אל תשחית לשווא: תיקון זרע לבטלה
זרע לבטלה, קרי לילה וכן מחשבות, דיבורים או מעשים הקשורים לניאוף הצטיירו כבעיה חריפה שאין לה פתרון בנמצא. לכן ניסו רבים מחכמי הקבלה להציע דרך שונה לכפרה על חטאים אלו, באמצעות תפילות או אמירת תהילים. יצחק אהרון מסביר על "התיקון הכללי" המהפכני שהציע רבי נחמן מברסלב
אחד האנשים המשפיעים והמעצבים ביותר את פניה של היהדות הוא ללא ספק רבי נחמן מברסלב, מגדולי ומחשובי המקובלים והחסידים. הגותו ותורתו מעניקות מבט חדש ומקורי על פנימיות האדם ועל העולם. כתביו הרבים, הנלמדים בכל רחבי העולם, מעוררים עניין רב מאוד גם מחוץ למעגל החסידות וליהדות שומרת המצוות.
דומה כי בין כל גדולי ההוגים היהודים שבדורות האחרונים אין עוד הוגה שמשנתו הייחודית משמשת כר פורה לפירושים, לכיווני מחקר ולהתעניינות נרחבת ברובד המיסטי-רוחני.
אחד מגילויו הגדולים של רבי נחמן היה "תיקון הכללי", הלא הם עשרה מזמורי תהילים (ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ´, ק"ה, קל"ז, ק"נ), שכשהם נאמרים בסדר המצויין כוחם גדול בתיקון הנפש.
ידוע ומפורסם מנהג ישראל לייחס לתהילים סגולות רבות וכוח רוחני אדיר המסוגל לשמירה, להגנה ולעורר רחמי שמים. עדות לכך, ניתן למצוא בקרב ציבור גדול של מאמינים הנוהגים לקרוא תהילים בשעת דחק וצרה, במקרה סכנה, על מיטת חולי ובכל עת שבה האדם חש נזקק לסיעתא דשמיא ולתחושת קרבה עם בוראו.
אחת הסיבות למעלת ספר תהילים, מבאר רבי נחמן, היא היותו כלול מ"עשרה מיני נגינה", הלא הם עשרה ערוצים של קדושה, המכוונים כנגד עשר הספירות, ואשר בכוחם להחיות את הנפש ולתקן את כל הפגמים המעכבים את ההתפתחות והצמיחה. ב"תיקון הכללי" קיבץ רבי נחמן עשרה פרקי תהילים, שכל אחד מהם מכוון כנגד סוג וכוח אחר של ניגון קדושה, וכולם יחד, כשהם נאמרים בסדר שגילה, "הם תיקון גמור ומעיל מאוד" (שיחות הר"ן קמ"א), "והתיקון הזה הוא תיקון חדש לגמרי, ולא ידע מזה שום ניברא מימות עולם" (רבי נתן בהקדמת "תיקון הכללי").
מהו למעשה "תיקון כללי"
עיקר עניינו של "תיקון הכללי" הוא תיקון מיוחד לפגם הברית, הכולל פגמים כהוצאת זרע לבטלה, קרי לילה וכן מחשבות, דיבורים או מעשים הקשורים לניאוף. איסור זה של הרהורי עבירה, העלולים לגרום לקרי לילה, נחשב על ידי רוב הראשונים כאיסור מדאורייתא ועל דעת פוסקים רבים, לרבות דברי הזוהר, יש לראות בכך עבירה שאין עליה כפרה.
יש שפירשו שאין כוונת הזוהר כפשוטו, אלא שהכוונה היא להרתיע את האדם מן החטא. ידועים מאמרי חז"ל הרבים האומרים כי תמיד אפשר לחזור בתשובה ואין דבר עליו אי-אפשר לעשות תשובה, אפילו על חטא חמור שכזה, אפשר לעשות תשובה חלקית.
חומרת הדברים והקושי להתמודד עם פגם זה, שרבים נכשלים בו, הביאה מחברים תורניים גדולים במרוצת הדורות לחפש "תיקונים" שיש בכוחם לכפר או לבטל את השפעת הטומאה והחטא. לאמתו של דבר, מרבית מהתיקונים שהוצעו אז כללו תעניות, סיגופים עצמיים והימנעות מתענוגות, שלא תמיד היו שווים לכל נפש ולכן נדחו ולא יושמו בקרב קהילות ישראל.
הואיל והדבר הצטייר כבעיה חריפה שקרוב לוודאי שאין לה פתרון בנמצא, ניסו רבים מחכמי הקבלה להציע דרך שונה לכפרה על חטאים אלו, באמצעות תפילות או אמירת פרקי תהילים.
עד שהגיע רבי נחמן מברסלב, שגילה התנגדות לדעת ספר הזוהר בעניין זה. לדעתו, ניתן לתקן את הנזקים הרוחניים שאוננות או קרי גורמים. לצורך זה, חיבר את תיקון הכללי - קובץ פרקי תהילים ותפילות שנועדו לתקן את פגם הברית, בנוסף על טבילה במקווה טהרה שנחשבת בעיניו לעיקר התיקון.
הוא זכה לגלות מידת רחמים על האדם שנשכל ואמר "כדאי לרדת לעולם רק כדי לגלות תיקון זה, הכלול מאמירת עשרה מזמורי תהלים" - שזכו לשם "התיקון הכללי". יובן כי על אף שיש תיקון לחטא אין לראות בכך דבר נסלח בנקל ואין להקל ראש בנושא, הואיל והקבלה גורסת כי פגם הברית הוא החטא היסודי והשורשי ביותר שקיים ושכל יתר הפגמים נמשכם אחריו.
על אף עניינו המיוחד של "תיקון הכללי" מבאר רבי נחמן כי קיימות לו אף סגולות ומעלות נוספות ונשגבות - "ולתקן כל העבירות בפרטיות הם רבים מאוד, וכבד על האדם, ואי אפשר לתקן אותם, כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו... כי יש מקומות צרים ודקים, שאי אפשר לבוא לשם שום תיקון, כי אם על ידי תיקון הכללי" (ליקוטי מוהר"ן תורה כ"ט סעיף ד´).
ו"הוא תיקון גדול ונורא מאוד" (שיחות הר"ן קמ"א). באחת משיחותיו אמר ר' נחמן "מסרתי נפש בני ובנותיי עליכם" כוונתו הייתה כי גילוי התיקון הכללי תבע ממנו מחיר אישי כבד מאוד – שני בניו ובתו נפטרו והוא ייחס זאת לגילויו של התיקון לעולם. הדבר מזכיר את סיפור האר"י הקדוש, שאיבד את בנו מפני שחשף סוד לתלמידו ר' חיים ויטאל שהפציר בו מאוד.
אם כן, עסקינן בתיקון מיוחד במינו עד כי רבי נחמן הבטיח בפני שני עדים, כי מי שיבוא לאומן ויאמר שם את התיקון הכללי בכוונת הלב וייתן מטבע לצדקה. "אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד אזי אתאמץ ואשתדל להושיעו ולתקנו ואני חזק מאוד בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר שאלו עשרה קפיטל מועלים מאוד מאוד". (שיחות הר"ן קמ"א).
- יצחק אהרון, "חכמה
", מרכז לקבלה
