה. את אותה עונה היא סיימה כאלופת אירופה.
כל מי שהיה באותו ערב באנפילד ידע מיד שהוא שותף לרגע היסטורי. הניצחון הדרמטי והשער ההוא, ארבע דקות לסיום, סימלו את הרוח של ליברפול, את הרוח של אנפילד, את הרוח של סטיבי ג'י. בדיוק כמו השער המצמק בנגיחה מול מילאן שהחל את הקאמבק המופלא בגמר באיסטנבול.
בדיוק עשור חלף, וליברפול מתייצבת הערב שוב מול משימה דומה. היא חייבת לנצח באנפילד את באזל של פאולו סוזה במחזור האחרון כדי להעפיל לשמינית הגמר. וכמו אז, כך גם הערב, סטיבן ג'רארד נמצא במוקד העניינים.
הקפטן הכמעט נצחי של ליברפול כבר לא ילד. במאי הוא יחגוג יום הולדת 35. בחלק מהמשחקים האחרונים, כמו בשבת מול סנדרלנד, הוא ישב על הספסל ונכנס רק לחצי השעה האחרונה. המנג'ר ברנדן רוג'רס יודע שבגילו המתקדם ג'רארד כבר לא יכול לשחק שלושה משחקים מלאים ואינטנסיביים מדי שבוע. אבל הערב, במשחק הכי חשוב של ליברפול העונה, הוא יהיה בהרכב.
"הוא היה מצוין כשהוא נכנס בשבת כמחליף וברור שהוא יפתח מול באזל", אמר רוג'רס. "כשסטיבי נמצא על המגרש הוא נותן לנו איכות ברמה עולמית, וזה מה שהקבוצה צריכה. יש לו עדיין את הכישרון, את היכולת הגבוהה, ויהיה קשה מאוד למצוא לו תחליף. אבל הוא כבר לא יכול להיות הציר המרכזי בכל משחק. ובשלב הזה בקריירה שלו, התפקיד שלי הוא לנהל בצורה נכונה את הדקות שלו, כדי שיוכל לשחק במשחקים הגדולים".
והערב זה בהחלט משחק גדול. משחק שיכול לקבוע את עתידה של הקבוצה. הבלם קולו טורה אומר על ג'רארד: "הוא האיש לימים הגדולים האלה. הוא יוצר את הקסם כשאף אחד אחר לא יכול. והוא עדיין אחד השחקנים הטובים בעולם. אין לגיל שום קשר לכך".
ילך בעקבות למפארד?
בסוף העונה הוא יסיים את החוזה שלו בליברפול, הקבוצה שאליה הצטרף בגיל 9 – לפני 25 שנה – ואותה לא עזב מעולם. השאלה הגדולה היא האם הסמל הגדול ימשיך באנפילד גם בעונה הבאה, או שיעדיף לסיים את קריירת המשחק שלו במקום אחר.
הצעות לא חסרות לו. מנואל פלגריני, מנג'ר מנצ'סטר סיטי, כבר אמר כי ישמח מאוד לצרף את ג'רארד. סיטי עשתה העונה מהלך דומה עם פרנק למפארד, שהיה מזוהה לאורך כל הקריירה שלו עם צ'לסי. למפארד, המבוגר בשנתיים מג'רארד, הצטרף לסיטי על תקן של שחקן משלים, עד שיצטרף לקבוצתו החדשה בארה"ב.
וכמו למפארד, כך גם ג'רארד עשוי להצטרף לאחת מהקבוצות ב-MLS האמריקאית, כדי להעביר את השנתיים-שלוש האחרונות שלו בליגה פחות לחוצה ותובענית.
רק שבליברפול לא מוכנים לוותר עליו כל כך מהר. לפני כשבועיים הוגשה לו הצעה להאריך את החוזה. "היו לו 16 שנים נפלאות כאן ואני מאמין שהוא יכול להמשיך ולשחק ברמות האלה עוד כמה שנים", אמר רוג'רס. "אבל ברור לכולנו שיש כאן שיקולים נוספים, שקשורים לחיים באופן כללי ולאו דווקא לכדורגל. מה שאני יודע בוודאות, שזה לא קשור לכסף".
ג'רארד עדיין לא נתן תשובה. הוא לקח לעצמו כמה שבועות עד שיחליט לאן מועדות פניו. ברור לו שאם יחליט להישאר, הוא יבלה יותר ויותר זמן על הספסל. מצד שני, בחוזה החדש יובטח לו לקבל תפקיד עתידי בצוות האימון, מה שעשוי לקסום לו.
אבל לכל זה יש עוד זמן. כרקע מה שמעניין את ג'רארד זה המשחק הגורלי הערב מול באזל. וביכולת הנוכחית של ליברפול, לגמרי לא בטוח שהיא פייבוריטית, למרות הביתיות. ליברפול ניצחה רק בחמישה מ־12 משחקיה העונה באנפילד, וההתקפה המקרטעת כבשה רק שבעה שערים בשמונה משחקי הבית בליגה.
לואיס סוארס הוא כבר מזמן היסטוריה, ובהיעדרו של דניאל סטארידג' הפצוע אין על מי לסמוך בהתקפה: ראחים סטרלינג הבקיע העונה רק שלושה שערים ב-21 משחקים. מאין תבוא הישועה?
לפנייה לכתב/ת 
