ההרפתקאות של לארה קרופט במקדש
איו הרבה סיפור או מסתורין במשחק לארה קרופט החדש, אבל רכבות הרים של אתגרי קרב, פלטפורמה וחשיבה למי שחובב בעיקר משחק פעולה-הרפתקה
בעוד שחקנים ושחקניות בשר ודם, כמו כולנו, נאלצים להשלים עם אמיתות ביולוגיות כואבות, דמותה של לארה יכולה להישאר צעירה לנצח ואפילו לשתות ממי מעיין הנעורים ולאתחל את הקריירה שלה, כפי שעשתה במשחק Tomb Raider האחרון, שם היא נראית בקושי בת עשרים.
נוטשת את חקירת החורבות ועוברת לאקשן
לארה אולי נותרת תמיד בעשור השלישי לחייה, אבל יכולתה לשנות את מראה, מידת חזייתה, סט היכולות שלה ואופי משחקיה עזרה לה לחזור לרלוונטיות יותר מפעם אחת במשך קריירה שתקיף בקרוב עשרים שנה. כך ב-Tomb Raider המאותחל, שם לארה, בפרופורציות גוף אנושיות לשם שינוי, מפנה את רוב מרצה ללחימה וסצנות אקשן אפיות, כמו מין שילוב בין קאטניס לברוס וויליס, ונוטשת את עבודתה המסורתית, חקירת חורבות תת-קרקעיות ופתרון חידותיהן. וכך גם בסדרת הבת של טומב ריידר, Lara Croft, שעתה יצא בה פרק שני, Lara Croft & The Temple of Osiris.
סדרת Lara Croft נותרה נאמנה למרכיב החידות של משחקי טומב ריידר הקלאסיים ואף הרחיבה אותו, כך שהיא בחירה טובה למי שזה החלק החשוב לו בחוויה. אין כמעט אביזר ידוע של חידות סביבתיות בו לא משתמש The Temple of Osiris כדי לאתגר את השחקן - מרצפות לחץ, אש, פצצות, קרני אור ומראות, זרמי מים, (סוג של) האטת זמן ועוד, כולם מופיעים במספר גדול של וריאציות ושילובים בדרכה של לארה למצוא את כל חלקיו של האל אוזיריס ולהשיב אותו לחיים כדי שיוכל לעצור את תוכניותיו המרושעות כרגיל של סט.
לא כמו פעם
בעוד המשחק, כמו קודמו, נאמן כללית לנוסחת המשחקים המסורתיים בשילוב שלו בין אקרובטיקה, חידות/מלכודות וקרב, לא מדובר פשוט במשחקי טומב ריידר של פעם שהוסבו ממבט מאחורי הכתף למבט על. מדובר במשחק בקצב מהיר יותר, עם קרבות אינטנסיביים (ומוצלחים) יותר, שעובד מצויין גם כמשחק לשחקן יחיד וגם במשחק שיתופי, ששודרג עתה למקסימום של ארבעה שחקנים במקום השניים של Lara Croft & The Guardian of Light.בנוסף לחידות ולקרב המשודרגים, Temple of Osiris הוא משחק שמציע כמויות שלל שכמעט יכולות להתחרות במשחקים דמויי דיאבלו - צד שלא היה קיים במשחק הקודם. עולם המשחק, המורכב מעולם פתוח למחצה על פני השטח, שנפתח עוד ועוד עם התקדמות העלילה, וממבחר נאה של פירמידות, מקדשים וקברים תת-קרקעיים מתחת להם, מלא בתיבות אוצר וחדרי אוצר, סודיים ופחות סודיים. על ידי איסוף יהלומים יכול השחקן לפתוח את התיבות הללו ולקבל חפץ אקראי - שאיכותו מוערכת על פי מחיר פתיחת התיבה: יותר יהלומים, סיכוי גבוה יותר לחפץ נדיר וחזק יותר.
חפצים אלה, שהם ניתן לזכות גם על ידי השלמת אתגרים מיוחדים המוגדרים בתחילת כל מבוך, הינם תכשיטים ופרטי ביגוד המספקים ללארה יתרונות הגנתיים והתקפיים או שדרוגים לטווח ולאפקט של כליה ונשקיה. מלבד אוצרות אלה, שמספקים לשחקן הרבה מוטביציה לאיסוף היהלומים המפוזרים וחבויים בכל מקום (אתם לא רוצים להגיע לחדר אוצר גדוש תיבות פרימיום עם חמש מאות יהלומים מסכנים בלבד באמתחתכם), ניתן גם לאסוף סוגי נשק חדשים ושדרוגים סדרתיים ליכולות הבסיסיות של הגיבורים, כמו מלאי התחמושת שהם יכולים לשאת ומקסימום הבריאות שלהם, הממוקמים במקומות קשים במיוחד לגישה או בנישות סודיות של המבוך.
פעילות המרדף, שה השחקן צריך לברוח במהירות על פני תהומות ומלכודות בעוד מפלצת ענקית שועטת בעקבותיו או מבנה מתמוטט מאחוריו, נותרה כלולה ברפרטואר, כאשר התירוץ הפעם לקטעים מבוהלים אלה הוא שד בצורתה של תנינה ענקית שנשלחה על ידי סט לאכול אותנו. כך גם קרבות הבוסים, שעברו הרחבה משמעותית, אפילו יותר מהחידות, וכל אחד מהם מהווה אתגר פעולה/חשיבה שונה לגמרי. כך, למשל, אחד מקרבות הבוס המוקדמים הוא נגד קפרי, האל המצרי בצורת חיפושית הזבל, הנערך על כדור זבל ענקי המגולגל על ידו על פני נהרות של אש. השחקן צריך לזוז בהתאמה עם התגלגלות הכדור, וזאת תוך התחמקות מהתקפותיה של החיפושית המגודלת, או ליפול לשאול שמחכה לו למטה.
אין סיפור ומסתורין
עם כל התוספות/שיפורים הללו, ניתן אולי להסיק שמשחקי Lara Croft טובים יותר ממשחקי Tomb Raider הישנים בכל דרך אפשרית, ולכן מומלצים ללא סייג לכל מי שאהב את הסדרה בפורמט הקלאסי שלה. הדברים לא כל-כך פשוטים, מאחר שם כל תכונותיהם המשובחות, משחקי סדרת הספין-אוף גם מוותרים על כמה דברים חשובים. ראשית, למרות הגרפיקה המוצלחת, המציגה אפקטים טובים במיוחד של אש ומים ועולם משכנע של מיתולוגיה פרעונית מתפוררת, המעבר למבט על פירושו מראש התמקדות באקשן ולא בנופים רחבי ידיים וקוי רקיע עוצרי נשימה. ל-Temple of Osiris יש את היופי שלו, אבל אין לו סיכוי להתחרות במשחק Tomb Raider מבחינת רגעים עוצרי נשימה ויזואלית.אולי הכואב ביותר מבחינת חובב Tomb Raider הוא הויתור על מרכיבי הסיפור והמסתורין. עלילת Temple of Osiris ידועה מראש לכל אורכה ומשקיעה יותר בהערות מתחכמות של ארבעת הגיבורים מאשר בדמויות של ממש או בדרמה. המבוכים של המשחק הם רכבות הרים של אתגרי קרב, פלטפורמה וחשיבה, אבל לא מתפקדים בשום צורה כמקומות אמיתיים שיכולים לעורר שאלות מסקרנות או להסתיר בחובם גילויים בעלי משמעות. זה אמנם מכוון, כחלק מהרצון לעצב פה משחק פחות מהורהר ויותר "ארקיידי", אבל עדיין מדובר לדעתנו במקח טעות. דרמה ותעלומה יכולים להתקיים במקביל לקצב משחק מהיר, אבל כאן הם נזרקו אל הנילוס בלי אפילו לנסות להשקיע בהם.
Lara Croft & The Temple of Osiris נמכר ב-20 דולר. אפשר לרוץ דרכו בחמש שעות משחק, בין השאר בזכות מערכת נקודות שמירה מאוד סלחנית, אבל הרדיפה אחר ציוד טוב יותר, מבוכי האתגר האופציונליים (שמתגמלים את השחקן בחפצים יחודיים), הסודות, המשימות המיוחדות והאפשרות להתחרות עם שחקנים בקו-אופ יכולים למצות ממנו בקלות אורך משחק גדול פי שניים ושלושה מזה. אם המחסור בצד הסיפורי לא מפריע לכם, מדובר בהשקעה איכותית ומשתלמת לחובבי הפעולה-הרפתקה.
ציון: שלושה וחצי כוכבים מתוך חמישה. סוקר בגרסת המחשב.
מומלצים
