שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סל הבריאות: שליש מהתקציב - לחולי צהבת; תרופות רבות לא נכנסו
    במהלך יוצא דופן החליטה ועדת הסל להפנות שליש מהתקציב השנה לתרופות היקרות לצהבת. האבסורד: דווקא החולים הקשים במחלה לא יקבלו את התרופה. המהלך לא רק מנע כניסתן של תרופות חשובות לסל, אלא גם קיזז 25 מיליון שקלים מתקציב הסל בשנה הבאה. מי החולים המאושרים ומי המאוכזבים? הרשימה המלאה
    שליש מתקציב התרופות החדשות מוקצה למחלה אחת בלבד - צהבת נגיפית: במהלך דרמטי החליטה ועדת סל התרופות לשנת 2015 להוציא כ-100 מיליון שקלים, סכום חסר תקדים, על תרופות למחלה אחת בלבד, זאת כשהחולים הקשים במחלה - כלל לא יזכו לטיפול מתקציב זה. חלק מהתקציב לתרופות הללו יגיע מסל התרופות של השנה הבאה, כשכלל לא ברור האם הממשלה הבאה תשלים את הסכום, כפי שמבקשת הועדה. ynet העביר את החלטות הועדה בשידור חי.

     


     

    צחי הנגבי, סגן שר הבריאות החדש, יצטרף למועצת הבריאות שצפויה לאשר את המלצות ועדת הסל ביום חמישי. בסך הכל אושרו 73 תרופות ל-350 אלף חולים. "האתגר הגדול שעמד בפנינו היה למצות את 300 מיליון השקלים שקיבלנו, וזה בדיוק מה שוועדת הסל עשתה", אמר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, במסיבת העיתונאים שבה נמסרו החלטות ועדת סל התרופות. "האתגר השנה היה קשה, מורכב ורגיש. עבודת הוועדה קשה כמשפט שלמה. מאחורי המספרים האלו נמצאים בני אדם. ברצוני לבקש סליחה מפני כל מי שלא יכולנו לתת לו מענה".

    מסיבת העיתונאים, היום. מנכ"ל משרד הבריאות ארנון אפק (משמאל), ד"ר אסנת לוקסמבורג, ראש מנהל טכנולוגיות במשרד הבריאות ופרופ' יהונתן הלוי, יו"ר הועדה  (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מסיבת העיתונאים, היום. מנכ"ל משרד הבריאות ארנון אפק (משמאל), ד"ר אסנת לוקסמבורג, ראש מנהל טכנולוגיות במשרד הבריאות ופרופ' יהונתן הלוי, יו"ר הועדה (צילום: מוטי קמחי)

     

    "החלטות הועדה קשות בכל שנה, אך השנה הדיונים היו קשים במיוחד עקב כניסה לשוק של טכנולוגיה פורצת דרך שמיטיבה באופן חסר תקדים עם חולים שסובלים הצהבת נגיפית, מחלה מאוד נפוצה בעולם", הוסיף פרופ' יהונתן הלוי, יו"ר הועדה. "האתגר שלנו היה לתת את התרופה לחולים שזקוקים לה ביותר. אנחנו נותנים אותה לשלושה רבעים מהחולים שסובלים מהמחלה בהיקף המשמעותי ביותר. שאר החולים יכולים לחכות לועדות הסל של השנים הבאות".

        

    חברי הוועדה הציבורית להרחבת סל הבריאות דנו אמש (ב') במשך שעות ארוכות בתרופות לצהבת נגיפית (הפטיטיס סי) והתלבטו בין 87 תרופות וטכנולוגיות שונות לטיפול במחלה. עלות הכנסת התרופות לסל עבור כל החולים עמדה על כ-300 מיליון שקלים, תקציב הסל כולו,

    ולחברי הוועדה היה ברור כי הדבר אינו ישים. לכן הוחלט להתמקד בקבוצה אחת של חולים שסובלת מסוג מסויים של הפטיטיס סי במצב מחלה מתקדם (גנוטיפ 1 בפיברוזיס 3 ו-4). מדובר בכ-72% מהחולים, שעלות הטיפול בהם היא 99 מיליון שקלים מדי שנה. 25 מיליון מתוכם יגיע מתקציב הסל לשנת 2016. חברי הוועדה מתכוונים לפנות לממשלה שתקום בבקשה כי הסכום שנלקח יתווסף לסל בשנה הבא, כך שהוא יעמוד על 300 מיליון שקלים גם כן.

     

    במסגרת הדיונים הגיעו במשרד הבריאות להסכם עם יצרנית התרופות להפטיטיס לפיו תסייע החברה לחולים שיחרגו מההסדר. לאחר מכן הוועדה ניסתה להכניס גם את הטיפול עבור 140 החולים שנמצאים במצב החמור ביותר. מדובר בחולים שמועמדים להשתלה, חולים עם מחלה חוזרת או חולים עם תסמינים שונים שלא קשורים לכבד. משרד הבריאות הודיע כי יתחיל לבצע סקר כדי לזהות את נשאי המחלה לפני שהיא מתפתחת. 

     

    בשעה 1:30 בלילה לא הצליחו חברי הוועדה למצוא תקציב עבור הקבוצה הדחופה ביותר מתוכם, שמספרה 20 חולים בלבד מדי שנה, אלו שעברו השתלת כבד אך חלו שוב. הוועדה לא הסכימה להעביר סכום נוסף מהסל של השנה הבאה - ולכן חולים אלו, שהם הקשים ביותר, נותרו ללא מענה.

     

    "זו החלטה אמיצה ונהדרת", אומר פרופ' אורן שבולת, מנהל יחידת הכבד בבית החולים "איכילוב" על ההחלטה לאשר למרבית החולים את התרופות נגד צהבת נגיפית. "החולים מטופלים כיום בזריקה פעם בשבוע ובכדורים. אחוזי ההצלחה בטיפול היו נמוכים ואחוזי הריפוי היו 30% עד 40%. מה שקורה עכשיו מושווה למהפכה בסדר גודל של האנטיביוטיקה. אלו תרופות עם תופעות לוואי מאוד קטנות.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    "חמש חברות פיתחו לאחרונה תרופות חדשות ומדברים כיום על הכחדת הווירוס ב-95% עד 100% מהמקרים. זו פריצת דרך רפואית משמעותית שלוקחת מחלה עם פוטנציאל קטלני ועם עומס כלכלי נרחב ומרפאת אותה. בתרופות של סרטן מדובר על הארכת חיים של שנה, כאן מדובר על ריפוי מוחלט. בחודשים האחרונים אנחנו, רופאי הכבד, עשינו מאמץ אדיר כדי לקדם את העניין, אבל כמובן שאי אפשר להוציא את כל הסל על התרופות", הוא מסביר.

     

     

    צהבת נגיפית

    הפטיטיס סי הוא וירוס שמדביק כ-2% מהאוכלוסייה בעולם. ההערכות הן שישנם כ-200 מיליון חולים בכל העולם,

    ומעל 100 אלף בישראל. מדובר בווירוס שעובר דרך הדם, ולרוב חולים בו מי שקיבלו מנות דם נגועות, משתמשים בסמים שדקרו את עצמם במחט נגועה או עולים מברית המועצות לשעבר, מדינה בה לא חוטאו בצורה נכונה מחטים ולכן חוז ההדבקה בה גבוה. מבין מי שנחשף לווירוס, 85% יהפכו לחולים כרוניים.

     

    מדובר במחלה שרבים לא יודעים שהם חולים בה כיוון שלא חשים בדבר עד שהמצב קשה. הווירוס גורם במהלך השנים לנזק משמעותי בכבד, בין היתר לצלקות בכבד, עד למצב של שחמת. מי שפיתח שחמת כבד צפוי לסיבוכים נרחבים, ביניהם סרטן כבד וצורך בהשתלה. נשאי הפטיטיס סי מהווים כ-40% ממושתלי הכבד.

     

    התרופות שנכנסו לסל, Viekirax ו-Exviera, הן חדשות ופורצות דרך, ולראשונה מרפאות את המחלה הקשה באחוזי הצלחה גבוהים מאוד, שעולים על 80%.

     

    חולי סרטן מסוג מלנומה ולוקמיה

    גם חולי מלנומה מתקדמת או גרורתית יזכו לתרופה פורצת דרך. הוועדה הכניסה שתי תרופות שנחשבות למהפכניות, אופדיבו וקיטרודה, לסל והן אמורות להציל את חייהם של 175 חולים בשנה. תרופה חדשה נכנסה לטיפול גם בלוקמיה, בשווי 15 מיליון שקלים, לאחר שהוועדה החליטה להכניס את הטיפול רק לחולים שסובלים ממוטציה ספציפית ולא לכולם, ובכך הורידה את מחירה, שעמד תחילה על 56.6 מיליון.

     

    חולי קרוהן וקוליטיס

    מטופלים נוספים שיכולים לנשום לרווחה הם חולי מחלות המעיים קרוהן וקוליטיס. קרוהן וקוליטיס כיבית הן שתי מחלות דלקתיות כרוניות של מערכת העיכול המזוהות עם אורח החיים המערבי ושכיחותן בעולם נמצאת במגמת עלייה. מדובר בחולים צעירים בשיא פריחתם, שחלקם אינם מצליחים לנהל שגרת חיים תקינה בשל מחלתם, אינם עובדים ונאלצים לעבור ניתוחים ואשפוזים רבים.

     

    Vedolizumab הינו נוגדן חד שבטי הפועל במנגנון ייחודי ומונע את נדידתם של לימפוציטים מכלי הדם לרקמת המעי המודלקת, ובכך מאפשר פעילות אנטי דלקתית סלקטיבית למעי. הנוגדן פועל במעי בלבד ואינו גורם לפגיעה חיסונית כללית.

     

    הטיפול, המאושר בעולם כטיפול ביולוגי לקו ראשון, הוגש לסל הבריאות 2015 הן עבור חולי קרוהן והן עבור חולי קוליטיס כיבית, הסובלים ממחלה פעילה בדרגה בינונית עד חמורה, כאשר תגובתם לטיפול קונבנציונלי קודם או לטיפול בנוגד TNF אבדה או לא הייתה מספקת או שהחולה פיתח תופעות לוואי.

     

    בדיקת סקר לגילוי מפרצת באבי העורקים

    גברים בגילאי 65 עד 74 שמעשנים יזכו לבדיקת סקר לגילוי מפרצת באבי העורקים, המחלה שגרמה למותו של אריק איינשטיין. מדובר בבדיקה חד פעמית לגילוי היחלשות של אבי העורקים.

     

    חשיבות הבדיקה נובעת מכך שעישון בגברים מבוגרים עלול לגרום להיחלשות הדופן, עד כדי קרע שמכונה מפרצת. אירוע שכזה מייצר דימום בלתי נשלט שעלול לגרום למוות. אריק אינשטיין נפטר לפני כשנה כתוצאה ממפרצת באבי העורקים, אך הוא סבל מקרע באזור החזה.

     

    הוועדה הכניסה לסל את הבדיקה לגילוי באזור הבטן, שהוא האזור השכיח ביותר למקרים שכאלו. 3% מהמבוגרים מעל גיל 60 סובלים מהיחלשות הדופן של אבי העורקים באזור הבטן. הבדיקה היא חד פעמית בלבד מכיוון שהתקדמות הבעיה היא איטית מאוד, ולכן אם אדם נבדק בגיל 65 ולא סובל מהיחלשות שכזאת, רוב הסיכויים שלא יסבול מבעיה משמעותית גם בגיל 74. 

     

    טיפולי שיניים לילדים עם תסמונות נוירו-התפתחותיות

    מדובר בילדים עם בעיות בהתפתחות שגורמות בין היתר גם לבעיות שיניים. הוועדה החליטה להכניס את הטיפולים האלו לסל עבורם גם כאקט חברתי, כדי שהורים לילדים שסובלים ממחלות מסויימות לא יצטרכו גם להוציא סכומי כסף גדולים על טיפולי שיניים.

     

    מחשבי תקשורת

    החלטה זו משפיעה על מאות ילדים חולים שעקב מחלתם לא מסוגלים לתקשר עם סביבתם. אלו חולים בתסמונות אנגלמן, אייזק, רט ואחרות. בשנה שעברה הוועדה סברה שהיא כלל לא צריכה לדון בטכנולוגיה זו וטענה שמדובר בעניין שהביטוח הלאומי צריך לספק. עמותות החולים עתרו לבג"ץ, אך הוועדה כבר סיימה את דיוניה.

     

    בשנה האחרונה פעלה ועדה ממשלתית בין משרדית בניסיון להסדיר את הנושא, והוועדה התייחסה ברצינות לטכנולוגיה. מדובר בשלל סוגים של מחשבים המשתנים לפי מצבו של החולה, וכוללים גם תוכנה מיוחדת לזיהוי תנועות העין לכאלו שלא מסוגלים להזיז אף איבר אחר. 

     

    חיסון נגד שעלת לנשים בהריון

    בשנים האחרונות חלה עלייה במחלת השעלת בישראל, ומשרד הבריאות המליץ לחסן את כל הנשים בהריון נגד החיידק, זאת במטרה להעביר את הנוגדנים לעובר ולהביא לחיסונו בחודשי החיים הראשונים שלו, עד שיחל את תוכנית החיסונים השגרתית.

     

    תרופות למחלת ה-COPD

    מחלת ה-COPD היא מחלת ריאות חסימתית כרונית המוכרת גם כנפחת הריאות. הסיבה העיקרית למחלה היא עישון, אבל גם היחשפות ממושכת לזיהום אוויר או לאבק עלול לגרום לה. המחלה גורמת להיצרות של דרכי הנשימה, מה שמוביל לקשיי נשימה. הטיפולים החדשים שנכנסו לסל דווקא לא דורגו בדירוג גבוה, אך נכנסו בכל זאת מכיוון שהם לא כרוכים בתוספת עלות.

     

    תרופות חדשות לנגיף ה-HIV

    נשאי HIV נאלצים לבלוע לעתים תשע גלולות מידי יום, במאבק נגד הנגיף הקטלני. אחת המועמדות המבטיחות בסל היא Triumeq, אשר משלבת את שלושת גלולות הקוקטייל בגלולה אחת. הגלולה הזו, שכבר משווקת בארצות רבות, עשויה לשפר את היענות החולים ולהקל משמעותית על איכות חייהם. בסל מועמדות תרופות נוספות המיועדות לחולים שגילו עמידות לנגיף.

     

    טיפול חדשני לחולי סיסטיק פיברוזיס

    סיסטיק פיברוזיס היא המחלה התורשתית השכיחה הקשה ביותר בעולם המערבי. ביטויי המחלה מופיעים כבר בשנה הראשונה לחיים, כאשר החמור מביניהם הוא נזק הולך ומתקדם לריאות בשל הצטברות ליחה צמיגה בדרכי האוויר, הגורמת לדלקת ולזיהומים קבועים, ועלול אף להוביל לכשל ריאתי ולצורך בהשתלת ריאות.

     

    התרופה קליידיקו היא הראשונה בעולם המטפלת במנגנון הבסיסי של מחלת הסיסטיק פיברוזיס, חלבון CFTR הפגום. עד כה הטיפולים הקיימים היו לסימפטומי המחלה בלבד. מחקרים קליניים שבוצעו בקליידיקו מצאו כי בקרב החולים חל שיפור משמעותי ויוצא דופן בתפקודי הריאה, במשקל, ובמדדי איכות החיים של החולים.

     

    מדובר בפריצת דרך עולמית בתחום הטיפולי במחלה, כיוון שזו התרופה הראשונה והיחידה שמצליחה לעצור את ההידרדרות בתפקודי הריאות. התרופה הוגשה לסל התרופות עבור חולים מגיל שש ומעלה, עם אחת מתשע מוטציות מסוג GATING.

     

    אין-אונות והתקנים למניעת הריון

    הוחלט להכניס גם תרופות לאין אונות והתקנים תוך רחמיים למניעת הריון בהשתתפות עצמית מלאה. החידוש הוא שקופות החולים יוכרחו למכור אותם במחירי עלות ולהחזיק אותם במלאי בזמינות גבוהה.

     

    חולי פרקינסון ייאלצו להמתין שנה נוספת להכללת התרופה "דאודופה" לסל. מדובר בתרופה שניתנת בהזנה ישירות למערכת העיכול, וכך מאפשרת איזון טוב יותר של המחלה. עלותה הגבוהה, 35 מיליון שקלים, הקשתה על חברי הוועדה, שנאלצו לוותר עליה ברגע האחרון על מנת להכליל את התרופות לצהבת הנגיפית. גם בשנה שעברה התרופה ירדה ברגעים האחרונים והדרמטיים של הדיונים.

     

    אלי קובלון מחוץ לועדת הסל. מתכוון להקים מאהל מחאה מול משרד ראש הממשלה (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    אלי קובלון מחוץ לועדת הסל. מתכוון להקים מאהל מחאה מול משרד ראש הממשלה(צילום: מוטי קמחי)

     

    השנה כמעט שלא נכנסו תרופות לסוכרת, זו השנה השנייה ברציפות. לא ייכנסו תרופות שמונעות פגיעה בראייה עקב חסימה של וריד ברשתית, חיסון לשלבקת חוגרת, חיסון שעלת למבוגרים, טיפולי השיניים במימון ציבורי לא יורחבו מעבר לגיל 12 כפי שקיים היום.

     

    גם התרופה לפיברוזיס ריאתי אידיותופי, בה מטופלת נחמה, רעיית נשיא המדינה רובי ריבלין, לא נכנסה לסל. כך גם רוב התרופות לבריאות הנפש, טיפול לבחילות והקאות בנשים בהריון, תרופות להפרעות קשב וריכוז לילדים, טיפולים לגמילה מעישון, ועוד טיפולים רבים אחרים.

    נחמה ריבלין. גם התרופה שלה לא בסל (עמוס בן גרשום, לע"מ   ) (עמוס בן גרשום, לע
    נחמה ריבלין. גם התרופה שלה לא בסל(עמוס בן גרשום, לע"מ )
     

     

    אלי קובלון ידע מדוע התפרץ אתמול בערב לדיוני ועדת הסל. התרופה שהוא זקוק לה לא נכנסה גם השנה לסל הבריאות, והוא חושש מהתדרדרות במצבו עקב ההזנה המלאכותית שהוא מקבל ושפוגעת בתפקודי הכבד שלו.

    "אתם הורגים אותי", הטיח אתמול בחברי הוועדה. גם בשנה שעברה וגם השנה קבעה הוועדה שאין מחקרים שמוכיחים שמדובר בתרופה שמצילה חיים. קובלון הודיע כי יקים מאהל מחאה מול משרד ראש הממשלה.

     

    "זה משחק אכזרי"

    "זהו יותר מכל משחק אכזרי", הגיב ח"כ אילן גילאון יו"ר שדולת הבריאות בכנסת, "מי נידון לחיים ומי למוות. יש לשים לזה סוף ולעדכן באופן ריאלי את סל התרופות, הנמצא בתת-תקצוב פרמננטי".

     

    ח"כ גילאון קרא לעדכן באופן אוטומטי את סל התרופות מדי שנה ולהתאימו לגידול הדמוגרפי כפי שמציעה הצעת החוק שלו, והתייחס גם למקרה של אלי קובלון, שעוזרו הפרלמנטרי גידי ספיר מלווה באופן אישי. "אסור לתת לאלי ולחולים אחרים להינמק בגלל מחיר התרופה", אמר.

     

    גם פרופ' מרדכי קרמר, מנהל המערך למחלות ריאה במרכז הרפואי "רבין", מתח ביקורת קשה על החלטת הועדה. "הייתה צריכה להיות חלוקה יותר הוגנת בין המחלות השונות", הוא קובע. "היה צריך לתת ייצוג לכל מחלה קטלנית במידה שווה, ולא רק להציל חולים במחלה אחת ולגרום לכך שאנשים שחולים במחלה אחרת ימותו בגלל זה".

     

    פרופ' קרמר פנה אל הועדה במהלך דיוניה וביקש להכניס לסל שתי תרופות לטיפול במחלת הפיברוזיס הריאתית. 

    בארץ ישנם 600 חולים במחלה, 200 מהם מתאימים לטיפול בתרופות החדשות, שכאמור לא נכנסו לסל. "ללא טיפול המחלה הזו הורגת בתוך 2.5 שנים", מסביר פרופ' קרמר. "התקווה שלנו הייתה הסל הזה. החולים במחלה משלמים 15 אלף שקלים בחודש לתרופות הללו, שמאריכות את חייהם. חלקם נאלצים לנסוע לגרמניה או להודו כדי להשיג תחליף. היה צפוי שהסל הנוכחי יאשר את השימוש בה. זו מחלה קטלנית ללא כל טיפול אחר. אנחנו פנינו וביקשנו, אבל חברי הועדה אומרים שלא היה להם תקציב גדול מספיק. אני חושב שצריך היה פשוט לחלק אותו בצורה שונה".   

    חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת חץ שמסייעת בחולי כבד, אמר כי "זוהי בשורה חשובה ומשמעותית עבור ציבור חולי הכבד בישראל. לצערנו, זו לא בשורה לכלל החולים, משום שישנם חולים, המתמודדים עם מחלת כבד קשה, אך הם לא יוכלו להסתייע בתרופות החדשות.

     

    "יחד עם זאת, אנו שמחים שהתרופות החדשות נכנסו לסל. אמנם, מדובר בתרופות יקרות, אולם, עלות הטיפול של המדינה בסיבוכי המחלה, כבר בשנה הקרובה, (בעיקר הטיפול בסרטן הכבד ובהשתלות כבד) תהיה גבוהה הרבה יותר. צר לנו, שסל הבריאות כל כך קטן ומשאביו מוגבלים, ואנו, כעמותה הדואגת לחולים, ביקשנו כבר לפני מספר שבועות, תוספת תקציב לסל השנה ופנינו לכל הגורמים האפשריים בנושא זה.

     

    "אני מקווה שהסל המצומצם שיש לנו בישראל, יגדל בשנה הבאה, בהתאם לצורכי הבריאות הריאליים של האוכלוסייה בישראל, וזאת כדי לתת מענה רפואי הולם לכלל החולים בישראל במיגוון המחלות".






    פורסם לראשונה 30/12/2014 12:57

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    סל התרופות 2015. התקציב לא הספיק גם השנה
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים