"ילדי הלילה" של קריית משה ברחובות
שכונת קריית משה היא אי של עוני, פשע והזנחה בלב העיר המבוססת רחובות. בשכונה ריכוז מהגבוהים בישראל של עולים חדשים יוצאי אתיופיה. סיירת הורים מנסה לעשות סדר במקום שבו נכשלו מוסדות המדינה
כשרוצים לקבוע פגישה בשעות הערב בשכונת קריית משה ברחובות, קובעים ליד הדואר. הסניף הקטן שבו מחולקות הקצבאות ופנס הרחוב המפורסם מהווים את מרכז השכונה. כל נקודת ציון אחרת באזור מובילה לסמטאות אפלות ולקבוצות של שיכורים אלימות.
לכתבות הקודמות בסדרה "ישראל תחתית":
חי בדירה בלי שירותים. פני העוני בחיפה
צדקה תציל ממוות: העוני בבני ברק
עוני בבאר שבע: אין תקווה בשכונה ד'
ככל שמתרחקים מהפנס המפורסם אל חצרות הבתים, נתקלים בצעירים בקפוצ'ונים ובקבוקי אלכוהול בידיים. כמה מהם ניסו לשבור את המצלמה בבעיטות, מאיימים בדקירות ורצח. שכונת קריית משה היא אי של עוני, פשע והזנחה בלב העיר המבוססת רחובות. בשכונה ריכוז מהגבוהים בישראל של עולים חדשים יוצאי אתיופיה, ומה"גטו" הזה קשה להם מאוד לצאת.
ההורים והמבוגרים שלא נולדו בארץ סובלים במיוחד. בעיות שפה ומשבר תרבותי עמוק שברו את החלום הציוני והשאירו אותם בודדים ומושפלים. הילדים מדברים עברית, ההורים דוברי האמהרית לא מבינים את הילדים ומכאן זה רק הולך ומסתבך.
הצעירים שיוצאים לעבוד מחוץ לשכונה, מספרים כי הם סובלים מגזענות והטרדות אינסופיות של המשטרה. נקודת השבר המרכזית החדשה, לטענת הצעירים, היא החשש הביטחוני סביב מבקשי המקלט מאפריקה. לא פעם פנו שוטרים בטעות לצעירי השכונה כסודנים, וזה כולל מעצרים על בסיס צבע עור ויחס נוקשה ומשפיל של המשטרה. ממש כמו באמריקה.
תושבים אחרים בעיקר בעלי המשפחות ומבוגרים דווקא מתלוננים על מחסור בכוחות שיטור בשכונה ועל התגברות הפשיעה. משטרת רחובות טוענת כי "בעקבות הפעילות האינטנסיבית והממוקדת של התחנה ברחובות, אנחנו מקבלים חיזוקים רבים מתושבי השכונה".
אבל הבעיות בשכונה התחילו הרבה שנים לפני שהגיעו לישראל מבקשי המקלט מאפריקה. בראשית דרכה של השכונה גרו בה עולים מתימן, בשנות החמישים הצטרפו עולים מצפון אפריקה ובשנות השבעים נוספו העולים מברית המועצות. מי שהצליח לברוח, ברח ומי שנשאר - זכה לראות את גל העולים הנוכחי סובל מאותן עוולות, רשעות וגזענות.
למנהיגות הצעירה של יוצאי אתיופיה בשכונה נמאס לחכות לעזרה. הם גדלו על הבטחות שהופרו, חזון משיחי - ציוני שלא התגשם ועל תרומות כספיות מהפדרציות היהודיות של ארצות הברית. בניגוד להוריהם שקיבלו את עוולות הקליטה בהשלמה, הצעירים יודעים שאף אחד לא סופר אותם, והם מחליטים לקחת שליטה על גורלם ומנסים לפעול ולשנות בכל תחום אפשרי.
מתנדבי סיירת ההורים השכונתית יוצאים לשטח בשעות הלילה המאוחרות, כדי לנסות ולהחזיר את הילדים הביתה. לכל אחד מהמתנדבים יש קרובי משפחה בתוך "כנופיות הלילה", והקשר המשפחתי ויחסי השכנות מהווה לפעמים את הקשר האחרון של הילדים השבורים לעולם הנורמטיבי. המתנדבים מחלקים ממתקים, מחבקים, משכנעים את הילדים של השכונה ללכת הביתה לישון ולהתרחק מהאלכוהול ומהרחוב המסוכן.
לפנייה לכתב/ת 
