שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ארנונה: המס שמתייקר מדי שנה

    רוב אזרחי ישראל לא יודעים שהארנונה מתייקרת מדי שנה לפי נוסחה ולמרות שב-2015 היתה אמורה להיות הוזלה, בכל זאת הארנונה תתייקר שוב. נוסף לזה, לעיתים קרובות רשויות שמבקשות אישור לייקור חריג, נענות בחיוב. כמעט כל שנה, סך גביית הארנונה גדל בכמיליארד שקל. מאיפה הכסף הזה מגיע? מהכיס המצטמק של האזרחים ושל העסקים

    ב-2002, סך ההכנסות של העיריות והרשויות המקומיות מארנונה, עמד על 11.3 מיליארד שקל. נכון ל-2014, ההכנסות מארנונה כבר עומד על 21.6 מיליארד שקל. הארנונה, המס הדו חודשי שאנחנו משלמים לרשות המקומית, מתייקרת בממוצע בכמיליארד שקל בשנה.

     


    הכנסות הרשויות המקומיות בישראל מארנונה (במיליארדי שקלים)

    הכנסות הרשויות המקומיות בישראל מארנונה (במיליארדי שקלים)
      2002 2012 2013 2014
    סך כל ההכנסות מארנונה 11.3 20.1 20.9 21.6
    שיעור גבייה 53% 67% 66% עדיין לא ידוע

    מקר: איגוד לשכות המסחר

     

    רק ב-2008 הארנונה לא התייקרה. וגם לא הוזלה

    גביית הארנונה אמנם השתפרה עם השנים - שיעור גביית הארנונה מהתושבים והעסקים עמד על 53% ב-2001 ועלה ל-66% ב-2013 (שעור הגבייה ל-2014 עדיין לא חושב), אבל זו לא הסיבה היחידה לזינוק. הארנונה מתייקרת כמעט מדי שנה ומהווה נטל על תושבים ובתי עסק כאחד.

     

     

    ברשויות מסויימות כירושלים, גבעתיים, חיפה, ר"ג ופ"ת תושבים משלמים יותר מ-66-53 שקל למ"ר לשנה, כלומר סביב 1,000-800 שקל לחשבון דו חודשי על דירת שלושה חדרים והמחיר הזה רק הולך ועולה עם השנים. כל עיר מתמחרת אחרת את הארנונה, עם מרפסת, בלי מרפסת; עם חדר מדרגות בלי חדר מדרגות; עם שטח הקירות בלי שטח הקירות. ירושלים היא גם עיר יקרה מאוד לעסקים, שמשלמים בדרך כלל יותר מפי 4 ארנונה לעומת אזרחים. זו הסיבה אגב, שרשויות לעיתים קרובות מעדיפות לאשר בנייה לעסקים מאשר למגורים.

     

    בערים נמוכות ארנונה כמו טירת הכרמל, שדרות, נצרת וטמרה אמנם משלמים כ-30 שקל למ"ר, אבל גם שם הארנונה מתייקרת מדי שנה, זאת "הודות" לנוסחה ש"מעדכנת" את תעריפי הארנונה מדי שנה. ובמעדכנת הכוונה למייקרת.

     

    הידעתם? כך מחושבת הארנונה

    הנוסחה, משקללת את עליית מדד המחירים לצרכן ועליית השכר הממוצע במגזר הציבורי. עדכון הארנונה חושב עבור 2014 כך: מחצית שיעור השינוי מדד המחירים לצרכן בין בין 2012 ל-2013 – 0.67%; פלוס מחצית שיעור השינוי של מדד השכר במגזר הציבורי ביולי 2013 לעומת יולי 2012 - 2.69% = 3.36%.

     

    על פי חוק, שיעור העדכון ברשות עצמאית כהגדרתה בחוק, יהיה גבוה ב-0.3% מהסכום המתקבל בנוסחה. לפיכך, שיעור העדכון ל-2014 ברשות עצמאית עומד על 3.66%.

       

    2015: במקום הוזלה - התייקרות

    עליית הארנונה המתונה יחסית ב-2015 היא לא תוצאה של הנוסחה. לראשונה מזה שנים, תשלום הארנונה אמור היה לרדת, לפי הנוסחה. זאת משום שמדד המחירים לצרכן השנה היה שלילי ולא השתנה. בנוסף, הארנונה של שנת 2015 אמורה היתה להסתמך על מדד השכר במגזר הציבורי של חודש פברואר, שהיה נמוך. ברשויות המקומיות מיהרו לתקן את המצב. הוזלה? לא במגרש שלהן.

     

    במשרדי הפנים והאוצר נענו למרכז השלטון המקומי וקבעו עלייה של 0.75% בארנונה כדי שחלילה לא תוזל בשנה הקרובה. ועדת הפנים של הכנסת אישרה את הסיכום הזה, במעמד של ח"כית אחת, יו"ר הוועדה, מירי רגב (ליכוד).

    האם זה אומר שהנוסחה תשתנה? שכן ב-2015 התעלמו מהנוסחה ובנוסף, יש טענות שהיא מיושנת? לא ולא. ב-2016 החישוב יחזור להיות לפי הנוסחה.

     

    הנוסחה נחשבת מיושנת ובעייתית, בעיקר בשל רכיב השכר הציבורי. גורמים במשרד האוצר אמרו לאחרונה שמתוכננת רפורמה באופן גביית הארנונה: מי שמתגורר בדירה יקרה יותר ישלם ארנונה גבוהה יותר. היתכנות רפורמה זו מוטלת בספק.

     

    נוסף על ההתייקרות יש גם "בקשות לעדכון חריג"

    בנוסף, ההתייקרות הרשמית של הארנונה, לפי הנוסחה, היא לא כל סך הייקור בארנונה. שכן יש רשויות המבקשות באופן חריג עדכון גבייה שונה בתחומן, בדרך כלל ייקור כמובן, זאת בכפוף לאישור שרי הפנים והאוצר.

     

    בסוף נובמבר 2014, איגוד לשכות המסחר דרש ממשרד הפנים לחשוף כמה רשויות קיבלו אישור לייקר את הארנונה בצורה חריגה בשנה החולפת. מסתבר שמדובר ב-67 רשויות, למעלה מ-50% מ-114 הבקשות שהוגשו. הסכום המצטבר של הבקשות: 278 מיליון שקל. מספר רשויות קיבלו אישור דווקא להפחית את הארנונה.

     

    רוב הרשויות קיבלו אישור לייקור חלקי. 3 רשויות קיבלו אישור מלא לבקשתן: אלפי מנשה, שתייקר את הארנונה למגורים ב-6% ואת הארנונה לעסקים ב-7%; המועצה האזורית יואב, שתייקר את הארנונה למגורים בשקל אחד למ"ר ואת הארנונה לעסקים ב-3.5%; והמועצה המקומית שלומי, שלא פרסמה לציבור את תוכן בקשתה להעלאה חריגה.

     

    21 רשויות מהרשימה, קיבלו אישור להעלאת ארנונה למגורים ולמעלה מ-40 קיבלו אישור להעלאת ארנונה לעסקים. התושבים יראו זאת בחשבון הארנונה שלהם בדמות חיוב רטרואקטיבי.

     

    "יצויין כי תוספת המס החריגה הינה בנוסף להעלאת מס הארנונה בשיעור של 3.36% בשנת 2014 בשווי של כ-700 מיליון שקל, על פי הנוסחה האוטומטית הקבועה בחוק", נכתב באתר האיגוד. 

     


    עיריות שביקשו לייקר/להפחית את הארנונה מעבר לייקור הקבוע בנוסחה (בשקלים)

    עיריות שביקשו לייקר/להפחית את הארנונה מעבר לייקור הקבוע בנוסחה (בשקלים)
    עיר תוספת/הפחתה
    הוד השרון 2.4 מיליון +
    קריית מלאכי 3 מיליון +
    שדרות 3 מיליון +
    גדרה 2.5 מיליון +
    סביון 2 מיליון +
    ראשל"צ 8 מיליון -
    שוהם 280 אלף -

     

    מיליוני שקלים של ייקור

    "בין הערים הבולטות להן אישר המשרד העלאה חלקית או מלאה של בקשתן ניתן למצוא את הערים הוד השרון (כ-4.2 מיליון ש'), קריית מלאכי ושדרות (העלאה של כ-3 מיליון ש' לכל אחת), גדרה (כ-2.5 מיליון ש'), סביון (כ-2 מיליון שקל), עמק חפר (כ-1.9 מיליון ש'). במקביל, משרד הפנים אישר למספר רשויות להפחית את הארנונה ובכללן לראשל"צ (הפחתה של כ-8 מיליון ש'), אשדוד (כ-477 אלף ש') הרצליה (כ-60 אלף ש') ושוהם כ- 280 אלף ש')

     

    הבקשות של הערים גבעתיים, רחובות, רמלה, נס ציונה, פרדס חנה-כרכור, בת-ים, ר"ג, טבריה ומרחבים – נדחו, ל-4 האחרונות מבחינה טכנית. לא כולן ביקשו ייקור: עיריית גבעתיים הגישה בקשה לאישור חריג להפחתת הארנונה בסיווגים מסוימים, ובקשה זו לא אושרה על ידי משרד הפנים.

     

    כמו כן, מסרו באיגוד לשכות המסחר, "טרם התקבלה החלטה לגבי 23 רשויות מקומיות, ביניהן עיריית באר שבע שהגישה בקשה להעלאה חריגה בהיקף של למעלה מ-20 מיליון ש ועיריית חיפה ביקשה העלאה חריגה בהיקף של למעלה מ-68 מיליון שקל" . לאיגוד יש אינטרס לחשוף את הבקשות הללו שכן חבריו משלמים ארנונה בשיעור גבוה.

     

    מסתבר שזה נוהג שכיח מאוד. לפי נתוני האיגוד, ב-2012, כ-70 רשויות מקומיות קיבלו באופן סיטוני אישור גורף להעלאות חריגות של מס הארנונה, בשיעורים שבין 4% ל- 25%. ב-2013, אושרו העלאות מס ארנונה חריגות לכ- 50 רשויות מקומיות. ל-2015 כבר הוגשו 120 בקשות לאישורים חריגים, בשיעורים שבין 3% ל-10%, בסכום המצטבר לכ-183 מיליוני שקל. בשל הקדמת הבחירות, לא בטוח שיאושרו.

     

    הציבור כלל לא מודע לכך שמייקרים לו את הארנונה

    באיגוד לשכות המסחר גם בדקו עד כמה האזרחים מודעים לעלייה הכמעט בלתי פוסקת בארנונה. 55% מהמשיבים לסקר, לא ידעו לומר אם שיעור הארנונה השתנה בשנה האחרונה. כ-11% ענו כי לא חל שינוי וכ-41% סברו כי היה שינוי כלשהו, עלייה או ירידה, אבל לא ידעו בדיוק בכמה.

     

    ארנונה, לפי הגדרת משרד הפנים "זה מס שנתי המוטל על תושבי המדינה המחזיקים בנכס ונגבה על ידי הרשות המקומית ומטרתה לממן את הפעילויות השונות של הרשות. בהתאם לחוק, משרד הפנים איננו אחראי על גביית מיסי ארנונה. על הגבייה אחראית הרשות המקומית, בה מצוי הנכס".

     

    חיוב הארנונה הינו שנתי ומתייחס לתקופה שבין 1 בינואר ל 31 בדצמבר לאותה שנה. "תעריפי הארנונה נקבעים בצו הארנונה עליו מחליטה מועצת הרשות המקומית וממילא שונים מרשות לרשות. עם זאת יצוין כי בתקנות ההסדרים במשק המדינה נקבעו סכומי מינימום ומקסימום החלים על כל הרשויות המקומיות ואין הן רשאיות לחרוג מסכומים אלו.

     

    רבים חושבים שארנונה זה מס שמשלמים תמורת פעולות של רשויות לטובת התושבים. בפועל אין קשר ישיר בין הדברים: הארנונה מוזרמת לקופות הרשויות, אך לא תמיד השימוש בכסף נעשה לטובת התושבים. גם ההיפך נכון: בשכונות בהן לא משלמים ארנונה בין אם בשל התחמקות ובין אם בשל הנחות שונות – העירייה עדיין אמורה לתת את אותם שירותים ללא אפליה.

     

    הקלה בתשלום הזה שלפי הלמ"ס מהווה אחוז קטן אך בולט בההוצאה השנתית של האזרח, ניתנת בדמות הנחות שונות לאוכלוסיות מסוימות. לפי אתר משרד הפנים, "הרשות המקומית רשאית לתת הנחה במיסי ארנונה בהתאם להוראות הדין, ביניהן: מבחן הכנסה, נכות ומעמד של אזרח ותיק, בנוסף לרשות המקומית הסמכות לפרישת תשלומים או מחיקת חובות ארנונה". יחד עם זאת, גם מקבלי ההנחות סופגים שיעור דומה של התייקרויות בארנונה מדי שנה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים