לא לפחד מהחקירה

אפשר להבין את מפקדי ולוחמי חטיבת גבעתי בעצם כעסם על כך שהפרקליט הצבאי הראשי פתח בחקירת הרג פלסטינים במבצע "צוק איתן", בהם אירוע החטיפה ברפיח.

הקלטות רשת הקשר מ"יום השישי השחור" שנחשפו ב-ynet ממחישות את התנאים שבהם אותם מפקדים ולוחמים פעלו והשילוב בין הקלטות הקשר ודבריו של מפקד גדוד הסיור של גבעתי, סגן אלוף אלי ג'ינו, מאותו קרב גם מאפשרים להתרשם שהם פעלו יחסית בקור רוח וכמצופה מלוחמים בעת היתקלות בעיצומה של מה שאמורה הייתה להיות הפסקת אש.

ההקלטות מראות ראשית את התנאים שבהם התנהל הקרב מנקודת ראותם של מפקד חטיבת גבעתי, אלוף משנה עופר וינטר, מפקדי הגדודים והפלוגות שלו. מדובר בשטח בנוי בצפיפות יחסית, שהאויב ערוך בו ללחימה מהבתים שמעל הקרקע ובמנהרות שמתחת לקרקע והוא מגיח ונעלם.

במצב כזה, 'ערפל הקרב' המפורסם הוא סמיך במיוחד: האויב נמצא 360 מעלות מסביבך, הוא יורה ולא ברור לך בדיוק מאיפה, האזרחים שיצאו לרחובות בגלל הפסקת האש שהופרה על ידי חמאס לא מאפשרים לך להבחין בין לוחם אויב לבין אזרח לא מעורב ומעל לכל אתה כבר יודע שיש לך הרוגים בין אנשיך ואולי אף אחד מהם חטוף.

במצב כזה רק אנשים מאומנים מאוד וקרי רוח מסוגלים לחשוב, לשקול, לגבש תוכנית ולפעול על פיה. מהקלטות הקשר ברור לגמרי שזה מה שעשה המח"ט עופר וינטר, וכך גם מפקד גדוד הסיור ג'ינו ואנשי הסיירת ובראשם סגן המפקד סגן איתן. וינטר, בהתייעצות עם מפקדי הגדודים, מגבש תוכנית, נותן פקודות למפקדי הגדודים ומוודא שהם מבינים את הפקודות וכך גם עושים מפקדי הגדודים.

פעל בשיקול ובמחשבה. מח"ט גבעתי עופר וינטר(צילום: דנה קופל)

מפקד גדוד הסיור של גבעתי סא"ל אלי ג'ינו(צילום: דובר צה"ל)

ההתנהלות בלחימה של מפקדי גבעתי ולוחמיו הייתה בסדר ואפילו יותר מזה. האש שהופעלה, שנגדה נטען שהיא הרגה ללא צורך מבצעי עשרות פלסטינים לא מעורבים, הופעלה לעבר מטרות שנקבעו מראש לפני תחילת הלחימה ולכן היה שיקול דעת ברור לפני שניתנה ההוראה להפעיל את תוכנית האש.

ברור גם שאם אתה יודע כבר שנחטף לך לוחם, אז המשימה היא להפעיל את משימות אש הסכנה והחילוץ כדי לעצור את החוטפים. ואמנם, במבחן התוצאה, נראה שהפעלת האש השיגה את יעדיה, היא עצרה את החוטפים ושיבשה את תוכנית החטיפה במידה רבה.

בשום מקום לא נראה שהאש הופעלה למטרות נקם ולעבר מטרות אזרחיות ועובדה זו עולה די בבירור מרשת הקשר וגם מהעובדה שאחד ממפקדי הגדודים רואה שהאש מסכנת את כוחותיו ואת האזרחים שנעים יחד איתו בשטח והוא דורש לחדול.

החקירה - הנשק היעיל לנטרול ועדת האו"ם

עם זאת, אפשר להבין מדוע הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, דרש לחקור את האירוע עד תום. הדרישה הזאת נובעת בראש ובראשונה מהצורך לבלום ניסיונות של הפלסטינים ושל גורמים בינלאומיים התומכים בהם להביא להאשמת צה"ל ומדינת ישראל בפשעי מלחמה.

המטרה: לנטרל את הוועדה. ראש צוות החקירה וויליאם שאבאס

החוק הבינלאומי אומר שאם הצד הלוחם חוקר בעצמו אירועים חריגים ותלונות נגדו, אזי אין מקום לחקירה ובוודאי לא למשפט בבית הדין הבינלאומי בהאג. זו הסיבה שצה"ל, תוך כדי הלחימה ב"צוק איתן", מינה את אלוף נועם תיבון לחקור תלונות ומקרים עוד לפני שנכנסה לתוקפה הפסקת האש הסופית.

החלטת הפרקליט הצבאי לחקור באה על סמך מסקנותיו של תיבון ולכן מתוך כמעט מאה תלונות שהוגשו, הוחלט לחקור רק 13 מקרים, שאירוע גבעתי ברפיח הוא אחד מהם.

החקירה הזאת היא הנשק היעיל ביותר לנטרול ועדת שאבאס, שמינתה המועצה לזכויות האדם של האו"ם שעוינת את ישראל בגלוי וגם את ועדת החקירה של מזכ"ל האו"ם שמקובלת על ישראל.

החקירה הזאת גם תמנע מעצרים של מפקדי צה"ל כמו למשל של מח"ט גבעתי עופר וינטר, אם וכאשר ייצאו לחו"ל. לבסוף, צריך לזכור שפתיחת חקירה היא הליך רצוי שמציב סטנדרטים ברורים של התנהגות בעת לחימה בפני מפקדים וחיילים ומונע שגיאות בעתיד. ראוי גם לזכור שחקירה אין פירושה הרשעה ולפי הערכתי, לא צפויה הרשעה של מפקדים בגבעתי כתוצאה מהחקירה שנפתחה.

לכן אנשי גבעתי ומפקדים אחרים בצה"ל לא צריכים להיתפס לפאניקה לנוכח הליך שבעצם נועד למנוע מהם צרות בעתיד. הניסיון מוכיח שרק במקרים מובהקים שבהם בוצעו מעשי ביזה והרג בזדון של ממש, הורשעו אנשי הצבא המבצעים. בכל המקרים האחרים עד היום, מי שפעל בתום לב ואפילו אם שגה – לא הובא לדין, לא הורשע וגם לא נענש.