מי שולט בוופלים בישראל?
במסגרת חגיגות 60 שנה למותג הוופלים והעוגיות מן, החברה חשפה נתונים: למשל: וופל בטעם לימון אהוב יותר מווניל וישראל זו האומה השנייה בעולם בצריכת וופלים (אחרי אוסטריה). אלו חברות מובילות את הקטגוריה ואלו מהן מרוויחות יותר למרות שהן מוכרות פחות
במפעל קטן ברמלה, בשם רוקחמן, מייצרים 30 עובדים את הוופלים, המצופים והעוגיות של המותג מן, האחראי על 13% מכמות הוופלים הנמכרת ברשתות השיווק בישראל. החברה חגגה השבוע 60 שנה להיווסדה, ולכבוד כך שינתה את מיתוג האריזות בהשקעה של כ-1 מיליון שקל, תוסיף תו המציין שהמוצרים מתאים לטבעונים וצופה גידול של 25% במכירות בשנים הבאות.
- חוק המזון: טוב או רע לצרכנים?
- חידוש: יבואני גבנ"צ יחוייבו במחיר נמוך לצרכן חרדי? קבל פחות סידן ויותר סוכר ומונוסודיום
- אותו שוקולד עולה פי 2 ברשת אחרת
המותג מן פופולרי בעיקר במגזר החרדי, שם הוא מהווה 19% מהכמות הנמכרת ו-22% מהמכר הכספי שמגלגלת הקטגוריה. מן הוקמה על-ידי עולים מאוסטריה פנינה רוקח (בת 90) ומנחם רוקח ז"ל שהכירו במפעל הוופלים ליבר, שמאז נרכש על-ידי עלית. כיום, החברה מנוהלת על-ידי ילדיהם ונכדיהם, שלמרות לחצים מרשתות השיווק שומרים על המותג הוותיק שלהם. במסגרת החגיגות, חשפה מן כמה נתונים מעניינים על שוק הוופלים בישראל.
הישראלים הם זללני וופלים שאוהבים שוקולד
הצירוף "שוק הוופלים", אולי נשמע קצת מצחיק, אבל מסתבר שישראל היא אומה שצורכת וופלים לרוב: מספר 2 בעולם בכמות הוופלים הנצרכת, שנייה רק לאוסטריה. כמו שאר העולם, הישראלים מעדיפים טעם שוקולד בוופל ובמקום השני, הטעם השנוי במחלוקת: לימון. בעולם, וופלים בטעם לימון מדורגים רק במקום השלישי אחרי וניל, אבל יותר אנשים אוהבים אותם (12% מהמכר לעומת 9% בישראל).
יהודים בעולם אוכלים (גם) וופלים מישראל: 20% מהמכירות של מן (וופלים ועוגיות) למשל, מיועדות לייצוא. לעומת יהודים בחו"ל שמעדיפים אריזות של 500 גרם, הישראלים קונים יותר אריזות קטנות.
בישראל יש כמה סוגי וופלים: פרווה (רוב החברות בארץ. מן מצהירה שמוצריה מתאימים לטבעונים); חלבי (בעיקר חברות מחו"ל), בלגי (וופל דק עם ריבועים גדולים יותר) וכמובן, הקלאסיקה: וופל מצופה.
בפלות ולואקר: הנתח הכספי גדול מהכמות שנמכרת
בשנה האחרונה, במהלכה סבל כל שוק מוצרי הצריכה מירידה במכירות, קטגוריית הוופלים ירדה ב-3% בכמות הוופלים שנמכרו ובפחות מאחוז במכר הכספי. מי שולט בקטגורייה הזאת, שמגלגלת 209 מיליון שקל בשנה ומוכרת 8,107 ק"ג וופלים בשנה רק ברשתות השיווק?
לפי נתוני נילסן, המותג בפלות עלית של חברת שטראוס מהווה 38% מהשוק במכר כספי וגם במכירות הכמותיות הוא מוביל, אבל רק עם 35% מכמות הוופלים הנמכרים. כלומר הנתח הכספי של שטראוס בוופלים גדול יותר מהנתח הכמותי שלה – מכאן שהמחיר לצרכן של בפלות יחסית גבוה.
חברת מן נמצאת במקום השני במכר הכמותי - 13%, לפי נילסן (יחד עם זאת, לפי נתוני סטורנקסט דווקא חברת מנעמים היא מספר 2 בשוק), אך במכר הכספי היא במקום השלישי בדירוג מותגי הוופלים בישראל, עם 11% מהמכר הכספי בקטגוריה, מה שאומר שהיא מוכרת בזול, אם כי לא הכי בזול.
לפי אתר מיי סופרמרקט, וופלים של מן נמכרים לצרכן ב-2.20-1.75 שקלים ל-100 גרם, בעוד שוופלים של מנעמים נמכרים לצרכנים ב-1.05 שקלים ל-100 גרם והמותג הפרטי של שופרסל שגם הוא מיוצר על-ידי מנעמים, נמכר בשקל ל-100 גרם. בפלות של עלית יקרות יותר: כ-2.4-1.84 שקלים ל-100 גרם והוופלים של לואקר נמכרים ב-6.8-5 שקלים ל-100 גרם, ברשתות הזולות. הוופלים המצופים יקרים יותר: מ-1.80 שקלים ל-100 גרם (מצופית של מנעמים) ועד 7.50 שקלים ל-100 גרם (גרדנה של לואקר).
במקום השני במכר הכספי בוופלים, נמצא המותג לואקר שמייבאת ליימן שליסל. כלל מותגי לואקר מחזיקים 18% מהמכר הכספי בשוק הוופלים. הכמות שמוכר לואקר קטנה יותר: 8% מהוופלים שנמכרים, מה שמעיד על מותג יקר: התנוּבה הכספית שלו גדולה יותר ממספר הוופלים שצרכנים קונים.
מנעמים: בזכות המותג הפרטי מספר 2 בשוק
במקום הרביעי: הוופלים של חברת עדין ובחמישי, מנעמים (4% נתח שוק כספי, 6% נתח שוק כמותי) שמייצרת גם למותג הפרטי "המותג" (3% נתח שוק כמותי ו-2% כספי), גם למגה ול"קנייה חכמה" וכן עברה גם לייצר למותג הפרטי של שופרסל, שנמצא במקום שישי בדירוג עם 6% נתח שוק כמותי ו-3% כספי.
בנוסף, מנעמים מייצרת גם את המותג ליאור וכן מייצרת עבור אסם, אבל בשוק המוסדי. מכאן שאם לוקחים בחשבון את שלל המותגים הפרטיים שהחברה מייצרת, היא משתווה למן מבחינה כמותית, כלומר מקום שני בשוק ונמצאת לפחות במקום השלישי מבחינה כספית.
לפי נתוני סטורנקסט, נתח השוק של מנעמים אף גדול יותרL 11.59% לעומת 7.41% של מן. יחד עם כל המותגים שלה, הפרטיים והלא פרטיים, החברה מחזיקה 27.75% מהשוק. שנייה רק לשטראוס-עלית.
עוד מותגי וופלים בולטים: יש (של שופרסל), גילרוי (שמוכר כמה מותגים, ביניהם עלמה) מילקה, אגו, ו"אחרים" (כמו הדר למשל).
במגזר החרדי לעומת זאת, השליטה היא מן ולא עלית של שטראוס, עם 19% ממספר הוופלים הנמכרים בשוק הזה ו-22% נתח כספי. עלית במקום השני ולואקר כמעט שלא קיים במגזר הזה. עוד שחקנים שקיימים במגזר החרדי: ליאור (מנעמים), עלמה (גילרוי), מאפיית הולר ושפע שוק (מותג פרטי של מגה).
אסם מוכרת פחות ומרוויחה יותר
מן משווקת מוצר נוספת שנהוג לטבול בקפה: עוגיות פשוטות (לא ממולאות). בעוגיות הפשוטות שנמכרות ברשתות השיווק בישראל, מובילת השוק היא שקד, עם 20.9% נתח שוק כמותי ו-15% נתח שוק כספי מה שאומר שהיא מוכרת בזול באופן יחסי. גם במגזר החרדי שקד שולטת: 20% מכמות העוגיות הנמכרת במרכולים שם היא שלה ו-17% מהכסף שמגלגלת הקטגוריה.
חברת אסם מובילה רק בדירוג הכספי עם 21% מהכסף שמגלגלת קטגוריית העוגיות. מבחינה כמותית, אסם אחראית רק על 12.7% מכמות הוופלים שנמכרת בישראל, כך שהנתח הכספי שלה בקטגוריה גדול מהנתח הכמותי.
מן נמצאת במקום השני בעוגיות מבחינה כמותית עם 13.3% מהשוק הכללי ו-14% מהכמות הנמכרת בשוק החרדי; ובמקום השלישי מבחינה כספית במגזר הכללי: 12% מהכסף שמגלגלת הקטגוריה. העוגיות הכי פופולריות של החברה הן "עוגיות בטעם שוקולד".
במקום הרביעי: דולצ'ה ויטה (שנמצאת במקום השלישי במגזר החרדי) עוד מותגים שמובילים את המכירות הם: מיני קוקיס כרמית, מאפיית אנג'ל, אחווה, ברמן, מצות יהודה, אושר עד, המותג, האחים, ליד הקפה, קרנבל החיות ומגה. במגזר החרדי חזקים גם גטניו, אפיפית, קרנבל חיות ויש.
לפנייה לכתב/ת 
