הבחירה הבריטית: 7 פלאי אדריכלות בישראל
מגזין העיצוב הבינ"ל "Wallpaper" שמרכזו בלונדון, שם את ישראל במרכז המהדורה המסכמת של 2014. בעזרת המלצות של אדריכלים מקומיים ושל הצוות המקצועי במגזין, סומנו 7 פלאי האדריכלות בארץ הקודש. הצצה
ישראל על מפת העיצוב והאדריכלות הבינלאומית: מגזין העיצוב הבריטי Wallpaper (וול פייפר, טפט בתרגום חופשי), הנחשב בתור "התנ"ך של המעצבים והאדריכלים", שם את ישראל במרכז המהדורה המסכמת של 2014 - שתצא לאור בינואר 2015. במסגרת מוסף מיוחד, שכותרתו "IsraelRevealed" (ישראל נחשפת), מתמקד המגזין בהיבטים שונים של היצירה הישראלית, בעיקר בתחומי האדריכלות והעיצוב.
עוד על אדריכלות במדור "עיצוב ותכנון הבית "
- יער אנכי: הכירו את מגדלי המגורים של העתיד
- כיף בקיבוץ: מאסם מוזנח למשרד מעוצב
- הכירו: מיזמי האדריכלות של שנת 2014
במסגרת המוסף, יופיע פרויקט מיוחד המסמן את "7 פלאי האדריכלות של ישראל", אשר נבחרו על ידי אדריכלים ישראלים ועל ידי הצוות המקצועי של המגזין. לטובת המוסף, בחרו עורכי המגזין לחבור לחברת אבן קיסר, המתמחה בתחום משטחי הקוורץ, כשותפה מרכזית בישראל. במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ד') באולם סוקה בתל-אביב אירח יוס שירן, מנכ"ל אבן קיסר, את טוני צ'יימברס, העורך הראשי של Wallpaper, לשיחה על עיצוב ישראלי חוצה גבולות.
שירן הסביר את שיתוף הפעולה בכך ש"החדשנות העיצובית של החברה הפכה את אבן קיסר למושא בחירתם של מעצבים בעלי שם, והולידה עמם שיתופי פעולה. תודות לאלה, זוכה החברה להתארח במגזינים המובילים בעולם בתחום העיצוב, ואנו גאים מאוד בהערכה לה אנו זוכים ממגזין Wallpaper".
צ'יימברס, מצדו, הסביר את ההחלטה להתמקד בישראל. "מאז ומעולם התייחסנו לישראל כמדינה קטנה עם כישרונות גדולים. אין ספק שסצנת העיצוב הישראלית מגיעה כיום לבשלות, ואנו מקווים שהצלחנו לחשוף כמה מהכישרונות הטובים ביותר שיש לישראל להציע כיום". לפניכם הרשימה המלאה.
האגף החדש במוזיאון תל-אביב לאמנות
האגף החדש במוזיאון תל-אביב לאמנות תוכנן על ידי פרסטון סקוט כהן. במגזין מסבירים את הבחירה: "המבנה ההיי-טקיסטי, אשר נפתח בשנת 2011, מהווה ניגוד חזק למבנה הישן של המוזיאון, העשוי בטון ברוטלי וכבד. האגף החדש מעמיד את ישראל בחוד החנית העולמית בעיצוב מוזיאונים, ומפנה זרקור לדיון על אדריכלות דיגיטלית".
אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע
אנדרטת חטיבת הנגב תוכננה על ידי דני קרוון וממוקמת בראש גבעת גיר במזרח בירת הנגב. במגזין מסבירים את הבחירה: "האנדרטה מנציחה את כיבוש באר שבע ואת הישגי חטיבת הנגב של הפלמ"ח. היא מורכבת מ-18 צורות גיאומטריות העשויות בטון גולמי, אשר כל אחת מהן מהווה סמל מופשט של מלחמה".
המוזיאון לאמנות בעין חרוד
המוזיאון לאמנות עין חרוד תוכנן בשנות ה-30 של המאה הקודמת על ידי שמואל ביקלס. במגזין מסבירים את הבחירה: "המוזיאון לאמנות עין חרוד הוא אחד ממוסדות האמנות הראשונים שנבנו במדינת ישראל. עיצוב המוזיאון מתבסס על שימוש באור טבעי והאופן שבו הוא חודר את הבניין, תוך ניצול מלא של תנאי האקלים".
בית חיים ויצמן ברחובות
בית ויצמן תוכנן על ידי אריך מנדלסון באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת עבור הנשיא הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן. במגזין מסבירים את הבחירה: "הבית מורכב מ-3 אלמנטים מרכזיים - אכסדרה (שדרת עמודים מקורה המוצבת במבואה); גוף גלילי המהווה את גרם המדרגות; וחצר. אלמנטים אלה הם שהפכו את המבנה לסמל מקומי".
בית הלוחם בבאר שבע
בית הלוחם בבאר שבע תוכנן על ידי קימל אשכולות אדריכלים והוא מרכז שיקום לנכי מלחמה. במגזין מסבירים את הבחירה: "בית הלוחם בבאר שבע מעוצב בסגנון נון-קונפורמיסטי. המבנה מעוצב כמסלעה מסודרת מוקפת גשרים, המאפשרים נגישות ציבורית לבעלי צרכים מיוחדים".
מוזיאון העיצוב בחולון
מוזיאון העיצוב בחולון תוכנן על-ידי רון ארד ונבנה בשנת 2010 בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים וכולל שני אולמות תצוגה מרכזיים. במגזין מסבירים את הבחירה: "המוזיאון סומן על ידי סצנת העיצוב העולמית כאחד המבנים המרשימים ביותר בישראל כיום. מי שעומד מאחורי המבנה הוא המעצב רון ארד, אחד מאושיות העיצוב הישראליות המוכרות והמצליחות בעולם".
המאיץ על שם קופלר במרכז קנדה ברחובות
המאיץ על שם קופלר במרכז קנדה לפיזיקה גרעינית במכון ויצמן למדע ברחובות תוכנן על ידי משה הראל ונבנה בשנת 1975. במגזין מסבירים את הבחירה: "המבנה מזכיר מאוד במראהו את מגדל איינשטיין הגרמני שתוכנן על ידי אריך מנדלסון והוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת. מדובר במבנה בטון מודרניסטי בעיצוב שונה וייחודי, המעניק לו מראה השאוב מעולמות המדע הבדיוני, כפי שהיה מקובל בשנות ה-60 וה-70.
